תיק 507007-08-15, צד ג' פלוני נ' כונס הנכסים אלמוני

לפניי בקשה לביטול מכר הרכב נושא התיק (רכב מסוג פורשה קאיין מ"ר 36-137-73, שנת ייצור 2010) מחמת פגמים נטענים בממכר ובהליך המכר.

רקע

1. זהו תיק למימוש משכון אשר נפתח ביום 9.8.2015. בתיק מונה כונס נכסים, הרכב נתפס, ובסדר הפעולות הרגיל בתיקים מסוג זה, הכונס הזמין חוות דעת שמאי והוגשו מספר הצעות על ידי רוכשים פוטנציאליים. בהמשך, לאחר שאחת מן ההצעות עלתה באופן משמעותי על האחרות ועמדה בסך 240,000 ש"ח, הזמין הכונס את המציע למשרדו, שכנעו לשפר את הצעתו, וזה ניאות להעלות את הסכום שהציע לסכום של 245,000 ש"ח.

2. לאחר כל זאת, קיים הכונס ישיבת התמחרות במשרדו בהשתתפות המציעים ונציג החייבת, בסיומה הוכרז פלוני (להלן - המבקש) כזוכה בהתמחרות תמורת סך של 245,000 ש"ח. המכר אושר בהחלטה מיום 1.12.2015, ולאחר ששילם המבקש את הסכום שנתחייב בו, ניתן צו מכר, רישום הבעלות ברכב הועבר על שם המבקש והכונס הגיש דוח כספי סופי.

3. ביום 27.12.2015 נסגר התיק.

4. כחמישה חודשים לאחר מכן, ביום 15.5.2016 הגיש המבקש בקשה לביטול המכר, זאת לאחר שפנה ביום 8.2.2016 אל הכונס בבקשה לבטל את עסקת המכר, ונדחה. בהעדרי הבקשה הגיעה לפני כב' הרשם י' הלר, אשר הורה על העברתה לתגובת עו"ד אלמוני (מי ששימש כונס הנכסים בתיק עד מועד שחרורו). כב' הרשם הלר תמה בהחלטתו על הגשת הבקשה במועד בו הוגשה כמו גם על הגשתה חרף תנאי הסכם המכר ובהם מכר IS AS.

5. ביום 28.6.2016 הגיש כונס הנכסים תגובתו, ומכאן החלטה זו.

תמצית טענות הצדדים

6. לטענת המבקש הרכב פגום ואינו בטיחותי. המנוע ומערכת הבלמים אינם תקינים וכך גם מערכת כריות האוויר ומחשב הדרך, הרכב היה מעורב בתאונה בה ספג פגיעה בשלדה, ובמצבו הנוכחי אינו ראוי לשימוש. המבקש פנה למכון בדיקה ומצא כי עלות התיקונים ההכרחיים ברכב נאמד בסך של 105,000 ₪. מעבר למצבו של הרכב, למבקש טענות בדבר התנהלות הכונס בהליך המכר, והסכם המכר עליו חתם. המבקש מציין כי הסכם המכר נערך על ידי הכונס ולא היתה לו כל אפשרות לבצע בו שינויים, כך שמדובר  בחוזה אחיד על כל המשתמע מכך. עוד נטען, כי חרף האמור בסעיף 3.1 להסכם (לפיו הקונה ראה ובדק טיב ומצב הרכב) הכונס מנע מהמבקש לבדוק את הרכב. מתוקף תפקידו, כך המבקש, היה על כונס הנכסים לבדוק עם הגורמים המתאימים בחייבת את מצב הרכב, ומשלא עשה כן התרשל בתפקידו. כן מעלה המבקש טענות בדבר חוסר תום לב, הטעייה ומצג שווא מצד הכונס. בהקשר זה טוען המבקש, כי הכונס אף סרב להעביר לידיו את חוות הדעת שערך השמאי. למעשה, רק לאחר השלמת המכר, מסר הכונס ביד המבקש את חוות הדעת,  אשר נתגלתה כחסרת נתונים נחוצים ביחס לרכב ומצבו. לטענת המבקש חוות הדעת כה פגומה, עד כי יש להורות על פסילתה, וכפועל יוצא מכך לבטל את המכר שאושר על בסיסה. המבקש צירף לבקשתו חוות דעת שערך שמאי מטעמו, ממנה עולה כי שווי הרכב הוא 100,000 ש"ח. לבסוף טען המבקש, כי הוא סוחר רכב במקצועו, והמקרה פגע בו ובמשפחתו פגיעה כלכלית ונפשית אנושה. ההסכם בין הצדדים הוא חוזה כהגדרתו בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן - חוק החוזים), וככזה אין צורך בהטעיה אקטיבית דווקא, אלא די בכך שהוסתרו עובדות שהיה על הצד השני לגלותן, כדי לזכות בסעד של ביטול החוזה. זאת ועוד, לא בכל מקרה בו ישנה רכישה בתנאי של IS AS תעמוד המכירה בתוקף. יש לפרש התנאי בצורה מוגבלת ובכפוף למבחני תום לב.

