לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת עירית כהן) בת"א 13262/04 מיום 11.8.2008 (להלן -
"פסק הדין").
עיון בפסק הדין העלה כי התביעה הוגשה במקור כתביעה לקבלת חשבונות, וכי ביום 6.6.2006 הגישה המשיבה (התובעת בהליך בבית משפט קמא) הודעה על תיקון סכום התביעה לסכום של 101,599 ש"ח, לאור החשבונות והמסמכים שהמציא לידיה המערער (הנתבע בהליך בבית משפט קמא) לאחר הגשת כתב התביעה.
ביום 21.7.2008 התקבל בכנסת תיקון מס' 52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן -
"החוק"), במסגרתו הוספה הוראת סעיף 37(ב)(9) לחוק, המורנו כי בערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום
"בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין" ידון בית המשפט המחוזי בדן יחיד.
לפיכך, הורה אב"ד בהחלטה מיום 29.12.2008, כי המערער יודיע לבית המשפט האם יש לקיים את הדיון בערעור לפני דן יחיד או לפני הרכב.
בתגובה מיום 9.1.2009 טען המערער, כי יש לקיים הדיון בערעור לפני הרכב, זאת משני טעמים: האחד, הואיל והוראת סעיף 37(ב)(9) לחוק נוקטת בלשון "יום הגשת התובענה" כיום הקובע; והשני, הואיל ומשלא ניתן צו לתיקון כתב התביעה, שכן המשיבה רק הודיעה על תיקון כתב התביעה, אין לראות יום התיקון כיום הגשת התביעה.
בתשובה לתגובה, טענה המשיבה, כי היא מותירה הסוגיה לשיקול דעת בית המשפט. המשיבה הוסיפה וטענה, כי כמקובל בתביעות למתן חשבונות, הרי שבמועד הגשת התביעה התובע מעריך שוויה לצורך תשלום אגרה, ולאחר שהנתבע מגיש חשבונות אלה שנבדקים, מעדכן התובע את סכום התביעה המדויק. לאמור, הליך תיקון כתב תביעה אינו רלוונטי בתביעה למתן חשבונות. בענייננו, המשיבה העריכה סכום התביעה לצורכי האגרה בסך של כ-500,000 ש"ח ועדכנה הסכום לסך של 100,000 ש"ח, עובר למתן פסק הדין.
לאחר ששקלנו טענות הצדדים, נחה דעתנו כי יש לקיים הדיון בערעור לפני דן יחיד.
הוראת סעיף 37(ב)(9) לחוק נוקטת בלשון "יום הגשת התובענה" כמועד הקובע לקביעת סכום התביעה או שווי נושאה, לצורך סיווג הדיון בערעור - האם לפני הרכב או דן יחיד. מן המפורסמות היא, כי תוקפו של תיקון כתב תביעה הינו למפרע, קרי, מיום הגשת התביעה המקורית. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי יש לקרוא התיבה "יום הגשת התובענה" - לרבות תיקון סכום התביעה או שווי נושאה שנעשה כדין (השוו, י' זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמוד 350).
ערים אנו לשתיקת הוראת סעיף 37(ב)(9) לחוק ביחס לתיקון סכום התביעה או שווי נושאה, לאחר יום הגשת התביעה. אלא שעמדתנו היא, כי שתיקת החוק אינה מצביעה על הסדר שלילי, לא על-פי לשונו ובפרט לא על-פי תכלית הוראת סעיף החוק, המצריכה פרשנות. הלכה פסוקה היא, כי מלאכת הפרשנות מתחילה בלשון הוראת החוק אבל אינה מסתיימת בה (ראו, ע"א 4628/93
מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום
(1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265, עמוד 317 (1995); דנ"א 5712/01
יוסף ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(6) 385, עמודים 433-434 (2003); ע"א 3489/99
מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נ' אן מרי עברי, פ"ד נד(5) 589, עמודים 607-608 (2003)).
כך גם בענייננו, עת התכלית העומדת בבסיס הוראת סעיף 37(ב)(9) לחוק הינה להבטיח, כי ערעור על תביעה שהוגשה לבית משפט השלום - שסכומה או שווי נושאה ביום הגשתה, אשר מיוחס לו גם תיקון כתב תביעה (החל למפרע למועד זה) הינו מתחת
ל-300,000 ש"ח - ידון לפני דן יחיד; ולהיפך, ככל שסכום התביעה או שווי נושאה ביום הגשתה, לרבות לאחר תיקון כתב התביעה, כאמור, הינו מעל 300,000 ש"ח, הערעור עליה ידון לפני הרכב. מתן פרשנות אחרת לתיבה "יום הגשת התביעה" תעמוד בסתירה לתכלית המונחת בבסיס הוראת החוק דלעיל.
בנסיבות המקרה דנן, הדברים נכונים אף מקל וחומר, שכן כעולה מהוראת תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:
"היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער." דומה כי תכלית ההוראה הינה להבטיח תשלום אגרה שבה חב התובע עם פתיחת ההליך המשפטי, תחת סיווג ההליך לעניין האגרה כהליך ששוויו אינו ניתן לביטוי בכסף. ולענייננו, היות סכום התביעה הנתבע בהליך בבית משפט קמא לפי המשוער, כנטען גם על-ידי המשיבה בתשובתה לתגובת המערער, מחזק מסקנתנו, לפיה יש לראות תיקון הסכום הנתבע, לרבות במתן הודעה לבית המשפט בהליך של תביעה למתן חשבונות, כחל למפרע ליום הגשת התביעה, והינו הקובע לצורך סיווג הדיון בערעור לפני דן יחיד או הרכב.
סוף דבר - הדיון בערעור יתקיים לפני דן יחיד.
הדיון הקבוע ליום 24.2.2009 - בטל.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ו בטבת, תשס"ט (22 בינואר 2009), בהעדר הצדדים.