תיק 522963-11-14, עיריית קלנסואה נ' הזוכה - פלוני ז"ל

זוהי בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967 (להלן – החוק).

רקע:

1. תיק זה נפתח ביום 24.11.2014 לביצוע פסק דין מיום 17.7.2012. פסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים, ומכוחו חבה עיריית קלנסואה סך של 480,000 ₪ לזוכה, בגין עבודות לפינוי אשפה שביצע עבורה. על פי פסק הדין היה על החייבת לשלם את החוב בחמישה תשלומים רציפים ושווים החל מיום 25.7.2012.
2. החייבת שילמה סך 183,000 ₪ באמצעות העברה בנקאית ביום 30.7.2012, ואת היתרה בסך 297,000 ₪ קיזזה מחובות הזוכה כלפיה בשלוש הודעות קיזוז. האחת, מיום 29.8.2012 בסך 96,000 ₪; השנייה, מיום 24.9.2012 בסך 96,000 ₪; והשלישית, מיום 25.11.2012 בסך 105,000 ₪. להודעות הקיזוז קדם מכתב מאת ב"כ החייבת (18.8.2012) ובו צוין כי על פי ספרי העירייה קיים חוב על שם הזוכה בסכום של 287,039.8 ₪. במסגרת זו, הודע לזוכה כי בכוונת החייבת לקזז את החיובים.
3. הזוכה סירב להשלים עם הקיזוז וביום 20.8.2012 שלח בא כוחו מכתב ובו טען כי אין בקיזוז אלא ניסיון להתחמק מביצוע פסק הדין. הטענות בדבר קיומו של חוב הן טענות סרק וגם אילו היה חוב הרי שהוא התיישן והעירייה מנועה מלגבותו. עוד צוין במכתב כי בכוונת הזוכה לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין יתרת הסכום לגבייה ואף בקשה לקבל מידע נחוץ, מבלי להודות בחוב, בדבר החובות הנטענים, מועד היווצרותם, הנכסים בגינם נצברו והבסיס לחישובם.
4. ביום 23.8.2012 שלח בא כוח החייבת מכתב תשובה לבא כוח הזוכה ובו פירט את הנכסים בגינם נצבר חוב. ציין כי הזוכה ידע על אודות קיומו של החוב, למצער בכל הנוגע לנכס שהעביר בעסקת מתנה לבתו, וממילא מדובר בחוב חלוט לאחר שהזוכה לא נקט בהליך השגה, ערר או עתירה במועדים הקבועים לכך בחוק. למכתב צורף עותק כרטסות ביחס לשני הנכסים ותצהיר שנועד למחלקת הגבייה בחייבת, מיום 23.5.2012 עליו חתם הזוכה, ובו קיבל על עצמו את כל החובות החלים על הנכס עד סוף שנת 2011.
5. מעיון בחומר שהוגש על ידי הצדדים, לא לגמרי ברור מה אירע בין המועד בו נשלחה תשובת החייבת ועד המועד בו נפתח תיק ההוצאה לפועל – תקופה בת למעלה משנתיים.
6. מכל מקום ביום 15.12.2014 הגישה החייבת בקשה בטענת פרעתי ועתרה לסגירת התיק. למקרא הבקשה הוריתי על הגשת תגובה וזו הונחה לפניי ביום 28.1.2015.
7. ביום 11.10.2015, לאחר מסכת ארוכה של התנהלות המתועדת בהחלטות קודמות בתיק, התקיים לפניי דיון, בסיומו סיכמו הצדדים טענותיהם על פה.

תמצית טענות הצדדים:

8. לטענת החייבת הרי שהיא פרעה את כל חובה לזוכה. למעשה סכום של 183,000 ₪ שולם בהעברה בנקאית והיתרה קוזזה כדין.  המדובר בחוב מנהלי בגין מיסים עירוניים המהווה חוב חלוט; הזוכה לא נקט בהליך של השגה, ערר או עתירה תוך 90 יום ממועד קבלת דרישת התשלום, הוא המועד הנקוב בחוק בהתאם לסעיף 3 (א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) וממילא מדובר בערר שניתן להגישו בגין אותה שנת כספים בלבד. חיוב במס עירוני, כך החייבת, מהווה חוב קצוב ועל כן רשאית היתה לקזזו. הקיזוז חסך מהזוכה התדיינויות מיותרות לרבות נקיטת הליכי גבייה מנהליים שיש בכוחה של החייבת לנקוט.
9. הזוכה טען מנגד לחוסר סמכות עניינית. לטענתו מדובר בחוב מוכחש שהתגבש לפני מתן פסק הדין נושא התיק, ומשכך היה על החייבת להעלותו בבית המשפט. עוד נטען כי במקביל להליך בתיק זה זה נוהל בין הצדדים הליך נוסף שאף בו נתחייבה העירייה בתשלום כספים לזוכה ובגינו נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל תל אביב (01-59160-06-04). אף שם לא עלתה כל טענה ביחס לקיזוז. עוד נטען, כי מעשייה ומחדליה של החייבת עומדים בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אשר אוסרות ביצוע גבייה מנהלית כאשר גילו של החוב מעל 3 שנים. הסכום שקוזז, קוזז שלא כדין ובהתייחס לסכומים שחלה עליהם התיישנות ושאין לנהוג בהם גביה מנהלית כלל. בנוסף נטען כי חוב מדומה זה יהפוך חלוט רק לאחר שניתנה עליו דרישה מפורטת ולנישום נאמר במפורש כיצד עליו לנהוג ביחס לחובו. דרישות חוב לא צורפו על ידי החייבת וככל הנראה הן אינן קיימות.
10. במהלך דברי הסיכום הפנתה החייבת לרע"א 5336/06 פרמינגר נ' עיריית חיפה (25.3.2007), מפי כב' השופט ג'ובראן, שם נקבע כי זכות קיזוז קיימת תיתכן גם כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהייתה בין הזוכה לחייב. בעניינינו קיים חוב חלוט בגין מיסים עירוניים, כל עוד מדובר בסכומים קצובים הרי שאין כל צורך בהסכמה ודי במתן הודעת קיזוז. גם טענת התיישנות אינה עומדת משום שנשלחו מכתבי דרישה.
11. הזוכה מצדו חזר בסיכומיו על כך שהודעת הקיזוז נטענה רק לאחר מתן פסק הדין ומשכך אינה בגדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל. המצהיר מטעם החייבת אישר שלתוך הסכום שקוזז נוסף גם נכס שאינו בבעלות הזוכה. החייבת לא נקטה הליכי גבייה מינהלית ולמעשה החובות התיישנו. גם בחקירה לא נתקבלה תשובה ברורה עבור אילו שנים הסכומים שקוזזו ועבור מה נדרשו.

דיון והכרעה: