תיק 12-99734-13-9, הזוכה בתיק 512121-06-15 נ' החייב פלוני

זוהי בקשה להורות על העברת מלוא הכספים אותם משלם החייב בתיק האיחוד מידי חודש, לתיק פרטני, הנמנה על תיק האיחוד, ואשר נפתח לביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה.

רקע: 

1. תיק איחוד זה נפתח לפני כשלוש שנים. בתיק כלולים כל שבעת התיקים המתנהלים נגד החייב בהוצאה לפועל, בסכום חוב כולל של 178,495 ₪. החייב עומד בצו תשלומים שנקבע בעניינו ומשלם מידי חודש 1,500 ₪.
2. ביום 14.6.2015 נפתח נגד החייב תיק מספר 512121-06-15, שעניינו ביצוע פסק דין מיום 24.5.2010, אשר יצא מלפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (להלן – התיק החדש). אזהרה נמסרה לחייב ביום 25.11.2015. למען שלמות התמונה אציין כי גובה החוב בתיק החדש הוא 27,557 ₪.
3. ביום 2.12.2015 נעתרתי לבקשת החייב והוריתי על צירוף התיק החדש לתיק האיחוד. ביום 10.1.2016 הגישה הזוכה בתיק החדש, בקשה שהוכתרה "הודעה לרשם ההוצאה לפועל". תמצית "ההודעה" היתה כי התיק החדש הוא תיק שכר עבודה ומשכך יש להורות לגזברות הלשכה לבצע חלוקת תקבולים בתיק האיחוד באופן שהכספים שיתקבלו יועברו תחילה לכיסוי החוב בתיק החדש עד לגובה חוב של 21,000 ₪.
4. בהחלטה מיום 11.1.2016 דחיתי הבקשה תוך שערכתי הבחנה בין גבייה תוצר של נקיטת הליכים שאז החלוקה תיעשה בהתאם לסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן – החוק) ואשר בה עוסק הסעיף, לבין גבייה שהיא תוצר תשלום ייזום של החייב.
5. הזוכה שלא השלימה עם החלטה זו הגישה ביום 19.1.2016 בקשה לעיון חוזר. בהחלטה מאותו יום הוריתי על העברת הבקשה לתגובת הזוכים ביתר התיקים הנמנים על תיק האיחוד. ביום 25.1.2016 הוגשה תגובת הזוכה בתיק 12-19011-12-8. יתר הזוכים לא ניצלו את זכות התגובה שניתנה להם.
6. ביום 18.2.2016 הגישה הזוכה בתיק החדש בקשה למתן החלטה, ומכאן החלטה זו.

תמצית טענות הצדדים:

7. לטענת הזוכה בתיק החדש, החוק אינו מבחין בין כספים שנגבו באמצעות הליכי גבייה לבין תשלום מיוזמת החייב בכל הנוגע לעדיפות בסדרי הנשייה הקבועים בדין. בית המשפט המחוזי (עש"א (חי') 476/08 עיריית אלשאע'ור נ' קרן השתלמות (19.7.2009), מפי כב' השופטת ת' שרון נתנאל (להלן – עניין אלשאע'ור) קבע במקרה דומה, כי כל תשלום שישולם לתיק איחוד יחולק ראשית בין זוכי שכר העבודה הזכאים בדין קדימה ורק לאחר שישולמו כל החובות לזוכיי שכר העבודה, ניתן יהיה להעביר תשלומים לזוכים הרגילים. הזוכה אף הפנתה לפסיקתו של בית משפט השלום ברע"צ 36505-03-10 המועצה המקומית סאג'ור נ' זיאד בעראר (9.10.2010), מפי כב' השופט ד' מאזן, אשר קבע, כי מקומו של תיק לגביית שכר עבודה בתיק איחוד, ולאחר קבלת התשלום החודשי הגזברות תחלק את הכספים תחילה בין הזוכים בדין קדימה לפי חלקו היחסי של כל תיק, כאשר התיקים שאינם בדין קדימה, יקבלו תשלומים רק עם פירעון החוב שהוא בדין קדימה. אשר להבחנה בין תשלום מיוזמת החייב לבין תקבולים המהווים תוצר נקיטת הליכים, הפנתה הזוכה לשתי החלטות רשמיי הוצאה לפועל שלא ערכו הבחנה כאמור.
8. הזוכה בתיק 12-19011-12-8, אשר היה היחיד מבין הזוכים בתיק האיחוד שהגיש תגובה, פתח בטענה כי הזוכה בתיק החדש מבקשת לאחוז בשני קצוות המקל. מחד גיסא מבקשת להצטרף לתיק האיחוד ומאידך גיסא מבקשת לזכות בעדיפות בתוך תיק האיחוד – דבר שאין לאפשרו. למעשה בית המשפט העליון קבע כי אין לצרף תיק שכר עבודה לתיק האיחוד, ומשכך יש לדחות את בקשת הצירוף, להותיר את התיק החדש מחוץ לתיק האיחוד ולאור הפסיקה שצורפה, לזכות את התיק החדש בכספים המתקבלים מכוח זכות הקדימה בנשייה. לבסוף נטען, כי פסק הדין מכיל חיובים שאינם בבחינת שכר עבודה כהגדרתו ולכן יש להגביל את זכות הקדימה עד לגובה החיובים המהווים שכר עבודה.

