תביעת גירושין בטענת מאיסות באמתלאה מבוררת

בפנינו תביעות האשה לגירושין ולכתובה מחד, ומאידך גיסא תביעת הבעל לשלום בית.

רקע-עובדתי

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 10.9.13 ולהם 3 ילדים קטינים. לאשה אלו נישואין ראשונים, ולבעל נישואין שניים.

בתאריך 23.9.19 הגישה ב"כ האשה כתב תביעה ובו מפורטות עיקר טענותיה.

לדבריה, הבעל עצבני וזורק חפצים וכן שותה אלכוהול. בתאריך 25.7.19 עזב הבית את הבית כשהיא הייתה בשמירת הריון, (בתקופה בה היו לצדדים 2 ילדים), וכן הבעל מאוס עליה.

האשה מבקשת מביה"ד לחייב את הבעל לתת גט, לחייבו בתשלום כתובתה וכן בהוצאות משפט.

לעומתה, הבעל הגיש כתב הגנה בתאריך 2.2.20.

לדבריו, עבר תאונת דרכים והוכר כנכה (נכות רפואית) של 42%, הוא אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות בסך 2,097 ש"ח. הוא נתון בחובות, לעומת האם שיכולה לעבוד אך אינה עובדת.

עוד טוען ב"כ הבעל כי לנוכח אלימות האם וההתערבות המשטרתית נאלץ האב לעזוב את הדירה המשותפת.

הבעל טוען שפניו לשלום בית וכי הגיש תביעה בנושא זה.

ביה"ד קבע כמה מועדי דיון לצדדים.

הדיון הראשון התקיים ביום י"ח בסיון התש"פ - 10.6.2020.

לאחר שאישרו בפתח הדיון כי הם גרים בנפרד כשנה, הציגו את טענותיהם:

"האשה: היה אלימות... זורק חפצים... דופק את הראש שלו בקיר... הוא שותה אלכוהול... שותה הרבה... הוא הביא לי דחיפה בהריון השלישי... אני לא מעונינת בשלום בית...

הבעל: כל הכלכלה נפלה עלי, הגב' לא עבדה בחיים... שתיתי אלכוהול רק בסופי שבוע, בחיים לא הרמתי יד...הייתי שותה שלש כוסות ועוד עם אשתי... היא בעצמה הייתה שותה איתי, כוסות של וודקה עם אקסל.

עד לפני שנה (שעזבתי את הבית) היו יחסי אישות נורמליים ...