תו"ב 61355-05-13 ועדה מקומית לתכנון עמק חפר נ' קרוקר נכסים בע"מ ואח'

לפני בקשה ראשונה להארכת מועד בשנה לביצוע צו הריסה/התאמה להיתר וצו איסור שימוש, שהוגשה בהתאם לסעיף 207 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. הבקשה הוגשה בתאריך 27.6.16.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טיעוני הצדדים-

1. הנאשמים הורשעו על פי הודייתם, בעבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין הטעונים היתר בלא היתר. עסקינן בעבודות ובשימוש במקרקעין ללא היתר, שבוצעו בנכס המצוי בגוש 8327 חלקה 138 ביישוב צוקי ים (להלן: "הנכס"), ואשר כללו: הסבת שטח המיועד למחסן בשטח של כ – 5.6 מ"ר לשטח עיקרי במפלס קומת הכניסה, בניה ושימוש למגורים בתוספת שטח של כ – 35 מ"ר במרתף, פתיחת חלונות בקיר בשונה מהמוצג בהיתר, שימוש בתוספת שטח של 22 מ"ר למקלחות בניגוד להיתר המייעד את השטח לחדר משאבות וקירות מסד, בניה ושימוש לחדרי סאונה בתוספת שטח של כ – 16 מ"ר במרתף, שימוש לחדר עיסויים בשטח של 14 מ"ר כשעל פי ההיתר מיועד לחדר טכני, שימוש לחדר משאבות במקום המיועד למילוי אדמה וקירות יסוד למבנה, בניה ושימוש למגורים בתוספת שטח וברצפת גלריה מעץ בשטח של כ – 25 מ"ר בקומה העליונה.

בגזר הדין, אשר ניתן בתאריך 26.1.15, הוצאו צו הריסה, צו התאמה להיתר וצו איסור שימוש, אשר מועד ביצועם נדחה ב – 12 חודשים, קרי: עד לתאריך 26.1.16.

2. הבקשה הוגשה בתאריך 27.6.16 וצורפו לה מסמכים שונים, לרבות תצהירו של האדריכל ריגלר. בבקשה נטען, כי חריגות הבניה מצויות בתוך קונטור המבנה וכי המבקשים עושים מאמצים להסדרתן, תוך פירוט הפעולות שננקטו עד כה. עוד נטען, כי האדריכל טומי ריגלר סבור שקיימת אפשרות לאשר את החריגות במסגרת תב"ע בסמכות וועדה מחוזית, לאחר המלצת הוועדה המקומית, אשר הביעה הסכמה עקרונית לתמוך בתכנית שהוגשה מטעם המבקשים. הוסיפו המבקשים וטענו, כי הם נשאו בנטל כלכלי לא מבוטל, בשל הקנסות שהוטלו עליהם בגזר הדין, ולא נותר להם תקציב הולם לקבלת ייצוג משפטי בנוגע להליך דנן. משכך, רק לאחרונה נודע להם כי עומדת לרשותם אפשרות להגיש בקשה להארכת מועד לביצוע גזר הדין.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, הבקשה לא הוגשה בהתאם לתקנות ומשכך יש לדחותה על הסף. לגופו של עניין, נטען כי מדובר בחריגות בניה בהיקף של למעלה מ – 100 מ"ר וכי מעבר להגשת תכנית למבא"ת וקבלת מספר לתכנית, התכנית טרם הוגשה לוועדה המקומית וממילא טרם טופלה. יתרה מזאת, מדובר בתכנית בסמכות וועדה מחוזית, הטעונה אישור הולחו"ף בשל הקרבה לסביבה החופית, המבקשת לאשר תוספת שטח נרחב בהיקף של 172 מ"ר. נוכח העובדה שזכויות הבניה המבוקשות בתכנית חורגות באופן בלתי סביר מן הזכויות כפי שנקבעה במקום, ביחס לשטח המגרש, אין הצדקה תכנונית לאישור התכנית. המשיבה צרפה, בהמשך להחלטת בית המשפט בנושא, עמדה עדכנית של מהנדס הוועדה המקומית, מר אריק מלכה, ממנה עולה כי האפשרות שתכנית המבקשים תאושר נמוכה ביותר, אם בכלל. בהיעדר היתר בניה בהישג יד עותרת המשיבה לדחיית הבקשה.

דיון והכרעה-

4. בהתאם לסעיף 2(א) לתקנות התכנון והבניה ( סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק ), התשס"ט-2008 ( להלן: "התקנות" ), בקשה להארכת מועד לביצוע צו, תוגש לבית המשפט שנתן את הצו, לא יאוחר מ – 21 ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצועו. בניגוד לאמור בסעיף זה, הוגשה הבקשה דנן חמישה חודשים לאחר מועד כניסת הצווים לתוקפם.

5. בהתאם לסעיף 6 לתקנות, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו. במקרה דנן, ציינו המבקשים כי מצבם הכלכלי לא אפשר להם ייעוץ משפטי בנוגע להגשת הבקשה ולפיכך הבקשה לא הוגשה במועד הקבוע בתקנות. המבקשים היו מיוצגים בהליך העיקרי והמועד לביצוע הצווים הנו נושא שנדון והוסבר בדיון בתיק העיקרי. בנסיבות אלו, אין לקבל טענת המבקשים, לפיה לא ידעו כי עליהם לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת המועד לביצוע הצווים. וודאי שאין לומר כי המבקשים יכלו לעשות דין לעצמם, במובן זה שלא פנו בבקשה להארכת מועד לבית המשפט אך מאידך לא בצעו את הצווים ללא כל היתר כדין. בנסיבותיו של תיק זה, ונוכח התרשמותי מן המבקשים ומן הייעוץ המשפטי לו זכו במהלך הדיון, לא מצאתי כי מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים דיון בבקשה חרף אי עמידתה בדרישות התקנות. די באי עמידת המבקשים בדרישות התקנות כדי להוות בסיס לדחיית הבקשה על הסף.