תורגמן נ' קמינסקי

פסק דין

התביעה הוגשה בגין גביית תשלומים על ידי הנתבע עבור פוליסת ביטוח לרכבו החדש, וזאת כאשר קודם לכן רכש התובע פוליסת ביטוח מהנתבע באמצעות חב' איילון עבור רכבו הישן.

התובע טוען כי נגבו ממנו תשלומים ללא הסכמתו על ידי הנתבע וזאת באמצעות כרטיס האשראי שלו, וכן טוען כי מחיר הפוליסה החדשה היה גובה וכי היה בידו לרכוש פוליסה במחיר נמוך יותר ולפיכך, לא עמדה לנתבע הזכות לגבות ממנו את תשלומי הביטוח כפי שעשה בפועל.

הנתבע טען כי כל פעולותיו נעשו על דעתו של התובע וכי עם קבלת הודעתו על רצונו לבטל את הפוליסה, וזאת לאחר 4 חודשים ממועד רכישת רכבו החדש, פעל על מנת להחזיר לו את התשלום עבור יתרת חודשי הביטוח במתן המחאה בסך של 423 ₪ מחב' איילון, אותו סירב התובע לקבל.

שמעתי את עדותו של מנהל חב' איילון בירושלים על הפעולות המבוצעות בעת רכישת רכב חדש והאפשרות להעברת הפוליסה מהרכב הישן לרכב החדש, אך זאת בכפוף לקביעת מחירה של הפוליסה עבור הרכב החדש.

כך גם אמר העד כי הרשות בידי המבוטח להודיע על ביטול הפוליסה מבלי שתועבר הפוליסה עבור הרכב החדש ובמקרה זה מופסקת גביית התשלומים, בפרט היכן שהתובע מוכיח כי רכש פוליסה בחברה אחרת.

בנוסף אמר העד כי היכן שמתברר בדיעבד כי היה כיסוי ביטוחי עבור אותו רכב בשתי חברות, אזי חברת איילון מחזירה למבוטח את התשלומים שנגבו על ידה לתקופה בה היה ביטוח אחר.

חובתו של סוכן ביטוח לשמור על עניינו של המבוטח ובפרט להבטיח רצף ביטוחי על מנת שלא תצא מכשלה אצל המבוטח בהעדר ביטוח חובה לרכבו החדש וכך גם בהעדר ביטוח מקיף היכן שהסוכן יודע על רצונו של המבוטח לכיסוי בביטוח מקיף.

כבר נפסק כי על סוכן הביטוח למנוע מהמבוטח מצב בו אין לו כיסוי ביטוחי ואם וככל שהיה קורה אירוע ביטוחי, הרי שהיתה מוטלת חבות על הסוכן אילו התרשל באי העברת הפוליסה על הרכב החדש היכן שהמבוטח הודיע לסוכן על רכישת רכב חדש.

בעניינינו השתכנעתי לאחר שמיעת העדויות, כי התובע היה מעונין להעביר את הביטוח מהרכב הישן לרכב החדש וזאת מבלי שהתנה זאת בתנאים כדוגמת החלת המחיר של הפוליסה עבור הרכב הישן על הרכב החדש.

על כך ניתן ללמוד בין היתר מכך שהתובע לא דאג לתשלום עבור ביטוח החובה בעצמו וכן לכיסוי ביטוחי מיידי מחברה אחרת מיד עם קבלת הרכב החדש ובפועל הסתמך על פעולותיו של הנתבע שדאג לכיסוי ביטוחי עבור הרכב החדש.

לא השתכנעתי מעדותו של התובע כי הובטח לו שהמחיר יהיה אותו מחיר בפרט כאשר עסקינן ברכב חדש אשר נרכש על ידו מהיצרן להבדיל מהרכב הקודם אשר היה רכב ישן.

התרשמתי כי עסקינן בשאלה של כדאיות העסקה, כאשר חלף פרק זמן של מספר חודשים בו נגבו מהתובע תשלומים ללא עוררין מצידו ומכאן ניתן ללמוד כי הסכים למחירה של הפוליסה החדשה.

יחד עם זאת, צפוי היה שהנתבע יזדרז לשלוח לתובע את הפוליסה ובדרך זאת היה התובע עומד על מחירה מוקדם יותר.

בנסיבות אלו, אני קובעת כי התובע זכאי להחזר תשלומיו עבור יתרת החודשים בגין הפוליסה לאחר מתן ההודעה על רצונו לבטל אותה וזאת בסך של 423 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 22.1.2009 ועד ליום התשלום בפועל.

כך גם אני מורה על החזר 60 ₪ ששולמו על ידו בגין ביטול הפוליסה.

בנסיבות בהן לא הוכיח הנתבע מהו מועד משלוח הפוליסה, אף שלא היה בכך כדי להביא לביטול ההתקשרות, אין צו להוצאות.

התשלומים ישולמו תוך 10 ימים מהיום וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

במעמד זה מוסר הנתבע לתובע המחאה בסך של 423 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ט אדר תש"ע, 15/03/2010 במעמד הנוכחים.