-
כתב האישום המקורי, מייחס לנאשם עבירה של ביצוע עבודות בניה ושל שימוש במקרקעין ללא היתר, בניגוד לסעיף 145(א)(2),(3), 204(א), 208(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה"), הוגש ביום 12.9.16.
-
על פי כתב האישום מדובר בנכס מקרקעין המהווה דירת מגורים, בבניין משותף, ברחוב סמטת במעלה 7, אור יהודה, בגוש 7218 חלקה 4 תת חלקה 6 (להלן: "הנכס" או "הדירה").
-
על פי כתב האישום החלקה בו בנויה דירת הנאשם בנוי בית משותף בן 2 קומות, עם 8 יחידות דיור, ב-2 כניסות. ביום 3.9.1997 ניתן היתר בניה מס' 970049 לתוספת בניה לדירה קיימת בקומת הקרקע והזזת מחסן.
-
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבודת בניה בחצר המשותפת של הבניין, בדמות בניה של חדר מגורים בשטח של כ- 52.5 מ"ר ועושה בו שימוש לצרכי מגורים, הנמצא בחצר הדרומית של הבניין המשותף, בצמוד לבית הקיים ושלא על פי היתר. כתב אישום מתוקן הוגש בחודש 01/2018 במסגרתו נותרו עובדות כתב האישום המקורי ללא שינוי, למעט הוספת עדי תביעה.
-
במסגרת ההליך התקיימו חמש ישיבות הוכחות, בהן העידו מטעם המאשימה מר יואל לוי, יועץ לראש העיר אור יהודה, הגב' ליאת בן אבו, מהנדסת העיר, מר יאיר שינובר, ששימש כמנהל מחלקת הפיקוח, והגב' בת שבע קטנוב, המתגוררת בשכנות לנאשם והמתלוננת בתיק. במסגרת פרשת ההגנה, העידו הנאשם, מר אליהו עזרא, יזם פרוייקט פינוי בינוי במתחם בו מצויים המקרקעין, ומר עוזי אהרון, אשר שימש בתפקידים ציבוריים בעיריית אור יהודה בשנים הרלוונטיות לכתב האישום.
-
טענות הנאשם בסיכומיו
הנאשם מעלה בסיכומיו שתי טענות מרכזיות:
האחת, כי עבירת הבנייה במקרקעין ללא היתר התיישנה, ועבירת השימוש במקרקעין ללא היתר, לא הוכחה.
השנייה, לחלופין, טוען לקיומה של הגנה מן הצדק, בטענה לאכיפה בררנית, לפיה כתב האישום הוגש כנגדו משיקולים זרים.
בעניין הטענה לאכיפה בררנית נטען, כי השכונה בה מצויים המקרקעין נשוא כתב האישום, בית מגוריו, ידועה כ"מתחם העצמאות" באור יהודה, הכלולים בתוכנית להתחדשות עירונית (להלן:"הפרוייקט").
לטענתו מבין שלל היזמים, היתה זו חברת ההשקעות והיזמות, א.דורי אור יהודה, בשליטת היזם עזרא אלה, אשר החלה לקדם את הפרוייקט, תוך שרתמה גורמי עירייה להפקדה שלא כדין (ללא הרוב הנדרש/אישור מועצה) תוכנית המצויה עד היום בשלבי התנגדות מהותית בערכאות הרלוונטיות.
הנאשם טוען כי היה בין המתנגדים לפרוייקט, ועל כן, הוזמן למשרדו של היזם, מר עזרא אלה, על מנת לשכנעו ליתן הסכמתו. באותה פגישה איים מר עזרא על הנאשם שיפנה אותו בכוח מהנכס.
הנאשם הגיש ביום 16.3.16 תלונה במשטרה כנגד מר עזרא בגין איומים.
בעקבות התלונה זומן מר עזרא לחקירה בחודש מאי 2016, ופחות מ- 4 חודשים מיום הגשת התלונה הוגש כנגד הנאשם כתב האישום בתיק זה.
בגין התלונה נוהל הליך ת"פ 47840-06-16 בבית משפט השלום, במסגרתו הודה והורשע מר עזרא בביצוע העבירה.
