מזרחי נ' עיריית אור יהודה ואח'

לפניי תביעה כספית ע"ס 75,000 ₪ בדיון מהיר, שעניינה סכסוך שכנים מר, ממושך ומעציב שנסוב סביב גיזום עצים שנשתלו וטופחו עפ"י הטענה בחצר הבית המשותף ע"י התובעת וכן סביב טענות להתנכלות מאורגנת ומתואמת של כל שכני התובעת (הנתבעים 9-3) בתובעת, במעשים ונדליסטים נטענים (חיתוך צינורות השקיה, עקירת תיבת דואר ויצירת שבילי מעבר אסורים).

הערות מקדמיות

• משהתרשמתי במהלך טיפולי בתיק זה כי ראוי לצדדים (שכנים מבוגרים החיים שנים ארוכות בבית משותף) להגיע לפתרון מוסכם ולהימנע מהכרעה בפס"ד מנומק, ניסיתי לסייע להם בכך, אך ללא הצלחה. לפיכך, אין מנוס מהכרעה שיפוטית מנומקת.

• בפס"ד זה לא אתייחס לכל אחת ואחת מהטענות שטענו הצדדים וגם לא לכל אחת ואחת מהראיות והעדויות שהוצגו ע"י הצדדים. אתייחס רק למה שרלוונטי ונחוץ לטעמי, גם מתוך התחשבות באינטרס הציבורי שלפיו ראוי שביהמ"ש יכתוב פס"ד גם באופן יעיל המתחשב במשאבים השיפוטיים המוגבלים, ודאי בהליך בדיון מהיר.

   

   

   

  תמצית הקיים והרלוונטי בתיק

   

  • ביום 29.11.2021 הוגש כתב תביעה מקורי.

  • ביום 6.1.2022 הוגש כתב הגנה מטעם נתבעים 8-3.

  • ביום 23.1.2022 הוגשה בקשה מטעם נתבעת 1 לדחיית התביעה על הסף נגדה בשל קיומו של מעשה בית דין רלוונטי.

    • ביום 6.3.2022 ניתן (ע"י המותב המטפל הקודם) פס"ד הדוחה את התביעה על הסף נגד הנתבעת 1 בשל קיומו של מעשה בית דין (מסוג השתק עילה), המבוטא בפס"ד שניתן בתביעה קודמת ע"ס 400,000 ש"ח שהגישה אותה תובעת נגד אותם נתבעים בת"א (שלום ת"א) 53080-02-18 (להלן – "התביעה הקודמת"). ביום 31.3.2019 ניתן פס"ד ראשון בתביעה הקודמת, הדוחה את התביעה שם על הסף נגד הנתבעים 9-2 שם (שהם גם הנתבעים 9-2 בתביעה שלנו), בהיעדר כל עילה ויריבות, תוך חיוב התובעת בהוצאות. וביום 25.11.2019 ניתן פס"ד שני בתביעה הקודמת, הדוחה לגופה את התביעה נגד הנתבעת 1 שם (שהיא גם הנתבעת 1 בתביעה שלנו), תוך חיוב התובעת בהוצאות.

      • הליכי ערעור על פסה"ד בתביעה הקודמת:

        • התובעת הגישה ערעור על פסה"ד השני הנ"ל בתביעה הקודמת [בע"א (מחוזי ת"א) 27103-02-20], כאשר ביום 30.6.2020 ניתן פס"ד המוחק את הערעור על הסף בשל האיחור בהגשתו.

        • התובעת אף הגישה בקשת רשות ערעור לפני בית המשפט העליון על פסה"ד הנ"ל שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי [ברע"א 4610/20], כאשר ביום 4.8.2020 הוחלט לדחות הבקשה.

      • הליכי ערעור על פסה"ד הנ"ל מיום 6.3.2022:

        • התובעת הגישה ערעור על פסה"ד [בע"א (מחוזי ת"א) 17745-05-22], כאשר ביום 25.5.2022 ניתן פס"ד הדוחה את הערעור (ללא צורך בתשובת הנתבעת 1).

        • התובעת אף הגישה בקשת רשות ערעור לפני בית המשפט העליון על פסה"ד הנ"ל שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי [ברע"א 4087/22], כאשר ביום 10.7.2022 הוחלט לדחות הבקשה.

  • ביום 16.3.2022 הוגשה בקשה מטעם התובעת לצירוף חוות דעת מומחה של אגרונום (שלא צורפה כבר לכתב התביעה וכנדרש בהליך בדיון מהיר).

