תוקף הסכם שהוחל בביצועו למרות טענת אי הבנתו והעדר קניין; סדרי דין בערעור ובבקשה לעיון חוזר

לפנינו ערעור הבעל (הגרוש) על החלטת בית הדין האזורי מיום י"ח באדר התשע"ז (16.3.2017) בתיק מס' 1043210/6 לחייב את הבעל בהוצאות בסך 1,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה, ולדחות את בקשתו לביטול ההסכם שנחתם בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין האזורי מיום ו' במרחשוון התשע"ז (7.11.2016).

רקע כללי ומשפטי

הצדדים יוצאי יהודי אתיופיה נישאו זה לזה כדת משה וישראל ב*** התשע"ג (X.X.2013). מנישואי הצדדים נולד בן בשנת התשע"ד (2014). בתאריך י"ז באב תשע"ה (2.8.2015) הגיש הבעל תביעה לגירושין בבית הדין האזורי חיפה בטענות כי בין הצדדים יש ויכוחים, כי רוב הזמן האישה מסתגרת ולא יוצרת קשר וכי האישה עזבה את הבית ולקחה עימה את הילד והלכה להוריה.

כנגד הגישה האישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בנושא המזונות ומשמורת הילד. לצדדים אין רכוש משותף. 

בהסכמת הצדדים הועבר התיק לבית הדין האזורי בתל אביב. ביום י' באדר ב' התשע"ו (20.3.2016), הפנה את הצדדים אב בית הדין הגאון הרב צבי בן יעקב שליט"א (על פי בקשת בא כוח הבעל), לטיפולו של הרב אלון נגוסה (מומחה מטעם בית הדין ליהודי אתיופיה), שינסה להביא את הצדדים לידי הסכמה לשלום בית.

אלא שבתאריך כ"ח באייר תשע"ו (5.6.2016) הבהיר הבעל לבית הדין כי למרות המאמצים הרבים של כבוד הרב אלון נגוסה, השלום למרבה הצער לא שב לשכון בין הצדדים ולכן בית הדין מתבקש לחדש את ההליכים בתביעת הבעל לגירושין.

ביום א' בסיוון התשע"ו (7.6.2016) הפנה בית הדין את הצדדים שוב לרב אלון נגוסה, כדי שינסה לגשר בין הצדדים, בין לשלום ובין לגירושין בדרכי שלום בדרך של הסכם מוסכם, וקבע כי אחר שתתקבל תשובת הרב נגוסה ייקבע מועד מוקדם לאישור ההסכם או לדיון בעניין הצדדים.

בדיון שנערך בבית הדין האזורי תל אביב יפו מיום ו' במרחשוון התשע"ז (7.11.2016) הודיע בא כוח הבעל כי הקשר עם הרב אלון נגוסה לא צלח ולא הגיע להסכם וכי הבעל נחוש להתגרש. לאחר דין ודברים שנאמרו בדיון בתביעת האישה לחיוב הבעל במלוא כתובתה בסך 180,000 ש"ח, ובתביעת הבעל בבית המשפט לענייני משפחה לחייב את האישה ואת אימה בהחזרת כספי החתונה, יצאו הצדדים לחוץ מאולם הדיונים לצורך משא־ומתן וכעבור זמן מה חזרו הצדדים לאולם, ובא כוח הבעל הודיע כי הצדדים הגיעו להסכמות: הצדדים יתגרשו במועד המוקדם על פי יומנו של בית הדין, והבעל ישלם לאישה 60,000 ש"ח תשלום חלקי מהכתובה (סך הכתובה 180,000 ש"ח) ויסיר את התביעה כנגד האישה ואימה בבית המשפט לענייני המשפחה. הבעל ביקש לפרוס את תשלום הכתובה החלקי בסך 60,000 ש"ח לשישים תשלומים והאישה תבעה לפרוס לפחות תשלומים. בנושא זה סוכם כי בית הדין יחליט על פריסת התשלומים. 

בו ביום בית הדין האזורי נתן החלטה שבה נאמר בין היתר:

לאחר שמיעת דברי ב"כ הצדדים, ולאור ההסכמות שהגיעו בפרוטוקול הדיון, מחליט בית הדין כדלהלן:

א. הצדדים יתגרשו כהסכמתם.

ב. קובעים מועד לסידור גט ליום י"ד במרחשוון התשע"ז (15.11.16) בשעה 9:15.

ג. ענייני הקטין – משמורת, הסדרי ראייה, מזונות, נידונים בבית המשפט.

ד. הבעל יבטל את התביעה הרכושית שהגיש נגד האישה והוריה בבית המשפט, ובהסכמת הצדדים התביעה תמחק.

ה. הבעל ישלם לאישה בגין כתובתה סכום של 60,000 ש"ח.

ו. בית הדין פוסק כי הסכום האמור בסעיף ה ישולם לאישה בשלושים תשלומים חודשיים של 2,000 ש"ח כל תשלום.

ואכן כשבוע אחר ההסכם התגרשו, הצדדים בתאריך י"ד במרחשוון התשע"ז (15.11.16).