תו"ב 40241-09-14 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' ברנס

א.עובדות ברקע הבקשה וטענות בעלי הדין:

נגד הנאשם תלוי עומד כתב אישום המייחס לו עבירה מתמשכת בדבר אי קיום צו שיפוטי כאמור בסעיף 210 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965.

1)כנטען בעובדות כתב האישום, עובר להרשעתו של הנאשם בתיק פלילי 1857/04 (להלן:"כתב האישום הראשון"), בעבירת שימוש חורג (שימוש וסטייה מהיתר) – ניתן נגד הנאשם ביום 10.10.2005 גזר דין הכולל בחובו שני צווים, האחד צו המחייב את הנאשם להפסיק את השימוש החורג בגלריה נשוא כתב האישום הראשון (להלן:"צו ההפסקה") והצו השני הינו צו להחזרת המצב לקדמותו קרי "ביטול הדירה והחזרת הגלריה ליעודה כחלק מחנות" (להלן:"צו ההחזרה לקדמות") והכל בתוך שנתיים ממועד מתן גזר הדין דהיינו עד ליום 9.10.2007.

2)עוד נטען בכתב האישום כי מספר ביקורות שנערכו בנכס במועדים שפורטו לכתב האישום, העלו כי הנאשם לא מילא אחר הצווים הנ"ל דהיינו הנאשם הותיר את הגלריה כיחידה נפרדת ולא החזיר אותה כחלק מהחנות וכי הוא מאפשר לאחרים לעשות בגלריה שימוש בנפרד מן החנות.

3)המאשימה הביאה את ראיותיה במהלך ישיבת בית המשפט מיום 30.5.2016. בסיומה של אותה ישיבה ביקש ב"כ הנאשם כי עדי ההגנה יישמעו ברצף ומשכך נקבע מועד לשמיעתם ליום 12.12.2016.

4)בפתח הדיון, העלה ב"כ הנאשם טענה לפיה אין להשיב לאשמה. לשיטתו אליבא התביעה קיום צו בית המשפט במסגרת גזר הדין "מותנה בכך שהנאשם יחבר את החנות אל היחידה שנמצאת מעליה על דרך של בניית מדרגות בתוך החנות ועל דרך של אטימת הדלת שקיימת לאותה יחידה לחדר המדרגות" (עמ' 33 לפרוטוקול שורות 15-18).

ב"כ הנאשם הוסיף לאמור: "בדיון האחרון מיום 30.5.2016 חזרה בה התביעה מטענתה לגבי הדלת אך עדיין נותרה אותה טענה ביחס לבניית המדרגות, כאשר אין חולק שבמועד הביקורת נמצא כי במקום פועל משרד וכי המקום אינו משמש עוד למגורים. דהיינו הנאשם קיים את צו בית המשפט" (שם שורות 16-20).

5)בתשובתה אישרה ב"כ המאשימה את ההסכמה שהושגה לביטול הטענה בדבר הדלת וטענה כי מפקחי הבניה אשר ביקרו בנכס מצאו כי לא בוצעו שני צווי בית המשפט.

ב"כ המאשימה הטעימה כי "טענה זו (אין להשיב לאשמה) יש להעלות ביחס לעבירה ולעובדות המצויינות בכתב האישום. חברי מכוון טענותיו כלפי צו בית המשפט" (עמ' 35 שורות 1-3).