תוקפה של הבטחה לתת מתנה, טענה לביטול חוזה מחמת אי הבנת השפה

לפנינו תביעה לביטול הסכם ולחלוקה שווה של הנכס, ותביעות נוספות.

הצדדים נישאו ביום ג' בטבת תשע"ג (16.12.2012). מנישואין אלו נולד להם בן אחד.

האישה ילידת ליטא, שם הייתה נשואה לאינו יהודי, וממנו התגרשה בליטא. מנישואיה אלו נולד בן אחד.

טענות הגרושה

הבעל אינו עובד זה שנה. הבעל כפה עליה יחסי אישות דווקא בעת נידותה. הוא משפיל ומקלל אותה בצעקות "תחזרי לליטא" וכדומה. יחסיו עם בנה של האישה מנשואיה הקודמים קשים מאוד עד שהילד נאלץ לעזוב את הארץ ולחזור להתגורר עם אביו בליטא.

טענות רכושיות

הגרוש היה בעלים של דירה קודם נישואיו. בדירה זו התגוררו הצדדים כמה חודשים לאחר נישואיהם. לאחר מכן נמכרה דירה זו ונקנתה דירה אחרת. הדירה השנייה נקנתה במאמץ משותף משתי סיבות.

א. הם חיפשו יחד את הדירה וניהלו משא ומתן משותף.

ב. בדברים שבעל פה ביניהם סוכם כי האישה תעביר שלוש מאות אלף ש"ח לקניית הדירה. מתוך סכום זה הועברו אל הבעל מאתיים ארבעים ושמונה אלף ש"ח – מאה אלף ש"ח מתוכם הועברו אל הבעל עם חתימת החוזה. חמישים אלף ש"ח נוספים העבירה האישה לאבי בנה כשהבן נאלץ לחזור לליטא עקב דחייתו על ידי בעלה באותו עת. סכום זה מהווה את ההפרש מהסכום אותו התחייבה להעביר לבעלה.

האישה הבינה כי הדירה החדשה תהיה בבעלות שניהם ותירשם על שם שניהם בחלקים שווים. לטענתה הבעל הונה אותה בכך שרשם את הדירה רק על שמו. דבר זה התאפשר לדבריה בשל היותה עולה חדשה שאינה מבינה את השפה ואת ההליכים המשפטיים שברכישת דירה.

משדרשה האישה מבעלה לתקן עיוות זה, רשם הבעל עשרים ושישה אחוזים מהדירה על שם האישה. הצדדים חתמו על תצהירים הדדיים שבהם הם מודים על העברת עשרים ושישה אחוזים לאישה ללא תמורה. לטענת האישה חתימתה על התצהיר נבעה מתוך לחץ שבו הייתה שרויה עקב התנהגות בעלה כלפיה וכלפי בנה, מה גם שהתצהיר נכתב ונחתם על פי רצון הבעל בלבד, ללא הבנה מצִדה מהי משמעות חתימתה.

הגרושה תובעת כי התצהירים יבוטלו ומחצית הדירה תועבר אליה.

עוד מסתמכת הגרושה בתביעתה על חוק החוזים סעיפים 17 ו־18. סעיף 17 קובע כי חוזה שנחתם בכפייה יתבטל. סעיף 18 קובע כי חוזה שנחתם תוך ניצול חולשת צד אחד יתבטל.

עוד תובעת האישה את תשלום כתובתה.

טענות הגרוש

הגרוש מכחיש כי דרש מהגרושה בהיותה אשתו לקיים יחסי אישות בעת נידתה. לדבריו מעולם לא שמע טענה זו קודם לדיון בבית הדין. גם טענות האישה הנוגעות ליחסו לבנה מוכחשות. לדבריו הוא קיבל את בנה והתייחס אליו כבנו. הבן הזה אמר פעמים רבות כי הוא חפץ לשוב אל אביו בליטא. ואין זה נובע בגלל יחסו אליו.

טענות רכושיות

הדירה נרכשה חמישה חודשים אחרי הנישואין בכספי דירה שהייתה לו קודם לנישואיו – דירה שנרכשה במימון הוריו. לכן חוזה הרכישה של הדירה החדשה נירשם רק על שמו. מוכחשת טענת הגרושה כי העבירה מאה אלף ש"ח במעמד הרכישה. סכום זה הועבר אליו רק חמישה חדשים אחר כך. הכסף שהועבר אליו – סך הכול מאתיים ארבעים ושמונה אלף ש"ח משקף את חלקה של הגרושה בדירה. לכן העביר אליה עשרים ושישה אחוזים מהדירה, ויש לדחות את תביעתה לביטול התצהירים ולחלוקה שווה.