תו"ח
בית משפט השלום עכו
|
21778-07-18
23/08/2018
|
בפני השופטת:
ג'ני טנוס
|
- נגד - |
מבקשים:
1. שלומית אברמסון טרגן 2. לרי מרק אברמסון
עו"ד אורן פרג' בנימין
|
משיבה:
מדינת ישראל עו"ד יצחק לוי
|
החלטה |
המבקשים הגישו בקשה לביטול הצו השיפוטי שניתן על ידי בית המשפט בתאריך 10.7.2018 לבקשת ובמעמד המשיבה בלבד (להלן – הצו), האוסר עליהם לבצע עבודות או לעשות שימוש במבנה (יורט) שהקימו במקרקעין הידועים כחלקה 3 גוש 18799 מאדמות היישוב כליל (להלן – המבנה ו-החלקה בהתאמה).
בעקבות הגשת הבקשה התקיים דיון במעמד ב"כ הצדדים, המבקשים והמפקח מטעם המשיבה.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי להיעתר לבקשה.
סעיף 236 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:
"(א)בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום (בסימן זה – צו הפסקה שיפוטי).
(ב)בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.
(ג)מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי פרק זה".
המבקשים אינם חולקים על האמור בבקשת המשיבה להוצאת הצו, ואישרו בתצהיריהם וכן בהודעה שנגבתה מהמבקשת 1 במשרדי המשיבה, כי הם הבעלים של השטח בו הוקם המבנה, וכי המבנה הוקם ללא היתר. די בכך לטעמי כדי להוביל למסקנה כי כל יסודות הסעיף הנ"ל מתקיימים וכי בדין ניתן הצו נשוא הדיון, שכן גם מגרסת המבקשים וגם מדו"חות הפיקוח שצורפו לבקשת המשיבה להוצאת הצו, ניתן להתרשם אודות הקמת המבנה והשימוש בו ומבלי שיש בידי המבקשים היתר לכך.
טענות המבקשים בכל הנוגע לפגמים או לסיבות שבעטיין לא נכללה החלקה נשוא הדיון בתוכנית המתאר שהוכנה אך טרם פורסמה, אינן רלוונטיות כעת לדיון. יחד עם זאת אבקש להבהיר, כי גם אם החלקה הייתה נכללת בתוכנית, הרי שלא היה בדבר כדי להעלות או להוריד בכל הנוגע לגורל הבקשה. זאת משום שהנימוק להיעתרותי לבקשה אינו נסמך על קיומו או העדרו של אופק תכנוני להכשרת המבנה – שגם אם הוא קיים, ספק אם יושג בקרוב – אלא על טענות המבקשים לאכיפה בררנית.
במקרה דנן, לא ניתן להתעלם מטענת המבקשים לקיומה של אכיפה בררנית והפלייתם לרעה לעומת אחרים. אין חולק, כי היישוב כליל הוא ישוב בו מתגוררות משפחות רבות (למעלה מ-300 משפחות לפי הנטען בבקשה), וכי ליישוב אין תוכנית מתאר בת תוקף, ורק לאחרונה (בחודש יוני 2018) הוכנה תוכנית מתאר ליישוב שטרם פורסמה. בנסיבות אלו, יהיה זה סביר להניח כי לכל המבנים ביישוב לא הונפקו היתרי בניה.
המבקשים טענו בבקשתם ובתצהירה של המבקשת 1, כי בישוב כליל הוקמו עשרות 'יורטים' שהמשיבה לא הוציאה לגביהם צו הפסקת שימוש, ולכן הוצאת הצו נשוא הדיון מהווה אפליה לרעה ואכיפה בררנית כלפיהם.