הנאשם טוען, כי העובדה שסירב לתת הסכמתו לפרויקט, היא שגרמה לכך שהוגש נגדו כתב אישום, לאור מעורבותו הגדולה והשפעה הגדולה של מר עזרא אלה, בהתנהלותה השוטפת של עיריית אור יהודה.
נטען כי על אף שהנאשם העביר לעירייה עשרות תצלומים המתעדים עבירות בניה נרחבות שבוצעו במתחם העצמאות בו נמצאים המקרקעין נשוא כתב האישום, נמנעה העירייה מהגשת כתב אישום בגין עבירות בניה אלה, למעט בעניינו שלו וכן, בעניינה של משפחת תמם, נוכח התנגדותם לביצוע פרויקט ההתחדשות העירונית.
נטען כי על השפעתו של מר עזרא אלה בעירייה, ניתן ללמוד מתמלול קלטת, שיחה שהוגשה כראיה בהליך, בין הנאשם, בתו ועד התביעה, מר יאיר שינובר, אשר האחרון הודה בשיחה, כי מר עזרא אלה, הינו מי שמנהל את העירייה.
הצורך להכריע בטענת הנאשם לאכיפה בררנית בשל מניעים זרים ופסולים, התייתר, לאחר שהתקבלה על ידי בית המשפט הטענה להתיישנות עבירת הבניה ללא היתר, ולא הוכחה עבירת השימוש במקרקעין ללא היתר.
עבירת הבניה ללא היתר
-
מטעם המאשימה העידה מהנדסת העיר, הגב' ליאת בן אבו, אשר העידה כי דירת הנאשם המצויה במקרקעין, הינה בהתאם לצו רישום הבית המשותף (סומן ת/11) ונסח מקרקעין מרוכז (סומן ת/10), הינה דירה בשטח 39.9 מ"ר שאליה לא מוצמד שטח משותף. (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 16.5.19 ש' 6-15).
בעדותה ציינה כי היתר בניה שניתן לנאשם על המקרקעין נשנת 1992 (סומן ת/12), עניינו תוספת חדרים בבניין הקיים בשטח של 34.57 מ"ר. העדה שוללת כי מדובר על תוספת הבניה נשוא כתב האישום.
לגבי היתר בניה שניתן לנאשם משנת 1997 (סומן ת/13), העידה כי ההיתר מאפשר הזזת מחסן, שאינו גובל בקיר עם הבניין, ומציינת כי המבנה נשוא כתב האישום נמצא במיקום של המחסן על פי ההיתר משנת 1997, אולם בשטח רב יותר מזה אשר הותר(עמ' 28 ש'29).
-
על פי עדותה המבנה נשוא כתבה אישום אינו תואם לדרישות התב"ע והתמ"א ולכן לא ניתן להכשירו ולקבל היתר בניה בגינו. לדבריה, לא ביקשו היתר לחריגה זו וגם לו היו מבקשים לא היו מקבלים היתר, שכן הבניה נשוא כתב האישום נמצאת מעבר לקווי הבנין על פי התב"ע ובסטייה ניכרת שלא ניתנת לאישור. העדה הציגה טופס שנערך לבקשת מחלקת הפיקוח מיום 30.10.17, עליו היא חתומה, המסביר העדר סיכוי להכשרה באם תוגש בקשה להיתר לבניה זו (סומן ת/15).
-
מטעם המאשימה העיד, מר יאיר שינובר, בהיותו מנהל מחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית אור יהודה. בעדותו מסר כי בחודש מרץ 2016 נודע לו בעקבות תלונה שהגיעה מבני הזוג קטנוב, המתגוררים בסמיכות לנאשם וכן, בעקבות פניה במייל שקיבל מעוזר ראש העיר, מר לוי, על תלונה לבנייה לא חוקית, פלישה לחצר משותפת של בניין מגורים הצמודה לדירת הנאשם ובניית חדרים.
על פי עדותו של מר שינובר, בעקבות התלונה, נשלח המפקח תמיר קטצ'ו לערוך במקום ביקורת שנערכה ביום 10.5.16, ובהמשך הגיע יחד עמו למקום.
