תיק צבאי מס': 1356/14

כללי

1. המשיב, תושב חברון, נעצר לראשונה ביום 13/08/04, ונשפט בפני בית המשפט הצבאי ביהודה. הוא הורשע בסדרת עבירות כנגד ביטחון האזור אותן עבר במסגרת חברותו בחוליה צבאית של ארגון החמאס, שהעיקרית שבהן היא עבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, בכך שנטל חלק בביצוע פיגוע השלכת רימון לעבר רכב ישראלי שחלונו פתוח. כן הורשע בקשירת קשר לגרימת מוות בכוונה בכך שגייס שלושה אנשים לביצוע פיגוע התאבדות נגד מטרות ישראליות ותיווך ביניהם ובין אחרים לביצוע אותו פיגוע. ביום 13/05/07 נגזר עליו עונש של 18 שנות מאסר לריצוי בפועל. העונש אושר בפסיקת בית המשפט הצבאי לערעורים מיום 11/06/08.

2. המשיב שוחרר ממאסר ביום 18/10/11 במסגרת ההסכם לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, וזאת על פי החלטת מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, בתוקף סמכותו ובהתאם להוראות סעיף 184 לצו בדבר הוראות בטחון, [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס'1651), התש"ע 2009 (להלן – "הצו").

3. א. על פי ההחלטה בדבר הקלה בעונש, החליט מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון להקל בעונשו של מי ששמו נקוב ברשימות שצורפו להחלטה (ובכללם המשיב), באופן שישחררו ממאסרם לא יאוחר מיום 19/10/11. נקבע, כי ההקלה בעונש תהא מותנית בתנאי כאמור בסעיף 184 (ב) לצו, וכן בתנאים הקבועים בנספחים להחלטה.

ב. התנאים שפורטו בנספח להחלטה היו: כי "המשוחרר לא יעשה כל מעשה הפוגע בביטחון מדינת ישראל או בביטחון האזור, ובכלל זה יימנע מכל פעילות טרור או אלימות, תמיכה בפעילות כזו וסיוע לה, בכל דרך שהיא, בתוך תקופת התנאי וכן לא יבצע כל עבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר ומעלה על פי הדין החל באזור או הדין החל בישראל במהלך כל תקופת התנאי". כן נקבע שם לגבי מי ששוחרר בתחומי האזור, כי לא יצא מתחומי אזור יהודה ושומרון ללא אישור מטעם המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו. עוד נקבע כי על המשוחרר להתייצב אחד לחודשיים, במועד שייקבע, במנהלת התיאום והקישור של המנהל האזרחי הסמוכה למקום מגוריו וזאת במשך שלוש שנים מיום שחרורו.

4. תקופת התנאי שנקבעה הינה "התקופה שמיום חתימת החלטה זו ועד ליום סיום המאסר שהיה נושא המשוחרר, אילולא הוקל בעונשו".

5. המשיב נעצר בשנית ביום 18/06/14, וביום 19/06/14 הוגשה בקשה להורות על הבאתו בפני הועדה לבחינת הפרת תנאי ההקלה בעונש על תנאי, (להלן- "הועדה"), על מנת להורות על ביטול ההקלה בעונש שניתנה בעניינו, בהתאם לסעיף 186 (ה) לצו.

6. המבקש טען, כי המשיב הפר את תנאי שחרורו. לטענתו, מחומר מודיעיני מהימן, איכותי, מגוון ועדכני המצוי בידי המבקש, אשר אותו ביקש להציג בפני הוועדה במעמד צד אחד, עולה כי המשיב חזר לעסוק בפעילות ביטחונית אסורה, הפוגעת בביטחון האזור ובכך הפר את תנאי ההקלה ועבר "עבירה נוספת" כהגדרתה בסעיף 184 (ב) לצו. לפיכך ביקש, כי הוועדה תורה על ביטול ההקלה בעונש, ועל ביצוע גזר הדין שהושת על המשיב, כאילו לא ניתנה בו כל הקלה, למעט אותו חלק של גזר הדין שבוצע לפני ההקלה וזאת בהתאם להוראות סעיף 186 (ז) לצו. כן ביקש המבקש להציג את הראיות שבידיו לכך שהמשיב הפר את תנאי ההקלה בעונש במעמד צד אחד ומבלי לגלותן למשיב או לבא- כוחו, נוכח טענתו כי גילוי הראיות הללו עלול לפגוע בביטחון האזור ובביטחון הציבור. לבסוף ביקש להורות על החזקתו של המשיב במעצר עד לקבלת החלטתה הסופית של הוועדה בבקשה. יובהר, כי במסגרת הבקשה הועברה לבאת כוחו של המשיב פרפראזה של חומר הראיות, על פיה "ידוע כי הנך קשור לפעילי חמאס וכי השתתפת בעצרות חמאס. הנך חשוד כקשור להעברות כספים מטעם החמאס". בחקירתו המשטרתית הוטחו בפניו חשדות מפורטים יותר: "חברות ופעילות בחמאס, השתתפות בפעילות השייכת לחמאס בתקופה האחרונה, קבלת והעברת כספים מארגון החמאס לאחר יציאתך מהכלא, ביצוע פעילות נגד ביטחון האזור לאחר שחרורך מהכלא, הפרת תנאי שחרור שלך בעסקת שליט, קבלת פיצויים של אסירי חמאס מאגודת אלנור השייכת לחמאס בעזה".
7. לבקשה צורף חומר חקירה גלוי, הכולל אמרות משטרתיות מחודש אוקטובר 2013 שנתן אדם בשום נור אלאטרש. באמרותיו הוא מזכיר את המשיב, כמי שנכח במסגד ביחד עם אסירי משוחררים נוספים מארגון החמאס, בתחילתה של תהלוכת תמיכה ב"אחים המוסלמים". אלאטרש ציין, כי התהלוכה יצאה מהמסגד, וכי ראה את המשיב וחבריו במסגד לפני תחילת התהלוכה.
8. מ"מ נגידת הועדה מינה את כבוד נשיא בית המשפט הצבאי ביהודה סא"ל מנחם ליברמן, לדון בבקשה. בדיון שהתקיים באותו היום הוחלט, כי המשיב יובא לדיון בפני הועדה, וכי המשיב יישאר נתון במעצר עד לקבלת החלטה סופית של הוועדה בבקשה. בהמשך מינה מ"מ הנגידה את חברי וועדה זו לדון בבקשה לגופה.