תחולת תקון מס' 3 לחוק מידע גנטי (בדיקה גנטית בעת חשש לממזרות) על קטין בהיותו עובר

א.        השאלות:

1.         שתי שאלות עומדות להכרעתי:

1.1 .      ראשית, האם תיקון מס' 3 לחוק מידע גנטי על קטין אשר היה עובר בטרם נכנס התיקון לתוקפו.

1.2.     ושנית, ככל שהתשובה לשאלה זו הינה חיובית, כיצד הדבר משפיע על אופן בירור התביעה?

ב.        רקע רלבנטי בקצרה:

2.         התובע (להלן : " האב") והנתבעת 1 (להלן : " האם"), הינם יהודים אזרחי מדינת ישראל והורים לשני ילדים קטינים. לטענת האב, חל משבר חמור ביחסי הצדדים לפני כשלוש שנים עוד בהיות הצדדים בשליחות בחו"ל וכאשר חזרו ארצה בספטמבר 2007 הם נפרדו והאם עברה להתגורר בבית אימה יחד עם בנם הבכור בן ה-13 (ראו סעיף 36 לכתב התביעה). לשיטתו של האב, נתגלה לו בהפתעה גמורה במהלך סתיו שנת 2008, כי האם בהריון בחודש שלישי או רביעי. לאור פרידתם המוחלטת, טוען האב,  כי לא ייתכן שהקטין שבכותרת אשר נולד ביום 10/5/2009 הוא בנו.

3.         האם מכחישה הפירוד ו/או היעדר היחסים וטענה כי גם לאחר שחזרו בני המשפחה משליחותם בחו"ל ראו עצמם כמשפחה מאוחדת וכי כתוצאה מקיום יחסים משותפים עם האב היא הרתה לו ואף סיפרה לו על כך הרבה לפני סתיו 2008.

4.         יש לציין, כי האב הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני בחיפה ובמסגרתה אף הופנו הצדדים לבדיקת פוליגרף בעניין קיום היחסים במועד ההתעברות של האם ביחס לקטין שבכותרת (אוגוסט 2008). ממצאי הבדיקה צורפו לתיק זה ומהם עולה, כי בעוד אצל האם לא נמצאו ממצאים המצביעים על אמירת שקר, נמצא האב כדובר שקר.

5.         עוד נבהיר, כי הצדדים עדיין נשואים, שעה שהאם מעוניינת על פי הצהרותיה בשיקום הנישואין, הגם שהדברים תמוהים נוכח העובדה שהאב הקים משפחה חדשה עם בת זוג אחרת וממנה נולדו לו 2 ילדים נוספים והכל בטרם הסדיר הגירושין עם האם.

6.         התביעה שבכותרת עוסקת בעתירת האב לערוך בדיקה גנטית לקטין פלוני - יליד 10/5/2009 וזאת על מנת שיינתן פסק דין המצהיר כי האב אינו אביו הביולוגי (ראו סעיפים 58, 60 לכתב התביעה).

7.         בניגוד לנטען בסעיף 59 לכתב התביעה, בירור סוגיית האבהות בתיק זה בהחלט כרוך בשאלת מעמדו האישי של הקטין זאת כעולה מעמדת ב"כ היועמ"ש ומחוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול מיום 27/4/2010, שעה שעסקינן בעתירה לביטול רישום האבהות ביחס לקטין ששני הוריו יהודים ועדיין נשואים זל"ז (כדת משה וישראל). אי לכך פעל עד כה בית המשפט במתווה שנקבע בתיקון מס' 3 (קרי לפי סעיפים 28ה(1)-28ה(3)) לחוק מידע גנטי ולאחר שנתקבלה חוות דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול, הועלתה מטעם האב טענה מקדמית בדבר אי תחולת תיקון זה על המקרה שבפניי. לטענה זו אדרש כעת.

ג.         תחולת תיקון מס' 3 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 על התביעה:

8.         בטרם נדון בתחולת תיקון מס' 3 לחוק מידע גנטי על ההליך שבפניי אביא לשון הסעיפים הרלבנטיים בתיקון לחוק ככתבה:

" פרק ה'1: עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה

                עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (תיקון התשס"ח)

28א.       לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה (בפרק זה - בדיקה) אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה (בפרק זה - בית המשפט), ובהתאם להוראות פרק זה.

 הסכמה לעריכת בדיקה (תיקון התשס"ח)

28ב......

בדיקה בעובר (תיקון התשס"ח)