תביעת כתובה לאחר אישור הסכם בבית משפט ובו ויתור על הכתובה

עניינו של פסק דין זה בבקשת המבקשת כי בית הדין יחייב את בעלה לשלם את דמי כתובתה.

תיאור העובדות

הצדדים נישאו ביום כ"ד טבת תש"ע (10.1.10) ומנישואין אלו נולדה ביום ב' ניסן תש"ע (17.3.10) בתם היחידה.

נישואי הצדדים עלו על שרטון, וביום ח' חשון תשע"ג (24.10.12) הגיש הבעל תביעת גירושין שאליה צרף הסכם גירושין שאושר בערכאה אחרת ביום א' חשון תשע"ג (17.10.12). בהסכם נקבע כי הצדדים יתגרשו זה מזו בהקדם האפשרי, וכי במעמד סדור הגט תוותר האשה על מזונותיה, על כתובתה ועל תוספת כתובתה. כמו כן פורטו בהסכם גובה מזונות הבת והסדרי הראיה.

הצדדים הוזמנו לדיון ליום ח' כסלו תשע"ג (22.11.12) אך ביום ד' כסלו תשע"ג (18.11.12) ביקשו שני הצדדים לדחות את הדיון בחודשיים ימים כדי לנסות ולבחון את שיקום היחסים ביניהם.

בהתאם למבוקש הדיון הקבוע לצדדים נדחה ליום י"ב שבט תשע"ג (23.1.13), אך ביום י' שבט תשע"ג (21.1.13) שוב ביקשו הצדדים לדחות את הדיון בחודשיים נוספים לצורך שלוםהבית. בית הדין נעתר למבוקש וקבע דיון חילופי ליום כ"ד ניסן תשע"ג (4.4.13). אמנם גם סמוך לדיון זה, ביום כ"ב ניסן תשע"ג (2.4.13), שוב ביקשו הצדדים לדחות את הדיון לשישה חודשים כדי למצות את האפשרות לשיקום חיי הנישואין, ובית הדין הקפיא את התיק.

רק כשנה לאחר אישור ההסכם ביקשו הצדדים להופיע בבית הדין. בדיון מיום כ"ג אלול תשע"ג (29.8.13) הצהירו שניהם כי ניסיון שלוםהבית נכשל, ומבקשים הם להתגרש. בהתאם לבקשתם ניתן פסק דין לגירושין. אמנם לטענת האשה מעולם לא ויתרה על כתובתה ושלא כפי שמצוין בהסכם, מאחר שסעיף זה נכתב ללא ידיעתה.

ביום כ"ט תשרי תשע"ד (3.10.13) הגישה המבקשת את תביעתה לכתובה בסך 200 זקוקים כסף, ותוספת כתובה של 180,000 ש"ח ובסך הכול 251,525 ש"ח.

ב"כ המבקשת ציין בכתב התביעה כי מעולם לא התקיים דיון בעניין הכתובה, וכל האמירות שבהסכם הגירושין נאמרו ללא שיקול דעת ונרשמו כדבר שבשגרה אגב דיון במזונות הקטנה, כאשר המבקשת הייתה בסערת רגשות ואינה ערה לזכויותיה.

בדיון מיום י"ז כסלו תשע"ד (20.11.13) טען עוד ב"כ המבקשת כי מאחר שבהסכם נקבע כי הצדדים יתגרשו זה מזו בהקדם האפשרי, וכיוון שסעיף זה בוטל שהרי הצדדים לא התגרשו בהקדם האפשרי ואדרבה ביקשו לדחות את הדיון מדח'י אל דח'י בשנה נוספת, לפיכך גם הסעיף הקובע כי האשה מוותרת על כתובתה דינו להתבטל, מאחר שכל סעיפי ההסכם כרוכים זה בזה כמקשה אחת.

לדבריו, הסכמת האשה לוותר על הכתובה הייתה מותנית בגירושין בהקדם האפשרי, בהסתמך על מערכת היחסים ששררה בין הצדדים במועד ההסכמה, ומאחר שהליכי הגירושין נדחו, ההסכם שבניהם בוטל, ולא ניתן עוד להחיותו לאחר שנה שבה ניסו הצדדים שלוםבית, המהוה שינוי מוחלט בנסיבות.

לשאלת בית הדין האם לטענתו גם הסעיפים הקובעים את הסדרי הראייה מבוטלים, השיב למרות שלדעתו ניתן לבודד בין הכתובה להסדרי הראיה, אין לו התנגדות כי אכן גם סעיפים אלו ייפתחו לדיון.

בסיכומי התביעה טען עוד ב"כ המבקשת כי לא ראה כל צורך לפנות לערכאה אחרת לביטול ההסכם, שהרי בסעיף 2 מפסק הדין נקבע כי פסק הדין אינו חל על הסכמת הצדדים להתגרש מאחר שנושא זה נתון לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. לדבריו, סעיף זה החריג את ההסכמה בעניין הגירושין והכתובה מחוץ למסגרת פסק הדין, ואדרבה נותן סמכות לבית הדין לפרש את סעיף הגירושין.

מנגד טען ב"כ המשיב כי מאחר שב"כ המבקשת נאחז בטענה חדשה שלא בא זכרה בכתב תביעתו, וטענתו לביטול מחילת האשה על כתובתה היא מחמת שההסכם כולו מקשה אחת שלא קוימה, הרי שבכך זנח את טענתו בכתב התביעה כי ויתור הכתובה נעשה כבדרך אגב ללא שהמבקשת תבין את משמעות ויתור זה, ואדרבה מסכים הוא כי ויתור האשה נעשה מרצונה החופשי, ובפרט שהייתה מיוצגת על ידי ב"כ הנוכחי.

עוד טען ב"כ המשיב כי ההסכם מעולם לא בוטל, שהרי כל שביקשו הצדדים היה לדחות את הגירושין כדי לנסות אפשרות של שלוםבית, אך מאחר שהניסיון כשל, ביקשו שניהם יחד לחדש את הדיונים וברור שכוונתם פשוטה להתגרש בהתאם להסכם. ואדרבה אילו היה מקום לטענות ב"כ המבקשת הטוען לביטולו של ההסכם, היה עליו להגיש תביעה לביטול הסכם בערכאה שאשרה את ההסכם.

דיון והכרעה

כאמור, הצדדים אישרו את הסכם הגירושין בערכאה אחרת ולאחר מכן ניסו מספר פעמים לגשר על הפערים שבניהם ללא הצלחה.

והנה בפסקי דין רבים צידדו שהסכם גירושין כשמו כן הוא צופה פני גירושין, והוא כפוף ומותנה בסידור הגט, וכל שלא סודר הגט אין ההסכם מחייב כלל את הצדדים.

ולא גרע הסכם גירושין שלא יצא אל הפועל, מהמוכר שדהו ופירש בשעת המכר כדי לעלות לארץ ישראל, שאם בסופו של דבר לא יצאה מחשבתו אל הפועל המכר בטל כמבואר בחושן משפט (סימן רז סעיף ג). והכא נמי גבי הסכם הגירושין שהוא רק אם אמנם יהיו גירושין בפועל, וכל שהצדדים לא התגרשו, ואדרבה ניסו לבחון את שיקום הנישואין, ההסכם שביניהם בטל.