על פי עדותו ראו מבנה בולט וברור בצורה ריבועית בשטח 52.5 מ"ר, בניה לא חוקית, העשויה מפאנלית, הכולל חלונות ומזגנים, אליו צמוד בית המגורים של הנאשם. על פי עדותו ערך ביום הביקור (10.5.16) תשריט המתאר את מיקומו של הבניה הבלתי חוקית נשוא כתב האישום, שסומנה על ידו באדום, על גבי היתר הבניה שניתן לבניין.(פרוטוקול מיום 16.5.19 עמ' 43 ש' 1-25).
-
בדיון הוכחות מיום 3.5.21 במסגרת חקירתו הנגדית של הנאשם, אישר כי הינו בעלי המקרקעין . השיב כי ההיתר שניתן לו בשנת 1997 התיר לו לבנות את הבניה נשוא כתב האישום כחלק מהבניין. לדבריו בהיותם משפחה מרובת ילדים, עם 9 נפשות, במצב כלכלי קשה, קיבלו היתר מראש העיר אור יהודה.
הנאשם אישר בחקירתו תמונות שביקורת שנערכה, בה זהה את המקרקעין. הנאשם אישר קיומה והמצאה של היחידה נשוא כתבה אישום במקרקעין. הנאשם שלל דבר הגשת בקשה נוספת להיתר לבניה נשוא כתב האישום, לבד ההיתר משנת 1997. (פרוטוקול מיום 3.5.21 עמ' 107 ש' 13-32, עמ' 108 ש'1-12).
-
מהראיות שהובאו לפני בית המשפט הוכח כי הבניה נשוא כתב האישום, מבנה בצורה ריבועית, בשטח של כ- 52.5 מ"ר, הנמצא בחצר הדרומית של הבניין המשותף, בצמוד לדירת מגוריו של הנאשם, נבנה ללא היתר בניה כדין.
התיישנות עבירת הבניה
-
הנאשם טוען כי עבירת הבנייה המיוחסת לו בכתב האישום התיישנה.
הנאשם במסגרת עדותו בבית המשפט העיד כי מתגורר בבניין הנמצא בכתובת נשוא כתב האישום, ברחוב סמטת במעלה 7 אור יהודה, מזה 33 שנה, כאשר לפני כן הדירה היתה של בעלה של אמו, והדירה שייכת למשפחה יותר מחמישים שנה.
הנאשם אישר בעדותו הראשית כי הבניה נשוא כתב האישום אשר נטען כי נבנתה ללא היתר , נמצאת בחצר הבניין המשותף וקיימת מאז שנת 1997. (פרוטוקול מיום 18.3.21 עמ' 85 ש'11-16).
-
עדת התביעה הגב2 בת שבע קטנוב, אשר הגישה את התלונה לעירייה על עבירות בניה שביצע הנאשם (התמונה הוגשה וסומנה ת/2), העידה כי הנאשם פלש לחצר הבניין המשותף ובנה בה ללא היתר מבנה.
על פי עדותה היא מתגוררת במקום עשרים שנה. לדבריה לפני 17 שנה אחרי 3 שנים שעברו להתגורר במקום, גידר התובע את האזור ולקח את החצר, אולם לא מיד בנה. בהמשך עדותה העידה כי הנאשם החל לבנות אחרי 2-4 שנים לאחר שרכשו ועברו להתגורר במקום. (פרוטוקול מיום 17.12.20 עמ' 72 ש'1-9).
-
מעדותה של הגב' קטנוב עולה כי רכשה ועברה להתגורר במקום בשנת 2001 לערך, כאשר הבניה נשוא כתב האישום נבנתה 2-4 שנים לאחר שרכשו את הדירה, היינו לכל המאוחר בשנת 2005.
-
עדותה של עדת התביעה הגב' קטנוב, אשר אינה "חשודה" באהדה או הטייה לטובת הנאשם, אשר כנגדו התלוננה עקב סכסוך שהתגלע ביניהם, תומכת ומתיישבת עם עדותו של הנאשם, כי הבניה נשוא כתב האישום הינה בנייה רבת שנים, אשר נבנתה והיתה קיימת לכל המאוחר בשנת 2005.
