תובענה לביטול הסכם הגירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין

כללי

1.      בתובענה זו עותרת התובעת לביטול הסכם הגירושין שנחתם בינה לבין הנתבע ביום 7.6.2007 ואושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט זה ביום 22.5.2008.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

2.      התובעת והנתבע נישאו זה לזו כדמוי ביום ....1967 והתגרשו זמ"ז בג"פ  בחודש אוקטובר 2008.

3.      מנישואי הצדדים נולדו 4 ילדים משותפים, כולם בגירים במועדים הרלוונטיים לתובענה זו.

טענות הצדדים

4.      לטענת התובעת הנתבע גרם לה לחשוב כי היקף הרכוש המשותף כפי שהוגדר בהסכם הגירושין הינו היקף הרכוש הכולל שנצבר על ידי בני הזוג ואין בלתו ,בעוד שטען טענה בלתי נכונה כי חשבון בנק שניהל בחו"ל נסגר.

5.      לו הייתה יודעת שקיימים כספים באותו חשבון בנק לא הייתה מסכימה להסכם הגירושין ולא הייתה חותמת עליו.

6.      לפיכך, לטענתה מתקיימים היסודות הנדרשים לביסוס טענת ההטעיה הקבועה בסעיף 15 לחוק החוזים , התשל"ג -1973 (להלן " חוק החוזים")   המזכות את התובעת בסעד של ביטול ההסכם. (בכתב התביעה התובעת טענה גם לעושק לפי ס' 18 לחוק החוזים אך טענה זו נזנחה בסיכומים ולפיכך לא אדרש אליה).

7.      הנתבע כפר בטענות התובעת הן עובדתית והן משפטית.

8.      בנוסף, טען הנתבע לשיהוי ומניעות בקשת התובענה שכן זו הוגשה רק שנתיים לאחר שההסכם אושר על ידי בית המשפט ושלוש שנים לאחר שנחתם על ידי הצדדים ובוצע.

9.      כמו כן, טען במסגרת תצהיר עדותו הראשית כי הכספים בחשבון הבנק הם מתנה שבכל מקרה לא היה מקום לאזנה במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים.

דיון:

10. לאחר ששקלתי את מכלול חומר הראיות שבא לפניי, לרבות הסיכומים בכתב שהוגשו על ידי ב"כ הצדדים עד ליום 24.7.13 , נחה דעתי כי אכן יש ליתן סעד לתובעת.

המתווה המשפטי

11. על הסכם גירושין ככל הסכם פרושות הוראות הסכם חוק החוזים והוא ניתן לביטול בהוכחות אחת העילות הקבועות בחוק החוזים כעילות לביטול חוזה (ראה לעניין זה דברי כב' השופט זמיר בע"א 1581/92 אברהם אבי ולנטין נ' דורית ולנטין פ"ד מט(3), 441, עמ' 450-451 וכן דברי כב' הנשיא שמגר בע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט לב (2) 42 בעמ' 46.

12. סעיף 15 לחוק החוזים חלק כללי קובע כדלקמן : "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה..."

13. שלוש הם יסודותיה של עילת ההטעיה: טעות המתקשר, הטעיה שהטעה אותו הצד השני, קשר סיבתי כפול בין הטעות ובין ההתקשרות בהסכם וכן בין ההטעיה לטעות.

14. קיים מכנה משותף בין עילת הטעות לעילת ההטעיה בנקודת המוצא כי התובע התקשר בחוזה עקב טעות, דהיינו יש להוכיח קיומה של טעות וקשר סיבתי בינה לבין ההתקשרות בחוזה כתנאי ראשוני (ראה ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, מ"ט(3) 441 עמ' 451).