תיק 259879/13 פלוני נ' פלונית

הצדדים נישאו כדמו"י ביום כ"ד בחשון תשנ"ז (6.11.1996) ולהם חמישה ילדים קטינים. הבעל הגיש תביעת גירושין ומשמורת על הילדים ביום כ"ה בסיון תשע"ד (23.6.2014) האשה הגישה כתב ההגנה ביום ט"ו באלול תשע"ד (10.9.2014). הבעל הגיש תגובה לכתב ההגנה ביום כ"ג במרחשוון תשע"ה (16.11.2014). התקיימו מספר דיונים – ביום כ"ד במרחשוון תשע"ה (17/11/2014) וביום ב' בשבט תשע"ה (22/1/2015). הוגשו סיכומי הצדדים. הבעל הגישם ביום  22/7/2015 והאשה הגישה את סיכומיה ביום כ"ז בכסלו תשע"ו (9.12.2015). לפני כ-6 שנים נפרדו הצדדים למשך שלש שנים וחיו בנפרד עד שנעשה ניסיון לשלום בית. ביום כ"ט בסיון תשע"ד (27.6.2014) עזב הבעל את הבית עם ילדיו הגדולים.

טענות ומענות הצדדים

לטענתו של הבעל, האשה מקללת ומנבלת את פיה, מאחלת לו ולילדיהם שיחלו בכל מיני מחלות. מכה את ילדיה וזורקת עליהם חפצים. יורקת, מושכת בשערות הבת המשותפת ואף מכה את הבעל. בנוסף, אינה טובלת במקווה כבר חצי שנה ואין יחסי אישות. צורחת לפני אנשים וחברים של הילדים. תלויה במצבי רוח והילדים חיים בפחד. הילדה הרגיזה אותה ולכן הכתה אותה בקולב ללא הרף. היא אף זרקה סכין על הילד ובנס הוא לא נפגע. באחד המקרים זרקה על הילדה נס קפה. לדבריו, לבקשת האשה עברו בני הזוג לפני שש שנים לגור רחוק מאמו וכי טענתה על מעורבות אמו בסכסוך ובפירוק המשפחה, אינה נכונה. האשה הרביצה לבעל ושברה לו את משקפיו. האב תובע גירושין וטוען להתעללות מילולית ופיזית בו ובילדים, ניבול פה ברמות גבוהות, הזנחת הבית וכל הנטען לעיל. לא ניתן לדבר כלל על שלום בית לטעמו עם אשה שמאחלת מוות לילדיה ולבעלה ואשר נכנסת להתקפת אמוק, כלשונו. כשנכנסת לסערה "זה הוריקן", כלשונו. הבעל טען ששמע מאחורי הדלת כיצד האם מקללת את הילדים: "שתמותו. שיהיו לכם גידולים" וכיוצ"ב ועוד קללות וניבולי פה מזעזעים, לדבריו. לטענתו, בתקופה האחרונה החלה האלימות המדוברת. הילדים סיפרו לו על מכות שקבלו מהאם כבר בעבר אך הוא חשב שהיה זה במסגרת חינוכית, ורק לאחרונה התברר לו גודל וחומרת העניין. במקרה אחד, סיפר הבעל, לאחר ויכוח בין הבת ובין האם בעניין המקלחת, נכנסה הבת למקלחת ונעלה את הדלת, והאם איבדה שליטה דפקה על דלת הזכוכית עד שהתפרץ לה דם מהיד.

הבעל סיפר כי לאחר שתיחקר את הילדים על מה שקורה כאשר הוא לא נמצא, פנה לעו"ס בגימלאות הגב' שרה [מ'] שהייתה בעבר מנהלת הרווחה ב[...] ויש לו הכרות עם בנה, ובקש את חוות דעתה. לאחר שהיא תחקרה את הילדים, היא הודיעה לו שעל פי חוק היא נדרשת ל"חובת הדיווח" לגורמים הרשמיים, שכן התגלה לה תיאור מזוויע והיא פנתה לרווחה במכתב המתאר את התרשמותה. לדבריו, עזיבתו את הבית הייתה לאחר פנייה לרווחה ולאחר המלצת הגב' [מ']. (פגישתה עם הילדים הייתה ביום 22/6/2014 כפי שהיא כותבת במכתבה שיצוטט להלן. עזיבתו את הבית גם לפי דברי האשה בתגובתה לכתב התביעה הייתה ביום 27/6/2014 והמכתב של הגב' [מ'] נכתב ביום 2/7/2014). לדבריו גם המטפלת שעבדה עם האשה בפעוטון אותו מנהלת האשה, סיפרה לו שראתה את האשה מכה את הבת בצורה שלא תיאמן. לדבריו, כאשר הייתה מביאה לבת כדור בבוקר הייתה אומרת לה: "קחי משוגעת את הכדור, אולי יעזור לך בראש". או הייתה מתבטאת לילד: "מוח של דגים".