-
מטעם המאשימה העיד, מר יאיר שינובר, ששימש מנהל מחלקת פיקוח על הבניה. על פי עדותו שימש בתפקידו זה בשנים 2014 עד מרץ 2019. מעדותו עולה כי למד על הבניה נשוא כתב האישום בעקבות תלונתה של בני הזוג קטנוב במרץ 2016.
מעדותו עולה כי אין בידיו כל ידיעה אישית על מועד בו בוצעה הבנייה במקום בפועל, שכן לא ראה את הבניה בהתהוותה.
-
על פי עדותו של מר שינובר, על מועד הבניה הבלתי חוקית של המבנה נשוא כתב האישום, הינו למד מעיון והשוואה של תצלומי אוויר של המקום בשנת 2013 בו רואים מבנה קטן ושונה לבין תצלום אוויר משנת 2015 בו נראה מבנה גדול רחב היקף, חדש הנמצא על קו האפס. (פרוטוקול מיום 16.5.19 עמ' 43 ש' 4-5). לטענתו המסקנה המתבקשת הינה כי הבניה הוספה במועד כלשהו החל משנת 2013 ואילך, כך שעבירת הבניה לא התיישנה במועד הגשת כתב האישום בשנת 2016.
-
ב"כ הנאשם התנגד במהלך הדיון להגשת תצלומי האוויר משנת 2013 ו- 2015, כראיה מטעם המאשימה בטענה כי העד שינובר אינו מומחה לפיענוח תצלומי אוויר ואינו עומד בארבעת המבחנים שנקבעו בפסיקה כיצד ניתן להגיש תצלום אוויר כראיה לבית משפט והפנה בעניין זה ע"פ 80048/04, דמארי נ' מדינת ישראל.
בדיון ניתנה על ידי בית המשפט לפיה תצלומי האוויר האמורים יסומנו כראיה (ת/18 ו-ת/19), והצדדים יהיו רשאים לטעון לעניין קבילותם ומשקלם הראייתי במסגרת סיכומיהם.
קבילותם של תצלומי האוויר ת/18 ו-ת/19
-
הצדדים חלוקים באשר לקבילותם של תצלומי האוויר (ת/18 ו-ת/19) לשמש כראיה בהליך .
"בגדר מושכלות יסוד: על המבקש להגיש תצלום אוויר לצורך הוכחת תוכנו מוטל הנטל להוכחת התנאים המוקדמים לקבילותו. בגדר תנאים אלה: האם מדובר בצילום מקורי ואותנטי, המתאר בצורה אובייקטיבית את העובדות אותן מבקש הוא להוכיח באמצעותו, האם משקף הצילום את המציאות והאם הוא צולם בדרך ובתנאים שיש בהם להבטיח כי לא נעשו בו שינויים העלולים לעוות אותה (י' קדמי "על הראיות" 2003 כרך ב', בע' 1130).
ועוד מדברי השופט י' קדמי לעניין קבילות צילומים: "כיום שוב אין קבילותו של צילום מותנית בעדותו של עד ראיה המתאר את 'תוכנו'; ודי בעדות 'טכנית' – לאו דווקא של הצלם – המזהה את הצילום, מציגה אותו כצילום של אירוע רלוונטי לדיון ומעמידה אותו בחזקת כשרות, לאמור: שהוא צילום אמיתי של האירוע המצולם בו" (י' קדמי "על הראיות" 2003 כרך ב', בע' 1131).ב
לעניין משקלו הראייתי של הצילום נאמר, כי זה ייקבע על סמך "איכותו 'הטכנית' דהיינו: שלמות הצילום, חדותו, היכולת ללמוד ממנו את פרטי האירוע המצולם וכיוצ"ב; ושנית – והוא עיקר – על פי איכותו ה'עניינית', דהיינו: על פי היכולת לסמוך על כך שהצילום אינו 'מגמתי'" (י' קדמי "על הראיות" 2003 כרך ב', בע' 1131).
(ראה: עפ"א 80048/04, אורן דאמרי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)( 23.1.2005)).
על פי הפסיקה האמורה קיימים כאמור ארבעה מסלולים חלופיים המאפשרים הגשת תצלומי אוויר כראיה קבילה, שכדלהלן :
מסלול 1- "פרי עבודתו של מומחה אחר" - הכלל הוא כי מומחה רשאי לסמוך על כל חומר מקצועי מדעי אחר שהוא כמומחה, מוכן לקבלו כבסיס אמין למסקנותיו שלו ורשאי לסמוך על אלה בעדותו. העדות וגם חוות הדעת כפופות לחקירה נגדית; כאמור, היריב רשאי להביא ראיה לסתור" (שם, שם).
מסלול 2-מסלול "תעודת עובד ציבור" - הגישה הנוקטת במסלול זה קובעת כי תצלומי אוויר שנערכו ע"י מחלקת המדידות הממשלתית ומוחזקים במחלקה זו הנם בבחינת "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971, בהיותם חלק "ממעשה ביצוע של הרשות המקומית", וניתן להגיש בליווי תעודת עובד ציבור.
מסלול 3 – מסלול "עדת עד ממקור ראשון" - ככלל, לצורך הוכחת תוכנם של תצלומי האוויר בהתייחס לעובדות ולעניינים "הטכניים", שומה על המבקש להציגם להעיד עד ממקור ראשון. אין חובה להעיד את הטייס שביצע את תצלום האוויר. קיימת אפשרות להעיד עובד של חברת התעופה האמון על כל אותם הליכים מקצועיים הכרוכים בביצוע תצלומי האוויר על ידי החברה, והוא יכול על כן להעיד על תנאיהם ואופן צילומם לרבות כל אותם נתונים "טכניים", באופן שיכשיר את הקרקע לקבילותם.
מסלול 4 - מסלול "הראיה הקושרת" - ניתן להגיש תצלומי האוויר במסגרת חוות דעת של מפענח, אם הוכחה הזיקה המתבקשת בין תצלום האוויר ותרשים הסביבה מחד, לבין כתובת המבנה מאידך.
נדרשת הצגת ראיה הקושרת את תצלומי האוויר למקרקעין נשוא כתב האישום, כגון ביקור, זיהוי ואיתור במקום, תוך השוואה לתרשימים ותצלומי האוויר שערך העד המפענח של תצלומי האוויר, יוצרת את הזיקה המתבקשת ו"מכשירה" את תצלומי האוויר. כאשר הוכח הקשר בין תרשים הסביבה, לבין תצלום האוויר באמצעות ראיה נוספת, יורד תצלום האוויר מ"גדולתו" כנדבך עיקרי עליו מושתת זיהוי המקום, והופך להיות חוליה בשרשרת של חוליות היוצרות יחד את השלם – קרי הבטחון כי מדובר במבנה שלא היה במקום קודם, והוקם בשלב מאוחר יותר.
הסיור בשטח תוך השוואה לתרשימים ותצלומי אוויר יוצר את הזיקה המתבקשת בין תצלומי האוויר והמקרקעין נשוא כתב האישום.(ראה: עפ"א (ת"א) 80013/01שוקרללה נ' עיריית תל-אביב(לא פורסם).
-
התצלומים הוגשו לבית המשפט על ידי העד, מר יאיר שינובר, שפענח אותם (להלן "המפענח"), כאשר לא היתה מחלוקת כי לא לקח חלק בביצוע התצלומים או בפיתוחם, אלא על פי עדותו הוא זה שהוציא את הצילומים.
על פי עדותו בזמנים הרלוונטים כמנהל פיקוח על הבניה בעיריית אור יהודה, והינו בהכשרתו עורך דין, ביצע על פי עדותו קורסי הכשרה של מנהלי פיקוח לבניה. אולם מעדותו לא עולה כי הינו בעל הכשרה פורמלית של מפענח תצלומי אוויר.(פרוטוקול מיום 16.5.19 עמ' 42 ש' 3-10).
לטענת הסנגור - משכך, לא ניתן היה להגישם באמצעותו אלא באמצעות עד שיכול להעיד מי צילם את התצלום, מתי צולם התצלום, הדפית של התצלום.
-
המאשימה בסיכומיה טענה לקבילותם של תצלומי האוויר, בהסתמך על ביקורו של העד יאיר שינובר במקרקעין בהתאם "למסלול הראיה הקושרת", (עפ"א 80048/04 בעניין דמארי).
-
אני סבור כי המאשימה כשלה להוכיח קיומם של התנאים הנדרשים לצורך הגשתם של תצלומי האוויר ת/18 ו-ת/19, כראיה קבילה בהתאם "למסלול הראיה הקושרת".
-
עדותו של העד שינובר, המפענח, לא עולה זהות הגורם שביצע את תצלומי האוויר האמורים או התאריך המדויק בו צולמו, מלבד הטענה כי נערכו במועד כלשהו בשנים 2013 ו- 2015.
עיון בתצלומי האוויר מעלה כי אלה אינם נושאים דפית המתארת את תאריך הצילום ואף לא את הגוש והחלקה של המקרקעין המצולמים בהם.
על פני תצלומי האוויר נרשם בכתב יד שנת התצלום, כך שלא ניתן ללמוד מהתצלום עצמו מועד הצילום, שהינו פרט מהותי.
די בהיעדרם של פרטים מהותיים אלה כדי להוות פגם היורד לשורשם של הראיות.
-
במסגרת מסלול "הראיה הקושרת", על המפענח להוכיח זיקה בין תצלום האוויר ותרשים הסביבה לבין כתובת המבנה נשוא כתב האישום.
עד התביעה שינובר, העיד כי ערך ביקור במקרקעין בהם נמצא מבנה נשוא כתב האישום בתאריך 10.5.16.
על פי עדות על גבי התשריט של היתר הבניה שניתן לבניין הנמצא במקרקעין נשוא כתב האישום, סימן את המבנה הבלתי חוקי באדום. (התשריט סומן ת/17).
-
ניתן היה לצפות מרשות מנהלית כי ככל שנערכה ביקורת במקרקעין נשוא כתב האישום בתאריך 10.5.16, כי ייערך דו"ח ביקורת, המפרט את זהות עורכי הביקורת, מהות הבדיקה והממצאים שנתגלו.
המאשימה לא הגישה במסגרת ראיותיה דו"ח ביקורת בגין הביקורת אשר נטען כי נערכה ביום 10.5.16.
לא זו בלבד שלא הוגש לבית המשפט דו"ח הביקורת של הפיקוח על הבניה, אלא המאשימה לא זימנה לעדות את המפקח על הבניה, תמיר קטצ'ו, אשר נטען כי נכח בביקורת שנערכה במקרקעין בתאריך 10.5.16, על מנת למסור את עדותו לגבי הפעולות והממצאים שנתגלו. הימנעות המאשימה מזימון עד זה, פועלת אף היא לחובת המאשימה.
-
משלא הוגש לבית המשפט כראיה דו"ח ביקורת מיום 10.5.16, לא ניתן לדעת האם תצלומי האוויר ת/18 ו- ת/19 היו בידו כלל במועד הביקורת, והאם נעשתה ע"י המפענח, העד שינובר, במסגרת הביקורת השוואה בין תצלומי האוויר לבין המבנה נשוא כתב האישום וסביבתו הפיזית, על מנת לקשור וליצור הזיקה המתבקשת הנדרשת על מנת ל"הכשיר" את תצלומי האוויר.
-
מעדותו של העד שינובר לא עולה כי תצלומי האוויר ת/18 ות/19 היו מצויים בידיו בעת שערך את הביקורת במקרקעין ו/או כי ערך במהלך הביקורת השוואה ביניהם לבין ממצאיו לגבי תיאור הסביבה הפיזית והבניה הלא חוקית שבמקום.
-
מהמפורט לעיל, באתי למסקנה, כי לא הוכח לבית המשפט כי התקיימו התנאים הנדרשים להגשת תצלומי האוויר ת/18 ות/19, כראיה קבילה במסגרת "המסלול של הראיה הקושרת", שכן משלא הובאו ראיות, אשר יצביעו על הזיקה המתבקשת בין תצלומי האוויר מחד, לבין כתובת המבנה והבניה הבלתי חוקית.
-
אשר על כן, לא הוכחה לבית המשפט טענת המאשימה לפיה הבניה הבלתי חוקית נשוא כתב האישום נבנתה לאחר שנת 2013, וכפועל יוצא לא הוכחה טענת המאשימה לפיה עבירת הבנייה ללא היתר, לא התיישנה.
