תו"ב
בית משפט לענינים מקומיים נתניה
|
25961-08-12
11/03/2015
|
בפני השופטת:
ריבי צוק
|
| - נגד - |
מאשימה:
עירית נתניה - בנייה
|
נאשמים:
1. חברת חלקה חברת חלקה 72 בגוש 8233
2. ברברה קויבסקי
3. רן כלפון
4. ציון בראנץ
|
| הכרעת דין |
כתב האישום והפלוגתאות שבמחלוקת
1.לא שנוי במחלוקת כי הנאשמת 1 (להלן: "החברה") הינה הבעלים של מגרש המצוי ברחוב הרצל 90 בנתניה (להלן: "המקרקעין"), וכי הנאשמת 2 הינה בעלת השליטה בחברה.
מעדויות הנאשמים עולה כי הנאשמים 3 ו-4 (להלן: "השוכרים") שכרו את המקרקעין מהחברה ומפעילים במקרקעין עסק של מכירת כלי רכב מליסינג.
2.כתב האישום המתוקן שבפני (להלן: "כתב האישום") מייחס לנאשמים שני אישומים כדלקמן.
2.1האישום הראשון מייחס לנאשמים עבירה של אי קיום צו בית המשפט וזאת לאחר שכל הנאשמים בתיק שבפני הורשעו בבית משפט זה, על פי הודאתם, בתיק עמק 4739/08 (להלן: "ההליך הראשון"), בביצוע עבודות (להלן: "עבודות הבניה") בלא היתר בגין עבודות הבניה הבאות: קרוואן בשטח של כ-42 מ"ר המשמש כמשרד למכירת רכב (להלן: "הקרוואן") וקיר מתכת באורך של כ- (להלן: "הקיר").
במסגרת ההליך הראשון, ביום 6.12.09 ציווה בית המשפט על הנאשמים להרוס את עבודות הבניה (להלן: "צו ההריסה") תוך שמועד כניסתו לתוקף של הצו נדחה למשך 12 חודשים, קרי עד ליום 6.12.10.
לא שנוי במחלוקת כי עד למועד הגשתו של כתב האישום בשנת 2012, ולמעשה עד היום, לא הרסו הנאשמים את עבודות הבניה, ולא הוצא לאלה היתר בניה כדין.
2.2האישום השני מייחס לנאשמים עבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בלא היתר, בכך שבין ינואר 2008 למרץ 2012 ביצעו במקרקעין עבודות בניה נוספות כדלקמן: כיסוי גג רעפים וציפוי קירות עץ בקרוואן, בנייתה של סככה בשטח של 30 מ"ר מאחורי הקראוון, והקמתם של שני מבנים בגבולה הדרומי של החלקה בשטח של כ-12 מ"ר ו-5 מ"ר (להלן: "עבודות הבניה הנוספות").
החברה מואשמת בעבירה הנ"ל בהיותה הבעלים של המקרקעין, הנאשמת 2 בהיותה המנהלת הפעילה של החברה, והנאשמים 3-4 בהיותם המשתמשים בפועל במקרקעין.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת