תביעות הדדיות בעניין ירושה והיקף עזבון

1. במסגרת פסק דין זה הנני נדרשת להכריע במספר תובענות הדדיות בקשר לירושתו ועזבונו של המנוח י' ה' ז"ל (להלן: "המנוח"), ואלו הן:

האחת – תביעה למתן פסק דין הצהרתי מיום 28.11.13 שהגישו ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, בנותיו התובעות 1-3 (להלן: "בנות המנוח") ובנו נ' ה' ז"ל (בעודו בחיים) (להלן: "בן המנוח"; "הבן") (וביחד: "ילדי המנוח"), כנגד אלמנת המנוח מנישואיו השניים, היא הנתבעת, בה עתרו למתן סעדים כדלקמן: לקבוע כי נישואיהם האזרחיים של הנתבעת למנוח מיום 15.5.07 הינם פיקטיביים ומנוגדים להוראות ס' 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 שכן נועדו אך ורק לשם הסדרת מעמדה של הנתבעת בישראל, ועל כן -בטלים; לקבוע כי הסכם יחסי ממון אשר נחתם בין המנוח לנתבעת ביום 24.4.07 (להלן: "הסכם הממון") במסגרתו נקבעה הפרדה רכושית מלאה ביניהם הינו תקף ומחייב; לקבוע כי הנתבעת אינה זכאית לכל זכות כתוצאה מנישואיה למנוח ו/או פטירתו (להלן: "התביעה למתן פסק דין הצהרתי שהגישו ילדי המנוח", תמ"ש 56866-11-13).

השנייה – תביעה למתן פסק דין הצהרתי מיום 2.4.14 שהגישה הנתבעת כנגד ילדי המנוח, בה עתרה לקבוע כי הינה זכאית מכוח הסדר איזון המשאבים בחוק יחסי ממון לקבלת זכויותיו של המנוח בנכסים ובכספים שנצברו במהלך חייהם המשותפים וכן לקבוע זכויותיה בעזבון המנוח. יצוין, כי בסיכומיה הבהירה הנתבעת את הסעדים המבוקשים על ידה ביתר דיוק, ואלו הם; ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הבניין בא' --- בת"א הידוע כגוש --- חלקה --- ואשר רשום בלשכת רישום המקרקעין על שם התובעת 3 (להלן: "הבניין בא'") הינו בבעלות המנוח ולא בבעלות התובעת 3; לקבוע כי הנתבעת זכאית למחצית הנכסים שהצטברו במהלך נישואיה למנוח, לרבות הבניין בא' שנרכש לאחר הנישואין ובגדרו דירת הגג בה התגוררו הנתבעת והמנוח במועד פטירתו (להלן: "דירת הגג בא'") מכוח הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון, תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") (ס' 84); לקבוע כי לאחר הפחתת הרכוש מכוח איזון המשאבים, שאר הנכסים הרשומים על שם המנוח הינם חלק מעזבונו ועל כן הנתבעת זכאית לקבל מחצית מהם בהתאם לסעיף 11 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") לרבות רכב המשפחה שנמצא בחזקתה (ס' 85); לקבוע כי הנתבעת זכאית לתכשיטי זהב שונים המצויים בכספת על שמו של המנוח אשר פורטו על ידה ואינם חלק מעזבונו (ס' 86) (להלן: "התביעה למתן פסק דין הצהרתי שהגישה הנתבעת", תמ"ש 4327-04-14).

השלישית – בקשה למתן צו ירושה שהגישה הנתבעת ביום 11.9.13, בה עתרה להצהיר כי היא יורשת של מחצית העזבון, ואילו ילדי המנוח מנישואיו הראשונים יורשים את המחצית השנייה, קרי 1/8 כל אחד (להלן: "התביעה למתן צו ירושה", ת"ע 54778-12-13).

הרביעית – כתב התנגדות למתן צו ירושה שהגישו ילדי המנוח ביום 27.11.13 מהטעמים שפורטו בתביעה לפסק דין הצהרתי שהגישו לעיל (להלן: "ההתנגדות למתן צו ירושה", ת"ע 56886-12-13).

החמישית – תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהגישה אלמנת בן המנוח, התובעת 4, בשמה ובשם  בנותיו הקטינות של הבן, התובעות 5-6 (להלן: "אלמנת הבן ובנותיו"), ביום 1.6.15, כנגד הנתבעת והתובעות 1-3, בה עתרה לקבוע כי הדירות העליונות בקומה השנייה והשלישית מעל דירת הקרקע בבניין בב' --- בת"א הידוע כגוש --- חלקה ---(להלן: "הבניין בב'", ו"הדירות העליונות בב'") שייכות לבן המנוח ואינן חלק מעזבונו של המנוח (להן: "התביעה לפסק דין הצהרתי שהגישו אלמנת הבן ובנותיו בקשר לדירות בב'", תמ"ש 2440-06-15).

השישית – תובענה שהגישה התובעת 3 ביום 5.12.03 כנגד הנתבעת, לסילוק ידה מדירת הגג בא' ולתשלום דמי שימוש ראויים ממועד פטירת המנוח ועד למועד פינויה בפועל (להלן: "התביעה לסילוק יד ולדמי שימוש ראויים", תמ"ש 11376-12-13).

2. יצוין, כי בין הצדדים התנהלו תביעות נוספות אשר הסתיימו זה מכבר: ביום 12.9.13 הגישה הנתבעת בקשה למינוי מנהל עזבון זמני בעניין עזבון המנוח (ת"ע 25838-09-13). בהחלטתי מיום 23.2.14 מיניתי את ב"כ הצדדים כמנהלי עזבון זמניים לניהול כספי העזבון ופתיחת הכספת בלבד ולאחר מכן מונתה מנהלת עזבון זמנית ניטרלית מטעם בית המשפט; ביום 25.11.13 הגישה הנתבעת תובענה למתן צו עשה, להשיב לה את החיבור למים ולחשמל בדירת הגג בא' (ת"ע 46408-11-13); וביום 4.8.14 הגישו התובעות 1-3 בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט כנגד הנתבעת לחייבה לשאת בכל התשלומים החלים על דירת הגג בא' בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 15.12.13.

3. כן להשלמת התמונה, יצוין, כי ביום 16.6.14 הגישה אלמנת בן המנוח תובענה לקיום צוואה שהותיר אחריו הבן, צוואת "שכיב מרע" מיום 30.4.14, על פיה הזוכות הן אלמנת הבן ובנותיו הקטינות כאשר התובעות 1 ו-3 (כאן) היו עדות לה. ביום 11.11.15 ניתן פסק דין לקיום הצוואה (ת"ע 60327-06-15); וביום 20.1215 הגישו התובעות 1-6 (כאן) וגב' פ' ה', אשתו לשעבר של המנוח ואמם של ילדי המנוח, תובענה לאישור הסכמי חלוקה בעניין עזבון בן המנוח (ת"ע 39368-12-15) שאין בהם כדי לפגוע בזכויות מי מהצדדים בהליכים דנן.

הצדדים להליכים, טיבם וטבעם: