אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תחרות בלתי הוגנת על ירושה - רק אם הוכחה מניעה אמיתית של המצווה מלשנות צוואתו

תחרות בלתי הוגנת על ירושה - רק אם הוכחה מניעה אמיתית של המצווה מלשנות צוואתו

תאריך פרסום : 15/02/2011 | גרסת הדפסה

ת"ע
בית משפט לעניני משפחה כ"ס
3791-08
08/02/2011
בפני השופט:
צבי ויצמן

- נגד -
התובע:
ד. ב.
עו"ד אמנון בן דרור
עו"ד דניאל פרידנברג
עו"ד חגי קאשי
הנתבע:
ר.פ.
עו"ד רן מובשוביץ ואח'
פסק-דין

אקדמות מילין ומסגרת הדברים

אהבתם של מ. וה. ב. ז"ל (להלן- המנוחים או המנוחה או המנוח לפי הענין)  הנצה ופרחה בין שבילי קיבוץ ***. מאהבתה לה. נולד למ. בנה, ד. . קודם לכן הייתה מ. נשואה לאחר ומנישואיה אלו נולדה בתה, ר. .

כעת מתקוטטים האחים, שהינם, כאמור, אחים מאם אך אינם אחים מאב, על עזבון אימם.

מחלוקתם של האחים נוגעת בעיקרה לצוואתה של המנוחה מיום 2.3.01 (להלן - הצוואה). 

צוואה זו, שהינה אחת משתי צוואות הדדיות שערכו המנוחים יחדיו, נוסחה הן על דרך יורש במקום יורש והן על דרך יורש אחר יורש. כאשר הוראות הצוואה הנוגעות לעניננו הינן אלו המורות כי בפטירת המנוחה, ככל שזו תלך לעולמה אחר המנוח, יזכה הבן ד. בעיקר עזבונה, ואילו הבת ר. תזכה אך ורק במעיל עשוי פרוות מינק ובמספר תכשיטים (הוראות דומות אנו מוצאים בצוואתו ההדדית של המנוח).

מתוך שכך אין זה לפלא כי הבן  ד. עותר לקיום הצוואה ואילו הבת ר. מתנגדת לקיומה.

ר. טוענת כי הצוואה נערכה תוך השפעה בלתי הוגנת שהשפיע ד. על המנוחים ומתוך תלותם בו, ואף יותר מכך - לטענתה ד. היה שותף פעיל בעריכת הצוואה, שכן ברי לה שהמנוחים  לא יכולים היו לערוך ולהגות את הצוואה בנוסחה נוכח מורכבותה.

ד., המכחיש מכל וכל את טענותיה של אחותו מאם, טוען כי לא היה מעורב כלל בעריכתה של הצוואה אשר נחתמה כדת וכדין בנוכחות שני עדים, וכי לא השפיע בכל דרך שהיא על מי מהוריו המנוחים בעת עריכת צוואותיהם ההדדיות. את העובדה שהמנוחים הדירו את ר. מלזכות בעיקר רכושם הוא מייחס לעובדה שהיא ניתקה עימם כל קשר, ומתוך שכך אין לה להלין אלא על עצמה שנזנחה בצוואתם.

ר. לא הסתפקה בהגשת התנגדות לקיום צוואת המנוחה, אלא הוסיפה והגישה כנגד אחיה, ד., ואשתו, הגב' פ. ב. (להלן - הנתבעת), תביעה הצהרתית וכספית (ת"ע 3972/08).

בתביעה זו עתרה ר. למתן סעד הצהרתי שעיקרו קביעת ביהמ"ש כי ד. הפר את כללי התחרות ההוגנת  בינה לבינו על ירושת אימם המנוחה, וכן הפר את חובת השליחות והנאמנות כלפי המנוחה בכך שמשך וגזל  כספים רבים מחשבונותיה עוד בחייה וזאת ללא ידיעתה וללא הסכמתה.  בפן הכספי של תביעתה, אותה העמידה על סך של 4.7 מליון ש"ח, עתרה ר. לחייב את אחיה ואשתו ב- "השבת כלל הכספים והרווחים שנוצרו ו/או אשר עשויים היו להיווצר מהם, אשר יקבע כי נלקחו על ידם באמצעי התערבות בלתי לגטימיים ובלתי הוגנים מהונה של המנוחה בתקופה שבין השנים 2001-2008 ..."

                                               *

בשל התביעה הכספית ולצרכי נוחות תכונה להלן ר.- התובעת ואילו ד. יכונה - הנתבע, וזאת על אף שד. הוא זה המבקש את קיום הצוואה.

                                                           *

עד כאן לא הבאנו אלא אך קומץ מתוך שלל הטענות ששטחו הצדדים בכתבי טענותיהם וזאת על מנת שתונח לפני הקורא מסגרת הדברים. הצדדים עצמם הפליגו והאריכו בטענותיהם וטיעוניהם תוך שהם מערימים לפתחו של ביהמ"ש כתבי טענות עמוסים לעייפה וכרכי תצהירי עדות עצומים המכילים הררי נספחים. בדברים הבאים נבקש לבור המוץ מן התבן ולהביא אך ורק את עיקרי הדברים הנדרשים לצורך הכרעה במחלוקתם של האחים. נבוא, איפוא, לסיפור העובדות הנחוצות לענייננו ולטענות הצדדים -

צוואות המנוחים

1.                בעת שנפרדה המנוחה מבעלה הראשון, אביה של התובעת, הייתה התובעת כבת חמש. התובעת נותרה במשמורת אביה והתגוררה עימו בקיבוץ ***. 

2.                לאחר פרידתה מבעלה הראשון הקימה המנוחה את ביתה עם המנוח. המנוח עשה חיל בעסקיו ובני הזוג הפכו לאמידים כאשר בבעלותם מניות בחברות ליצור נירוסטה. לבד מבנם, הנתבע,  נולד למנוחים בן נוסף, ר., אשר הלך לבית עולמו בגיל צעיר בשל מחלה קשה.

3.                ביום 27.2.94 ערכו המנוחים צוואות הדדיות שנוסחו על דרך יורש אחר יורש. בצוואות  ציוו את רכושם זה לזה, ולאחר מותר ימיו של בן הזוג - ציוו את עיקר רכושם, לרבות ביתם ב*** ושני שליש מכספם המצוי בבנקים, לנתבע, ואילו לתובעת ציוו מספר תכשיטים, רהיטים שונים ושליש מהכספים השייכים להם ומצויים בבנקים (להלן - הצוואה הראשונה)

4.                  ביום 2.3.01 שינו בני הזוג המנוחים את צוואותיהם ההדדיות וערכו צוואות הדדיות המצמצמות את שיעור זכייתה של התובעת בעזבונם באופן שצווה לה, כאמור בפתיח, אך ורק מעיל עשוי פרוות מינק וקבוצת תכשיטים (להלן - הצוואה או הצוואה האחרונה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