תביעה לביטול הסכם בטענת אי־כשירות לכריתתו

טענות ומענות הצדדים

בתאריך ב' באדר תשע"ז (28.2.2017) הגיש התובע תובענה לביטול הסכם הגירושין.

הצדדים, כדבריו שם, התגרשו כשלוש־עשרה שנה קודם לכן. ההסכם קבל תוקף של פסק דין בתאריך י"ז בטבת תשס"ד (11.1.14). בסעיף 4 להסכם נכתב: "חלק הבעל בדירה [...] יועבר בשלמות על שם האישה בלבד ועל הבעל לחתום על כל מסמך נצרך להעברת חלקו."

לטענת התובע יש לבטל את ההסכם משום שבעת חתימת ההסכם סבל התובע מ'תגובת קרב ממושכת' שהחלה במלחמת לבנון הראשונה. לדבריו, בחתימת ההסכם לא היה הוא מיוצג וכלשונו בכתב התביעה:

התובע חתם על ההסכם על מנת לסיים את נישואיו ולשחרר את אשתו מהנישואין, כפי שבקשה כיוון שלא יכלה להמשיך לחיות יחד עם התובע בגלל מצבו הנפשי.

התובע שיתף פעולה עם הנתבעת וזאת על מנת לפתוח פרק חדש בחייו ואולץ על ידי הנתבעת לחתום על הסכם הגירושין מבלי שהבין את משמעויותיו מרחיקות הלכת.

התובע ויתר על זכויותיו בדירה כהרף עין ומבלי להניד עפעף ולא ירד לעומק העניין שבוויתור, וזאת כיוון שמצבו הנפשי האפיל על חשיבתו בעת חתימת ההסכם.

בהסכם הגירושין, שנחתם ואושר בהרכב מלא של בית הדין בי"ז בטבת תשס"ד (11.1.14), נכתב:

א.הצדדים יתגרשו כהסכמתם.

ב.משמורת הקטינות [...] תהיה בידי האם.

ג.האב ישלם למזונות בתו [א'] 500 ש"ח ובעבור [ב'] סך 1,000 ש"ח לחודש, ועד הגיע הבנות הנ"ל לגיל עשרים ואחת. סכום זה צמוד למדד.

ד.חלק הבעל בדירה [...] יועבר בשלמות על שם האישה בלבד, ועל הבעל לחתום על כל מסמך נצטרך להעברת חלקו.

ה.האישה מוותרת על חובות העבר, לרבות חובות בעבור מזונותיה ומזונות בנותיה, בתמורה להעברת הדירה על שמה וכן מוותרת היא על זכותה בשמה ובשם ילדיה על פסק דין למזונות שניתן בבית המשפט בשנת 2002.

ו.האישה תרשום הערת אזהרה לטובת זכות בנותיה לגור בדירה הנזכרת עד שהן יינשאו או יצאו מהבית. אם האישה תרצה לקנות דירה אחרת ולמכור את הדירה הנוכחית, יהיה עליה לגרור את הערת האזהרה מהדירה הנזכרת לכל דירה שהיא תקנה.

ז.מחוץ לאמור לעיל אין כל תביעות מכל מין וסוג שהוא בין הצדדים. ועם מתן הגט מוותרת האישה על מזונותיה וכתובתה.

ח.האישה מתחייבת לא לתבוע בשמה ובשם ילדיה מזונות מחוץ לאמור לעיל. האישה מתחייבת לבטל את כל עיכובי נסיעה שהוטלו כנגד הבעל בכל ערכאה, וכן לבטל את כל העיקולים שהוטלו על ידה כנגד הבעל.

ט.הצדדים מבקשים מכבוד בית הדין לאשר הסכם זה וליתן לו תוקף של פסק דין, ולפרשו כפי ראות עיני בית הדין.

הצדדים חתמו על ההסכם. ההסכם אף חוזק ב'קניין אגב סודר' כפי שנכתב בשלהי ההסכם. בפסק הדין מאותו תאריך נכתב: "בית הדין נותן תוקף של פסק דין להסכמות דלעיל."