-
מהראיות שהובאו מטעם ההגנה הוכח לבית המשפט כי הבניה נשוא כתב האישום נבנתה לכל המאוחר עד לשנת 2005, כעולה מעדותו של הנאשם הנתמכת בעדותה של עדת התביעה הגב' בת שבע קטנוב, כפי שפורט לעיל, כך שנכון למועד הגשת כתב האישום המקורי בשנת 2016, חלפה תקופת ההתיישנות של 5 שנים, בגין עבירה של הבנייה ללא היתר במקרקעין.
על כן, מצאתי להורות ביטול האישום הנוגע לעבירת הבנייה במקרקעין ללא היתר, נוכח התיישנותה של העבירה.
עבירת השימוש בבנייה ללא היתר
-
בכתב האישום מיוחסת לנאשם עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר, לפיה החל מיום 10.5.2016 משתמש הנאשם בעבודות הבניה בלא היתר ובסטייה מהיתר הבניה, בכך שמשתמש בשטח המיועד על פי התוכנית לשמש שטח משותף בבית משותף, שימוש בחלא היתר כדין.
-
הנאשם במענה לכתב האישום כפר בעבירת השימוש במקרקעין ללא היתר ובסיכומיו נטען כי עבירה זו לא הוכחה על ידי המאשימה.
-
כפי שיפורט להלן, המאשימה לא הוכיחה הטענה כי נעשה שימוש במבנה נשוא כתב האישום, למגורים ו/או כל שימוש אחר, לאחר תאריך 10.5.2016.
-
עד התביעה, מר שינובר, העיד כי ערך ביקור במקרקעין ביום 10.5.16, אולם מעדותו לא עולה כי נכנס לתוך המבנה נשוא כתב האישום או הבחין כי נעשה בו שימוש למגורים ו/או אחר.
המאשימה כאמור לא הגישה לבית המשפט כראיה העתק מדו"ח הביקורת שנערכה ביום 10.5.16 ואף לא זימנה את המפקח הנוסף, תמיר גטאצ'ו, אשר נטען כי התלווה לאותה ביקורת, ומבלי שניתן כל הסבר סביר למחדלה זה, דבר הפועל לחובתה.
-
על פי עדותו של מר שינובר, נערכה על ידו ביקורת נוספת במקרקעין ביום 31.10.17, בה התרשם כי המבנה משמש למגורים, שכן למבנה, חלונות ומזגנים.
על פי עדותו, לא ניסה לדפוק על הדלת בעת הביקורת, נוכח העדר שיתוף פעולה מצד הנאשם אשר נתנו לו שתי הודעות כניסה, אולם התחמק מלאפשר הביקור במקום.
לדבריו, בתו של הנאשם, נצפתה על ידו יוצאת מהמבנה, בעת שביצעו את צו הכניסה האחרון, שכן העירו אותה "על הבוקר". (פרוטוקול מיום 16.5.19 עמ' 48 ש' 23- עמ' 49 ש' 3).
לבית המשפט הוגש דו"ח הביקורת שנערכה ביום 31.10.17 עליה חתום מפקח הבניה, מר יאיר שינובר(סומן ת/22).
-
בדו"ח הביקורת מיום 31.10.17, נרשם : " ראיתי שתוספת הבניה נשואת הדו"ח מיום 10.5.16 בשטח של כ:52.5 מ"ר שנבנתה ללא היתר בצד דרום מערב של הבניין המשותף עדיין קיימת ומשמשת כמגורים. ...".
-
בדו"ח הביקורת אין כל פירוט על סמך הגיע המפקח יאיר שינובר למסקנה כי המבנה משמש למגורים. במסגרת עדותו הראשית הסביר מר שינובר כי מסקנתו כי נעשה שימוש במבנה, למגורים, הגיע על סמך קיומם של חלונות ומזגנים.
-
העובדה כי במבנה נשוא כתב האישום חלונות ומחוץ למבנה מוצב מזגן, אין בה כשלעצמה, כדי ללמד כי נעשה במבנה שימוש פעיל למגורים ו/או שימוש אחר.
-
כך, גם הטענה כי בתו של הנאשם נצפתה במועד יחיד יוצאת מהמבנה אינה מלמדת על שימוש בו, בוודאי שאינה מלמדת על שימוש למגורים.
עדותו של מר שינובר, כי בתו של הנאשם נראתה יוצאת מהמבנה בעת ש"ביצענו את צו כניסה האחרון שהיה", אינה נתמכת בדו"ח ביקורת, אשר יתעד בזמן אמצ את שארע, ונסמכת כולה על זכרונו של העד לגבי דברים שאירעו מספר שנים קודם לכן.
נטען ע"י ממר שינובר, כי הדבר ארע כאשר בוצעה המצאה של הודעת הכניסה האחרונה.
אולם, כפי שהעיד בהמשך הודה כי אינו זוכר כי התלווה למפקח גטאצ'ו, להדבקת הודעת כניסה השנייה והאחרונה למקרקעין. מכאן, שעדותו של מר שינובר, גם לעניין זה הינה עדות לגבי דברים שנמסרו לו ככל הנראה, מפי המפקח גטאצ'ו, ולא עדות לגבי עובדות המצויות בידיעתו האישית.
-
מר שינובר העיד כי לא נכנס למבנה, ואף לא דפק בעת הביקור שערך ביום 31.10.17 על דלת המבנה, על מנת לברר האם נעשה שימוש במבנה אם לאו.
מעדותו עולה כי לא נעשתה בביקורת הנ"ל ניסיון ולו מינימלי לבדוק שימוש במבנה, ומבלי שהדבר הפריע לו לרשום בדו"ח הביקורת כי נעשה במבנה שימוש למגורים.
-
המאשימה טוענת כי אף שהנאשם קיבל שתי הודעות כניסה למקרקעין לפי סעיף 257 לחוק התכנון והבניה (סומנו ת/20), התחמק הנאשם מלאפשר כניסה למבנה, ופעל להכשיל המאשימה מלברר דבר השימוש במבנה. (ראה: עדותו של מר שינובר, פרוטוקול מיום 16.5.19 עמ' 49 ש' 1-15).
-
עיון בשתי הודעות הכניסה למקרקעין מלמד כי אלה נערכו ונחתמו ע"י המפקח תמיר גטאצ'ו, האחת מיום 21.3.16 והשניה מיום 3.5.16.
על פי עדותו של עד התביעה, מר שינובר, נמסר לו מפי המפקח גטאצ'ו כי הדביק את ההודעה מיום 21.3.16, אולם הוא לא היה נוכח בהדבקה. אשר להודעת הכניסה השניה, נושאת תאריך 3.5.16, הודבקה על דלת הכניסה של המבנה, ע"י המפקח גטאצ'ו, אולם אינו זוכר האם היה נוכח בעת שהודבקה.
מיותר לציין כי לא הוגשו לבית המשפט דוחות ביקורת המתעדים מזמן אמת את הביקורים במקרקעין ו/או ההדבקה של הודעות הכניסה. התצלום שצורף כחלק ממוצג ת/20, אין בו ללמד כי ההודעות הודבקו, היכן הודבקו ומתי, שכן מעדותו של מר שינובר עולה כי עדותו בעניין זה הינה עדות מפי השמועה, שכן למד על כך, ממה שמסר לו המפקח גטאצ'ו , אשר לא זומן מטעם המאשימה להעיד.
-
על כן טענת המאשימה לפיה הנאשם התחמק ומנע מהפיקוח על הבניה אפשרות לערוך ביקורת בתוך המבנה, לא הוכחה לבית המשפט.
-
מהמפורט לעיל, נמצא כי המאשימה לא הוכיחה את עבירת השימוש ללא היתר במבנה נשוא כתב האישום מעבר לכל ספק סביר. ולפיכך, מצאתי לזכות את הנאשם מעבירה זו.
סיכום
-
מורה על ביטול ומחיקה מכתב האישום המתוקן את סעיף האישום, המייחס לנאשם עבירה של בנייה במקרקעין ללא היתר, נוכח התיישנותה של העבירה.
מזכה את הנאשם מעבירת השימוש במקרקעין ללא היתר, משזו לא הוכחה לבית המשפט מעבר לכל ספק סביר.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
המזכירות תשלח הכרעת הדין לצדדים.
ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ב, 18 נובמבר 2021, בהיעדר הצדדים.