דיון והכרעה:

9. אתחיל דווקא מהסוף, הגדרת שכר עבודה נמצאת בסעיף 1 לחוק הגנת השכר התשי"ח – 1958 ולפיה שכר עבודה "לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו;". הגדרה זו פורשה בהרחבה וכך נכתב "הפסיקה קבעה עוד בפס"ד מוצפי כי 'שכר עבודה במשמעות הרחבה היא כל תמורה בכסף או בשווה כסף שעובד מקבל ממעבידו תמורת עבודתו הנובעת מהיחסים החוזים ביניהם' ברי כי לאור קביעה זו, כל חבות נוספת המגיעה לעובד בין מכח דין, בין בכסף או בין בשווה כסף והנובעת מיחסים חוזיים בין העובד למעסיקו ומגיעה לעובד עקב עבודתו ובמשך תקופת עבודתו יש לראותה כ'שכר עבודה'" (סע"ש (ת"א) 50227-10-13 משה אבער נ' ידיעות אחרונות בע"מ (24.8.2014), מפי כב' השופטת א' אגסי). יוצא אפוא שכל רכיבי פסק הדין מיום 24.5.2010 (כמפורט בסעיף 16), מהווים שכר עבודה. אשר לשכר הטרחה שנפסק, זה אינו מהווה שכר עבודה ויש להפרידו בגבייה.
10. כדי למצוא תשובה לשאלה שבמחלוקת, יש לעמוד תחילה על ההתפתחות האבולוציונית של גביית שכר עבודה בהוצאה לפועל. שלוש סוגיות עומדות במוקד, האחת, שאלת היותו של זוכה שכר עבודה בדין קדימה על פני זוכים רגילים; השנייה, שאלת ניהולו של תיק שכר עבודה כאשר תיק איחוד תלוי ועומד נגד החייב; והשלישית, שאלת חלוקת כספים ששולמו מיוזמת החייב בתיק האיחוד שעה שקיים תיק לגביית שכר עבודה.
11. הנקודה בה יש לפתוח נעוצה בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 18.9.2006, אשר סבר כי שכר עבודה על כל מרכיביו, אינו זוכה בדין קדימה על פי החוק ויש לנהלו ככל תיק רגיל. ההחלטה הגיעה בסופו של הליך לפתחו של בית המשפט העליון אשר קבע כי החובות "נשוא פסק הדין של בית הדין לעבודה בחיפה זוכים בדין קדימה וכי יש לבטל את צירוף התיקים שפתחו המשיבים לשם מימוש פסק הדין הנ"ל מתיק האיחוד המתנהל נגד המבקשת" (רע"א 5935/07 מועצה מקומית ירכא נגד מוחמד חביש (2.3.2008), מפי כב' השופט ג'ובראן (להלן – עניין חביש)).