7. הכונס מצדו, שולל מכל וכל את טענות המבקש. לטענתו, הסכם המכר שנערך כלל תנאים ברורים ומפורשים בכל הסוגיות הנטענות על ידי המבקש בבקשתו לביטול המכר ובהם, הרכישה IS AS; נושא בדיקת הרכב; ויתור על כל טענת מום או פגם; אישור כי הכונס לא הציג כל מצג בקשר עם הרכב; וכי המבקש מנוע מלהעלות טענות ביחס לטיב הרכב. מוסיף הכונס ומציין כי עוד בהזמנה להציע הצעות לרכישת הרכב הובהר, שהאחריות לבדיקת הרכב רובצת על המציע בלבד וכי הרכב יימכר במצבו כפי שהוא ובהתאם להסכם מכר שייחתם. הדבר הוצהר בידי המציעים גם בשלב הגשת הצעת הרכש. אשר לטענת ההטעיה בדבר ליקויים ברכב, טוען הכונס כי לא ידוע לו על ליקויים כנטען. בהקשר זה טוען הכונס כי המבקש ממילא אינו טוען להטעיה אקטיבית כי אם להטעיה פאסיבית - אי גילוי. טענה זו יכולה לקום רק לצד טענה כי היה בידי הכונס מידע והוא נמנע ממוסרו, אלא שהמבקש לא טוען זאת. כל טענתו היא שהיה על הכונס לדעת על הפגמים הנטענים ברכב. דווקא המבקש – סוחר רכב במקצועו -  בעל יכולת להבחין בליקויים עקב תאונות עבר ולבדוק את מצבו הרישומי של הרכב במוסכי החברה או בחברות הביטוח. זאת ועוד כסוחר רכב מודע המבקש היטב למשמעות רכישת רכב בהליך כינוס במצבו כפי שהוא, ואין מדובר בקונה חסר ידע. ייחודו של מכר בהליכי הוצאה לפועל, טוען הכונס, הוא במכירת הנכס כפי שהוא מכל בחינה שהיא ומבלי להטיל על הכונס אחריות לטיבו. במכר רגיל, מכיר המוכר את הרכב, מוחזק כמי שיודע חסרונותיו ועליו לגלותם לקונה, לא כך במכר בכינוס נכסים. אין לקבל את טענות המבקש בדבר כדאיות העסקה, ואימוצן יהווה העדפתו של המבקש על פני מציעים אחרים והענקת יתרון בלתי הוגן. הכונס חותם תגובתו בכך שמכירת הרכב נעשתה כמכר על ידי רשות, ובהתאם להחלטות מחייבות. המכר אושר עוד ביום 1.12.2015, ההחלטה לא בוטלה ולא הוגש עליה ערעור, עד כי הפכה חלוטה וסופית. המבקש לא פעל בזמן, המתין למעלה מחצי שנה טרם הגשת הבקשה, בעוד שהרכב בחזקתו ובשימושו.