לטענתו, כיום כאשר הילדים במשמורתו, הם מטופלים בעזרתו בטיפולים פסיכולוגיים בעקבות מה שעשתה להם האם. לטענתו גם האם אינה חפצה בשלום בית. היא לא שלחה כל שליח כדי לשכנעו על כך, בניגוד לפעם הקודמת, בעבר שלחה האם שליחים רבים ורבנים. בנוסף, לאחרונה הלכו ביחד להרב [...] לעריכת הסכם גירושין ללא הצלחה. לדברי הבעל, כמה חודשים לפני חודש שישי החלה האלימות. אמנם, תמיד הייתה אלימות וכבר בשנת 2005 הרימה עליו יד אולם לדבריה בזמנו, טוען הבעל, הדבר נבע מלחץ הנגרם לה מהשהות שלה באזור משפחתו. בשל כך, כאמור טוען הבעל עברו בני הזוג לגור בעיר אחרת. האלימות החריפה בשנה האחרונה. הבעל תובע גירושין ומשמורת על כל ילדיו כולל התינוקת [פלונית], שעדיין נמצאת במשמורתה הזמנית של האם. הבעל צירף תמליל ארוך ומסרונים המוכיחים כי האם אמרה את מה שמיוחס לה כאמור. קבלת המשמורת והרחקת הילדים מהאם היא בבחינת סכנת נפשות לטעמו.

האשה הכחישה את כל טענות הבעל ולדבריה ההיפך הוא הנכון כי מעשי בריונות של הבעל הם הביאו לפירוק התא המשפחתי. לטענתה, הבעל איים עליה ואף ממש את איומיו בעזיבתו את הבית עם ילדיו ביום 27/6/2014. ככל הנראה, כותבת האשה, הקשר בין הבעל ובין אמו הם הגורם לפירוק התא המשפחתי. האשה טוענת כי היא דאגה לבעל ולילדיה ואין עילה לחייבה בגט.

לדברי האשה היא רוצה שלום בית וחפצה לפנות לייעוץ. כל דבריו של הבעל הינם שקר. הוא אשם בפירוק המשפחה יחד עם אמו. הוא אמו ואחיותיו השפילו אותה, לדבריה. הילדים לא רוצים לראות אותה משום שהבעל משתלט עליהם. לדבריה, תמיד דאגה לו ובמיוחד בעניין מחלת הסוכרת שלו, וכי הוא לא מעריך זאת.

לדבריה, "בניגוד גמור לטענות התובע, הנתבעת מעולם לא הייתה אלימה לא כלפי התובע ולא כלפי הקטינים, נהפוך הוא". הבעל הינו אדם רגזן השומר טינה וכי פירוק התא המשפחתי הוא מסיבותיו האישיות.

לשאלת ביה"ד על הדברים החמורים שנכתבו ע"י האשה, ענתה האשה:

"אני לא כתבתי דברים כאלה של איומים לרצח. הוא התקשר אליי ואמר לי שאני לא חוזר אלייך. עשו לי טביעות אצבעות במשטרה על כלום, לא עשיתי כלום. ילדים שלי היו חוצפנים בעקבותיו כי הוא והמשפחה שלו היו משתלטים עליהם. ולי אין מילה בבית. ואני נשבעת בזה..."

לעניין מרידתה של האשה מחיי אישות נאמר בפרוטוקול כדלהלן:

"הבעל: היא לא טובלת במקווה.

ביה"ד: כמה זמן את לא טובלת?

האשה: הוא פתח עליי את הפה הוא ואימא שלו השפילו אותי. אני אמרתי לו שאני לא אסדר ילדים איתו.

ביה"ד: אז חצי שנה הוא מחכה?

האשה: הם התעללו בי!

ביה"ד: אז איזה שלום בית את רוצה עם אדם כזה?

האשה: כשהוא יבקש סליחה הוא יקבל הכל. אמא שלו משגעת אותו."