מדינת ישראל נ' רוזנברג ואח'

לפני בקשה להורות על ביטול האישום בשל אכיפה בררנית וזאת מכוחה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק.

רקע כללי

1. בתיק זה הוגש כתב אישום כנגד הנאשמים, המייחס להם עבירה של ביצוע עבודה אסורה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), בלא היתר, עבירה לפי סעיפים 145(א) ו- 243 (ב) לחוק. כן יוחסה להם עבירת שימוש אסור לפי סעיף 243(ה) לחוק בצירוף תקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967.

    

2. על פי עובדות כתב האישום, בנכס הנמצא בירושלים ברחוב מנחם המשיב 4, בשכונת הקריות החיסידיות, ירושלים, גוש 30298 חלקה 13, ביצעו הנאשמים בתאריך בלתי ידוע במדויק בין התאריכים 4.12.2017 ו-12.10.2020 או בסמוך לכך את העבודות הבאות:

   • משתמשים בתוספת מקירות אבן, בלוקים וחומר קל שמעליהם תקרה בשטח כולל של כ- 20 מ"ר;

   • בנו ומשתמשים במרפסת פתוחה מקונסטרוקציית מתכת הנתמכת על עמודי פלדה בשטח כולל של 12.5 מ"ר ופרצו פתח דלת יציאה אל המרפסת;

   • משתמשים בסגירה מקורה קיימת בשטח כולל של כ-3.5 מ"ר ובמרפסת מקונסטרוקצייה קלה ופח ששטחה 18.5 מ"ר.

      

3. על פי כתב האישום, הנאשמים מואשמים בביצוע העבודות האסורות והשימוש האסור הנ"ל בלא היתר, בהיותם בעלי הנכס, בעלי השליטה במקרקעין, המחזיקים בפועל במקרקעין והאחראים לביצוע העבודות והשימוש.

   עיקרי טענות הנאשמים

4. בדיון הקראה שהתקיים ביום 21.5.2023 טענו הנאשמים כי קיימת אכיפה בררנית, הואיל וקיימות באותו בניין עבירות דומות ונרחוב יותר, אשר נבנו מאוחר יותר מן המועדים האמורים בכתב האישום. עוד נטען כי לא ניתן להרוס את המרפסת של הנאשמים בלבד, משום שהדבר יביא לקריסת מרפסות של שכנים, נגדם לא ננקטו הליכים.