כתובה ובדיקת פוליגרף

לפנינו ערעור על פסק דין ביה"ד האזורי מתאריך ט"ז אדר התשע"ד 18/3/2014.

המדובר הוא בזוג שהתגרש בתאריך ד' בתמוז תשע"א (6.7.2011) כאשר עובר לגירושין חתמו על הסכם גירושין בו באחד הסעיפים נכתב שהאישה מוחלת על כתובתה. ההסכם אושר וקיבל תוקף פסק דין.

ביום כ"ה באייר תשע"ב (17.5.2012) הגישה האשה תביעה לתשלום כתובתה. לטענתה בדיעבד התברר לה שבעודם נשואים העלים הבעל ממנה את העובדה שמנהל מערכת יחסים עם אישה זרה, נכרית, מפולין ואף נולדה לו ממנה בת כארבעה חודשים לאחר סידור הגט בתאריך ד' בטבת תשע"ב (30.12.2011).

לטענתה לו ידעה שזהו מצב העניינים לא הייתה מוחלת על הכתובה.

ביה"ד החליט לשלוח את הצדדים לבדיקת פוליגרף והצדדים קבלו בקניין שהחיוב או אי החיוב בכתובה יקבע בהתאם לתוצאות הבדיקה.

לאחר קבלת התוצאות פסק ביה"ד שהבעל חייב במלוא סכום הכתובה סך 180,000 ש"ח.

ב"כ המערער טען בפנינו בין היתר:

כל טענתה שהוא היה עם גויה זה לא סיבה להעניש אותו...- ועל הטענה השנייה, בבי"ד קמא הייתה הסכמה לעריכת פוליגרף כדי להעמיד טענה עובדתית על מקומה אבל לא כדי להכריע שע"ז יקום או ייפול פסק דין, וכל השאלה האם היה קניין או לא, העו"ד לא היו שם והמערער סבר שזה על עצם עריכת הפוליגרף ולא הבין את המשמעות של קניין.

השאלות שנשאלו בפוליגרף אינן קשורות לכתב התביעה והבדיקה לא עונה על התביעה.

נמצאו שאלות שנשאלו גם בדיון והשיבה, ובבדיקת הפוליגרף היא הכחישה אותה ונמצאה דוברת אמת. הבדיקה עצמה תלויה במומחיותו של הבודק, ובודק שהיה נעול באיזה מחשבה מוקדמת זה לא תקין, בגלל שהוא מראש הסתכל על הנושא... הבדיקה בהסכמה הקניין לא. בבדיקה הנגדית הוא נמצא דובר אמת, ולא הוכח שום דבר בפוליגרף שיכול להשפיע על כתב התביעה, זה שאלות שוליות האם היו בזמן נתון בבית הארחה ביערות הכרמל או לא, אבל כדי לפסוק בתביעה היו צריכים לחקור את הבודק או לשלוח אותם לבודקים שונים, הבעל הלך לסניף אחר של הפוליגרף והם התנגדו לכך. דבר נוסף, בי"ד קמא חייב הוצאות זה מובן, אבל הם היו צריכים לפסוק סכום ולא להשאיר את זה לכמה שהם רוצים.

ב"כ המשיבה:

בי"ד קמא כתב פסק דין חמור תוך שהוא מגלגל את המעשה, הזוג התחתן והבעל היה בשליחות בפולין ומנהל רומן עם אשה זרה מאחורי גבה של אשתו, והם רוכשים דירה ב****** וגם הלכו לנופש, ויום אחד משהתברר שהאשה ההיא בהריון, אז אמר לאשתו שהם לא מסתדרים ואמר לה בואי נלך ליעוץ זוגי ושם נתן לה להבין שהנישואין נכשלו, ואז יום אחד נולדה לאשה ההיא ילדה אחרי הגירושין.

לשאלת ב"ד: אבל מה מוכח שאם הייתה יודעת הייתה תובעת כתובה.

הגיב ב"כ המשיבה: היא לא רצתה להתגרש, הוא כפה עליה להתגרש היא לא ידעה למה הוא מתגרש אבל זכותה של האישה לתבוע כתובתה אז נקבע שיעשו בדיקת פוליגרף וכך נקבע בהחלטה שבדיקת הפוליגרף תהיה קוטבית או לחייב או לפטור ומי שיחויב יישא גם בהוצאות. ובא כח הבעל המליץ לו ללכת לבדיקת פוליגרף וגם עשו להם קניין וביה"ד הוציא החלטה שקובעת עשינו קניין ומוציא החלטה מסודרת.

לשאלת ב"ד: הוא טען שזכותו לחקור ולבדוק את הבדיקה.

הגיב ב"כ המשיבה: במסגרת ההסכמה נאמר תוצאות הפוליגרף יקבעו חד משמעי, לא נאמר כשיתקבלו התוצאות יהיה כל אחד רשאי לחקור

הוא גם התחזה שזה לא הוא, וגם הלך לסניף אחר להיבדק ובכל אופן הוברר שהוא שיקר, אני יכול לומר שזה הסכמה והסכם שני שובר הסכם ראשון כי קיבלנו עליו פסק דין שניתן בהסכמה. האם הם יכולים לחזור מההסכם הזה?! הבחורה הזאת הייתה בטיפולי פוריות עם האיש הזה, וקנו בית ביחד, והתנהג איתה שלא ביושר כשהוא מנהל רומן עם אשה אחרת גויה, והם סיכמו ועשו הסכם וקיבלו בקניין על הסכמתם והם הסמיכו את ביה"ד לקבוע על סמך הפוליגרף"

לאחר העיון נראה: