מדינת ישראל נ' ד.ב.

1.לפניי עתירה להכריז על המשיב כבר-הסגרה לצרפת לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק ההסגרה" או "החוק"), לשם ריצוי יתרת עונשי המאסר שהושתו עליו בגין עבירות כלכליות בהן הורשע (כפי שיפורט להלן); וכן על מנת להעמידו לדין בגין עבירת בריחה ממשמורת.

רקע

2.ביום 28.2.16 הגישה ממשלת צרפת לישראל שתי בקשות להסגיר לידיה את המשיב (נספחים ג' ו-ד' לעתירה) מכוח הסכם בין ישראל לצרפת הקובע הדדיות בהסגרת עבריינים, הוא האמנה האירופית בענייני הסגרה (פורסמה בכתבי אמנה 647, כרך 17, בעמ' 87) (נספח ב' לעתירה).

3.ביום 23.11.16 הורתה שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, מכוח סמכותה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, על הבאת המשיב בפני בית המשפט המחוזי בירושלים כדי שיקבע האם הוא בר-הסגרה לצרפת (נספח א'). בהתאם לכך, באותו יום הוגשה העתירה דנא.

4.על פי בקשת ההסגרה, ביום 25.6.14 הורשע המשיב בבית המשפט לעניינים פליליים בעיר ליון שבצרפת בפסק דין חלוט ונדון ל-30 חודשי מאסר בגין ביצוע עבירות של פשיטת רגל פלילית לפי סעיפים L654-1, L654-2, L654-3, L654-5, L654-6 לקוד המסחרי הצרפתי, עבירה שדינה 5 שנות מאסר וקנס בסך 75,000 אירו; שימוש לרעה ברכוש חברה בע"מ לפי סעיפים L241-3, L241-9 לקוד המסחרי הצרפתי, עבירה שדינה 5 שנות מאסר וקנס בסך 375,000 אירו; הלבנת הון בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 324-1, 324-2, 324-3, 324-4, 324-5, 324-6, 324-7, 324-8 לקוד הפלילי הצרפתי, עבירה שדינה 10 שנות מאסר וקנס בסך 750,000 אירו; ושימוש במסמך מזויף לפי סעיפים 441-1, 441-9, 441-10, 441-11 לקוד הפלילי הצרפתי, עבירה שדינה 3 שנות מאסר וקנס בסך 45,000 אירו (להלן: "גזר הדין הראשון").

5.בנוסף, ביום 4.11.15, ובעודו מרצה את עונש המאסר שהושת עליו בגין הרשעותיו המפורטות לעיל, הורשע המשיב על ידי בית המשפט לעניינים פליליים בעיר גראסה שבצרפת בפסק דין חלוט ונדון לשנת מאסר בגין ביצוע עבירת ניסיון למרמה לפי סעיפים 121-4, 121-5, 313-1, 313-3, 313-7, 313-8 לקוד הפלילי הצרפתי, עבירה שדינה 5 שנות מאסר וקנס בסך 375,000 אירו (להלן: "גזר הדין השני").

לאור האמור, הסגרת המשיב לצרפת מתבקשת לשם ריצוי שני גזרי הדין שהושתו עליו בצרפת (להלן: "בקשת הסגרה א'").

6.עוד נטען בבקשה, כי ביום 24.11.15, לאחר שריצה 16 מתוך 30 חודשי המאסר שהושתו עליו בגזר הדין הראשון, לא שב המשיב מחופשה בת יומיים שניתנה לו, לצורך המשך ריצוי יתרת מאסרו. ביום 26.11.15 נפתחה חקירה בגין הימלטותו של המשיב ממאסר, וביום 9.12.15 הוצא נגדו צו מעצר בצרפת. על פי ממצאי החקירה, המשיב עזב את צרפת ביום 23.11.15 מיד עם שחרורו לחופשה, ככל הנראה לאיטליה והגיע לישראל ביום 25.11.15. בבקשה צוין, כי אין כל תיעוד על כניסתו של המשיב לישראל בדרכונים שהוצאו לו כדין, ולפיכך מועד כניסתו לישראל אינו ידוע לעותר.

לאור האמור, הסגרת המשיב לצרפת מתבקשת, בין היתר, גם על מנת להעמידו לדין בגין עבירה של בריחה ממשמורת (אי חזרה של אסיר מחופשה), לפי סעיפים 434-27, 434-29, 434-31, 434-36, 434-44 לקוד הפלילי הצרפתי, עבירה שדינה 3 שנות מאסר וקנס בסך 75,000 אירו (להלן – בקשת הסגרה ב').

7.בדיון שהתקיים ביום 8.2.17 עתר המשיב להגשת חוות דעת שנערכה על ידי עו"ד ד"ר ד' אבוטבול לעניין יתרת תקופת המאסר שנותרה לו לרצות על פי הדין הצרפתי. בהחלטתי מיום 22.2.17 דחיתי את בקשת המשיב להגשת חוות הדעת מן הטעם כי ראוי שנושא זה יידון על ידי הערכאות בצרפת, אם וכאשר יוסגר אליה המשיב.

8.ביום 21.2.17 עתר המשיב להגשת חוות דעת פסיכיאטרית שנערכה על ידי ד"ר א' פלדינגר לעניין השפעותיו הנפשיות והגופניות של הביד. בתנאי כליאה. בהחלטתי מיום 22.2.17 דחיתי את הבקשה מאחר שזו לא התבססה על בדיקה של המשיב ולא על ידיעה לגבי תנאי הכליאה בצרפת. ביום 8.3.17 עתר המשיב להגשת חוות דעת חדשה ומעודכנת של ד"ר א' פלדינגר לעניין מצבו הנפשי של המשיב. יצוין, כי הגשת חוות הדעת טרם אושרה על ידי בית המשפט ותידון להלן במסגרת הדיון בטענות המשיב.

חומר הראיות