תו"ב 10119-02-14 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' שדה

בפניי בקשת הנאשם לזימון העדים: מר צבי בר ראש עיריית רמת גן לשעבר, מר חיים כהן מהנדס עיריית רמת גן ומר ראובן שמר מנהל מחלקת תברואה.

1.הנאשם הואשם בעבירה של אי-קיום צו שיפוטי שניתן כנגדו ביום 18.03.08 במסגרת ת"פ 1139/04. הצו חייב את המבקש להרוס את הבניה שבנה ללא היתר בדירה ברח' אריה בן אליעזר 21 ברמת גן נשוא כתב האישום באותו תיק. לפי הנטען, בביקורת שנערכה ביום 17.11.13, התברר כי המבקש לא קיים את הצו השיפוטי אף שלא קיבל היתר בניה כדין.

2.בדיון שהתקיים ביום 30.06.14 מסר הנאשם באמצעות בא כוחו בתשובתו לאישום במסגרתה העלה טענות להגנה מן הצדק על דרך של אכיפה פסולה. לדבריו, שכניו של הנאשם, באותו בניין ממש, קיבלו היתר בניה להרחבת דירותיהם, בעוד שהנאשם אשר הגיש בקשה להיתר בניה יותר מפעם אחת סורב פעם אחר פעם בטענה, כי תוכנית בניין העיר אינה מאפשרת מתן היתר לתוספות שביצע.

3.בבקשה שהגיש עתה לזימון העדים הוסיף ב"כ הנאשם וטען כי בשנת 2003 התקיימה פגישה בנוכחות ה"ה בר, כהן, שמר והנאשם, במהלכה נתן ראש העיר בר לנאשם את ברכתו בביצוע עבודות הבניה נשוא הצו והבטיח לו שיקבל היתר לאחר שיגיש תוכניות לוועדה המקומית. מכאן נטען כי עבודות הבניה נשוא צו ההריסה בוצעו על ידי הנאשם בידיעת ראש העיר דאז, מר בר ומהנדס העיר ובעידודם.

4.המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה, טענת הנאשם היא למעשה תקיפה של החלטה מנהלית של הרשות בדרך של תקיפה עקיפה, וטענות מעין אלו יתקבלו בהתאם לפסיקה רק במקרים חריגים בהם הפגם הנטען הינו חמור ויורד לשורשו של עניין או שהחלטה מנהלית אותה מבקש הנאשם לתקוף הינה יסוד מיסודות העבירה בה הוא מואשם. מקרה זה אינו בא בגדרם של חריגים אלו, בעיקר נוכח העובדה כי הנאשם אינו מואשם בתיק זה בעצם ביצוע הבניה ללא היתר, אלא באי-קיום צו שיפוטי שהורה עליו בית המשפט. הנאשם לא כפר בעובדות כתב האישום ולמעשה הוא מגיע לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים, שעה שאינו מבצע צו הריסה שיפוטי במשך שנים ארוכות. גם לגופו של עניין, אין מדובר בהפליה, שכן עניין שכנו של הנאשם אינו דומה לעניינו שלו.

5.המאשימה הוסיפה כי זימון העדים להוכחת הפגישה הנטענת בשנת 2003 אין בה כדי לבסס טענת הגנה מן הצדק או הבטחה שלטונית, שכן לאחר פגישה זו הוגשו כנגד הנאשם מספר כתבי אישום, הראשון שבהם בגין ביצוע הבניה ללא היתר, אותה בניה שהנאשם טוען כי ראש העיר הבטיח לו מתן היתר בגינה. עתה, אין הנאשם מואשם בבניה ללא היתר, כי אם באי-ביצוע צו שיפוטי ולעניין זה אין כל משמעות לאותה פגישה. מה גם, שטענה זהה של הגנה מן הצדק ביחס לאותה פגישה נטענת הועלתה על ידי הנאשם בהליך קודם ונדחתה על ידי בית המשפט. בנסיבות אלו נטען כי אין להורות על זימון העדים.

6.צודקת ב"כ המאשימה כי גם אם יוכח דבר אותה פגישה והדברים המיוחסים בה לראש העיר דאז מר בר, אין בכך כדי להקים לנאשם הגנה מן הצדק במקרה זה. הנאשם אינו מואשם בבניה האסורה – אותה שלטענת הנאשם, הוא בנה בברכת ראש העיר מר בר. בבניה זו הוא הורשע זה מכבר וככל שהיו לו טענות כנגד הרשעתו בעבירת הבניה, ובכלל זה טענות להגנה מן הצדק, היה עליו להעלותן במסגרת הדיון באותו תיק, ולמצער בערעור שהיה מגיש נגד הרשעתו. הנאשם לא עשה כן ומדובר בפסק דין חלוט. עתה, כאמור, מואשם הנאשם בכך שלא קיים צו שיפוטי שהורה לו להרוס את אותה בניה, ואין בהבטחות הנטענות של ראש העיר, חמש שנים עובר להרשעתו של הנאשם כדי להוות הגנה מן הצדק בעבירה של אי קיום צו שיפוטי. כאשר קיים צו שיפוטי יש לבצעו או לפעול לביטולו באמצעים משפטיים, בדרך של ערעור, משפט חוזר, הליך לדחיית מועד ביצוע הצו או חנינה. אין מקום להתנהגות שעניינה עשיית דין עצמי ואי קיום צו שיפוטי, בלא שננקטות פעולות בהתאם לחוק לביטולו של הצו או לדחיית מועד ביצועו. כפי שציין בית המשפט בעניין דומה אי נקיטת הלכים על פי דין לביטול הצו מהצד האחד ועשיית דין עצמי מהצד השני, משמיטים את הבסיס לטענת הגנה מן הצדק, ככל שהדבר נוגע לעבירה של אי קיום צו שיפוטי (ע"פ (מחוזי-חי') מדינת ישראל נ' מזייד חמיד חדיד, 22.09.08)).

7.בשים לב לכל האמור, אין בהזמנת העדים כדי להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט ועל כן הבקשה לזימון העדים נדחית. ואולם, אין באמור כדי להכריע בשלב זה בשאר טענות הנאשם להגנה מן הצדק.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ה, 22 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.