תביעת מזונות של גרושה מעזבון מנוח שגמלת שארים אמורה היתה להשתלם לה(עפ"י הסכם גירושין) ושולמה לידועה בציבור עפ"י פס"ד

תמצית העובדות וההליכים

1.         התובעת הגישה תביעה למזונות מעזבון המנוח, ד. ש. ז"ל ממנו התגרשה, נגד הנתבעת שהייתה בת זוגתו של המנוח ויורשת של העזבון.

התביעה הוגשה בהתבסס על סעיף 5 א' להסכם גירושין אשר נחתם בין התובעת למנוח, ביום 8.12.91 וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי ביום 1.1.92 (להלן: " הסכם הגירושין").

2.         בהתאם לסעיף 5 "להסכם הגירושין", התחייב המנוח כי הקצבה החודשית שלו בצה"ל (להלן: " הקצבה") תועבר לתובעת באם תהיה בחיים בעת פטירתו.

3.         עם פטירת המנוח, ביום 10.7.06, פנתה התובעת בתביעה לצה"ל לקבלת הקצבה החודשית מתוקף ההסכם ופס"ד. בהחלטה מיום 23.8.06 דחה הממונה על הגמלאות את תביעת התובעת בהיותה בניגוד לחוק. ערעורה של התובעת לוועדת הערעורים לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות) (נוסח משולב) התשמ"ה-1985 (להלן: " חוק הגמלאות") נדחה ביום 14.12.08. גם ערעורה לבימ"ש המחוזי בירושלים נדחה ביום 8.7.09.

4.         יש לציין, כי הדיון בתביעת התובעת שבפני התעכב לבקשת התובעת, עד לבירור הערעורים כמצויין. משנדחו כל הערעורים, ביקשה התובעת לחדש הדיון בתביעה נגד הנתבעת בטענה כי זכאית למזונות מן העיזבון בגובה סכום הגימלה שמקבלת הנתבעת מצה"ל בעקבות פטירת המנוח.

5.         התובעת והמנוח נישאו ביום 27.6.62 והתגרשו כאמור ע"פ הסכם הגירושין מיום 8.12.91, לאחר 30 שנות נישואין. לאחר פירוד המנוח מהתובעת ועד לפטירתו באופן פתאומי ביום 10.7.06 חי המנוח עם הנתבעת במשך כ-16 שנה.

טענות התובעת

6.         לטענת התובעת, לאור המצויין בסעיף 5 ל"הסכם הגירושין" אין צורך בפירוט תביעת המזונות מן העזבון בנוסח המקובל, מאחר והתביעה נסמכת על ההסכם לפיו המנוח הכיר בזכותה ובהזדקקותה לקבל את "הקצבה" אחרי פטירתו כגמלאי צה"ל.

7.         לטענתה, הסתמכה בתום לב על ההסכם, אשר קיבל תוקף של פסק דין, ומן הראוי להגן על "אינטרס ההסתמכות", כמקור לפנסיה לזקנתה ותכנון חייה לאורך השנים גם לאור גילה המבוגר. (התובעת ילידת 1938).

8.         התובעת טוענת, כי יש לדחות טענת הנתבעת לפיה לא ידעה את פרטי ההסכם ולא ראתה אותו עד לאחר מות המנוח וזאת לאור העובדה כי היתה בת זוגתו של המנוח למעלה מ-16 שנה והיתה הגורם לגירושין בין התובעת למנוח. הנתבעת העידה כי היא זו ששילמה את דמי המזונות לתובעת עד לגירושין ומכאן ברור כי ידעה על ההסכם.

9.         הנתבעת באה בנעליו של המנוח ועליה לקיים את הסכם. מכח עיקרון תום הלב, ודוקטרינת המניעות, אין זה מוצדק כי המנוח, אשר חתם על ההסכם ופעל על פיו ונהנה מפירות ההסכם, עזבונו לא יעמוד בנדרש מההסכם ובהתחייבויות על פיו.

10.        זכותה של בת הזוג לשיתוף בנכסים ובהם גם זכויות סוציאליות. זכותה לפנסיה הינה זכות חוקתית קניינית בלתי ניתנת לפגיעה ומוגנת ע"י חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה בזכות זו מהווה פגיעה בתקנת הציבור. ההכרה בזכויות הפנסיה כחלק מהמשאבים המשפחתיים העומדים לחלוקה בין בני הזוג, הינה אבן יסוד בתורת השיתוף, הן לגבי זוגות שנישאו לפני 1974 לגביהם חלה חזקת השיתוף והן לגבי זוגות שנישאו לאחר 1.1.74, עליהם חל הסדר איזון המשאבים שנקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973.

11.        הלכה מושרשת היא, כי זכויות פנסיה שצבר בן זוג בעבודתו במהלך חיי הנישואין הינם נכסים ברי-איזון והקצבה הנ"ל יש לראותה כזכויות פנסיה של המנוח. זכותה של התובעת בפנסיה של המנוח נקנית מכח הילכת השיתוף. זוהי זכות קניינית הראויה להגנה מכח סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

12.        התובעת היתה נשואה למנוח למעלה מ-30 שנה. נולדו להם שני ילדים. התובעת הסתמכה על ההסכם שהבטיח לה את תשלום הקצבה החודשית של המנוח לאחר פטירתו לכל ימי חייה. התובעת נותרה ללא מקורות הכנסה כלשהם והגיעה לפת לחם.

התובעת מציינת את מצבה הבריאותי הקשה, חלתה "במחלת הסרטן" ומצויה תחת השגחה רפואית מתמדת וכן את מצבה הכלכלי הקשה לפיו מתקיימת מקצבת זקנה מהמל"ל בסך של 1,400 ש"ח לחודש. וכן סכום של 1,425 ש"ח אשר מקבלת בגין מחצית דמי שכירות עבור מחצית דירה שירשה מהוריה. התובעת טוענת כי מצויה ביתרת חובה של כ-40,000 ש"ח. למעט המצויין אין לה כל נכסים.

13.        התובעת מתבססת על פסקי הדין של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 7654/06 רוזנשטאין נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ ובע"מ 4870/06 פלונית נ' עזבון המנוח פלוני, בו הביע כבוד השופט רובינשטיין את דעתו על הקושי שנוצר מבחינת שיקולי הצדק הבסיסי, בנסיבות בהם הוראות תקנון הקרן מביאים לתוצאה משפטית השוללת את הזכויות בקצבה, במקרים כמו של התובעת.

14.        התובעת תובעת החזר סך של 582 ש"ח ששילמה לחב' "איגמי בע"מ" עבור ביטול הקלטה לדיון שנקבע, עקב אי הופעת הנתבעת לדיון בבית המשפט.

15.        לפיכך, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת, מכח היותה חליפתו של המנוח ו/או כיורשת של כל עזבונו, לשלם לה מזונות מן העיזבון בגובה מלוא סכום הגמלה אותה מקבלת מצה"ל עקב פטירת המנוח.