    • ביום 17.3.2023 הוחלט (ע"י המותב המטפל הקודם) כי תחילה יש להמתין להגשת כתבי הגנה חסרים בתיק.

    • ביום 9.5.2022 הוגשה חוות דעת מומחה של אגרונום מטעם התובעת (חוו"ד מיום 11.4.2022). בהודעה הנלווית נכתב כי בהמשך להחלטה הנ"ל מיום 17.3.2023 ומאחר שהוגשו כתבי הגנה, מוגשת חווה"ד.

      • ביום 9.5.2022 התייחס המותב הקודם להגשת חווה"ד (כתב ביום 9.5.2022 החלטה "לתיוק"), ומכאן לכאורה שהוא קיבל את הבקשה להגשת חווה"ד, גם אם לא במילים מפורשות.

  • ביום 7.4.2022 הוגש כתב הגנה מטעם נתבעת 2.

  • ביום 7.4.2022 הוגשה בקשה מטעם הנתבעת 2 לדחיית התביעה על הסף נגדה בשל קיומו של מעשה בית דין.

    • ביום 24.4.2022 הוגשה תשובת התובעת על בקשה זו.

    • ביום 9.5.2022 הוחלט ע"י המותב המטפל הקודם, לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה ולפרט ולהבהיר בו את העילה והיריבות כלפי הנתבעת 2, חלף סילוק התביעה על הסף נגדה. בהמשך ובהחלטת המותב הקודם מיום 18.5.2022 חויבה התובעת לשלם לנתבעת 2 הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪.

  • ביום 12.5.2022 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד נתבע 9.

    • ביום 24.6.2022 נעתרתי לבקשת הנתבע 9 לביטול פס"ד זה, תוך חיובו בהוצאות ע"ס 1,000 ₪ לטובת התובעת.

  • ביום 18.5.2022 הוגש כתב תביעה מתוקן (בהמשך להחלטה הנ"ל מיום 9.5.2022).

  • ביום 3.7.2022 נתתי הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית.

  • ביום 4.7.2022 הוגש (למעשה) כתב הגנה מטעם נתבע 9 (מצטרף לכתב ההגנה הנ"ל מטעם נתבעים 8-3).

  • ביום 26.7.2022 הוגש מטעם התובעת תצהיר עדות ראשית מיום 24.7.2022 של התובעת.

  • ביום 4.8.2022 הוגש מטעם הנתבעת 2 תצהיר עדות ראשית מיום 4.8.2022 של גב' זהבה עובדיה, מנהלת סניף רלוונטי אצל הנתבעת 2.

  • ביום 15.9.2022 הוגשו מטעם הנתבעים 9-3 שישה תצהירי עדות ראשית: תצהיריהן של הנתבעים 7-5 וכן של גב' מלכה כתב (אשת הנתבע 3), של גב' יפה דוד (אשת הנתבע 4) ושל גב' רחל אוחיון (אשת הנתבע 8).

     

     

     

  • ביום 20.10.2022 נערך בפניי דיון קדם משפט.

    • הדיון הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקיים בתיק קובץ שמע המהווה את פרוטוקול הדיון ובנוסף ביום 9.11.2022 נסרק תמליל הדיון המוקלט, כמסמך עזר.

    • יצוין כי בדיון זה חקרתי קצרות ועפ"י סמכותי בדיון כזה את התובעת, את נציגת הנתבעת 2, את הנתבעת 5 ואת הנתבעת 7.

    • בהחלטה המסיימת דיון זה המלצתי לצדדים בחום לפנות להליך גישור.

  • ביום 26.10.2022 הודיעה התובעת כי לא עלה בידי הצדדים להסכים על פנייה להליך גישור.

  • ביום 26.1.2023 נערך בפניי דיון הוכחות.

    • הדיון הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקיים בתיק קובץ שמע המהווה את פרוטוקול הדיון ובנוסף ביום 14.2.2023 נסרק תמליל הדיון המוקלט, כמסמך עזר (להלן – "תמליל ההוכחות").

    • בדיון זה נחקרו תשעה עדים מטעם כל הצדדים, בסדר ההעדה הבא:

      • מטעם התובעת, המומחה האגרונום, מר שמאי אלוף (עמ' 17-5 לתמליל ההוכחות).

      • מטעם התובעת, התובעת עצמה (עמ' 25-17 לתמליל ההוכחות).

      • מטעם הנתבעת 2, גב' זהבה עובדיה (עמ' 33-26 לתמליל ההוכחות).

      • מטעם הנתבעים 9-3, הנתבעת 7 (עמ' 45-33 לתמליל ההוכחות).

      • מטעם הנתבעים 9-3, הנתבעת 6 (עמ' 51-46 לתמליל ההוכחות).

      • מטעם הנתבעים 9-3, המצהירה גב' כתב מלכה (עמ' 55-51 לתמליל ההוכחות).

      • מטעם הנתבעים 9-3, המצהירה גב' יפה דוד (עמ' 62-55 לתמליל ההוכחות).

      • מטעם הנתבעים 9-3, המצהירה גב' רחל אוחיון (עמ' 67-62 לתמליל ההוכחות).

      • מטעם הנתבעים 9-3, המצהירה גב' גילה ירחי (עמ' 73-69 לתמליל ההוכחות).

    • בהחלטה המסיימת נתתי הוראות בדבר הגשת סיכומי טענות בכתב.

  • סיכומים:

    • ביום 22.2.2023 הוגשו סיכומים עיקריים מטעם התובעת.

    • ביום 28.2.2023 הוגשו סיכומים מטעם הנתבעת 2.

    • ביום 1.3.2023 הוגשו סיכומים מטעם הנתבעים 9-3.

    • ביום 5.3.2023 הוגשו סיכומי תשובה מטעם התובעת.

       

      דיון והכרעה

       

      דין התביעה – להידחות.

       

      אין חולק על העובדות הבסיסיות הבאות:

       

      • התובעת והנתבעים 9-3 מתגוררים בדירות מגורים נפרדות שכנות בבניין או בבניינים משותפים (לא הוברר האם מדובר בבניין אחד בלבד או בכמה בניינים צמודים, ובנסיבות אין לכך חשיבות של ממש).

      • התובעת שתלה בחצר הבית המשותף לפני שנים רבות עץ תותי יער (התובעת טוענת כי שתלה גם עץ לימון, אולם לגבי זה קיימת מחלוקת בין הצדדים). אפשר, ואיני קובע מסמרות בכך גם משהדבר לא הוכח בראיות מלאות/מספיקות ואינו הכרחי לפס"ד זה, כי כיום אותו שטח הינו שטח פרטי של התובעת.

      • בעקבות תלונות של דיירים שהוגשו לנתבעת 1 על אודות מטרד שנגרם מעץ תותי היער, נדרשה התובעת ע"י הנתבעת 1 לגזום את העץ, ומשסירבה לעשות כן, הוגש נגדה ע"י הנתבעת 1 כתב אישום רלוונטי בתיק רע"ס (שלום ת"א) 37144-03-16. בדיון שנערך ביום 23.6.2016 באותו תיק ניתן פס"ד שחייב את התובעת לבצע גיזום נדרש של עץ תותי היער, וקבע כי ככל שהתובעת לא תבצע זאת, תוכל הנתבעת 1 לבצע זאת.

      • מאחר שהתובעת לא גזמה את עץ תותי היער כנדרש בפסה"ד בהליך הפלילי, הנתבעת 1 עשתה זאת.

         

        דין התביעה להידחות על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין

         

        הנתבעים 9-2 טענו בכתבי ההגנה מטעמם גם טענה בדבר קיומו של מעשה בית דין. אמנם, בניגוד לנתבעת 1, שהגישה בקשה נפרדת בטענת מעשה בית דין, שהתקבלה ואף עמדה במבחני הערעור כמפורט לעיל, הנתבעים 9-2 לא עמדו על הכרעת ביניים בטענת סף זו, אך כמובן שזו שמורה להם מהותית, ולכן תוכרע כעת בפס"ד זה.

         

        שוכנעתי כי הוכחה היטב טענת הנתבעים בדבר קיומו של מעשה בית דין, מסוג השתק עילה. אותה תובעת כבר תבעה בעבר בתביעה הקודמת את אותם הנתבעים, ולמעשה באותה עילת תביעה. גם התביעה הקודמת פרסה (אם כי בפירוט מועט יותר) את אותן טענות בדיוק כנגד הנתבעים (טענה לכך שנגרמו לתובעת נזקים בשל גיזום/כריתת שני העצים שלה ע"י הנתבעת 1 וכן טענה לפיה שכניה של התובעת, הנתבעים 9-3, מתנכלים לה במעשים פסולים). לגבי טענות אלו כבר נקבע, בפסה"ד הנ"ל מיום 31.3.2019 בתביעה הקודמת, כי הן אינן מקימות לתובעת כל עילה או יריבות כלפי הנתבעים 9-2, ולפיכך התובעת הייתה מנועה מלהגיש נגדם תביעה נוספת/חוזרת. השינוי היחיד בין התביעה הקודמת לבין התביעה הנוכחית, בכל הנוגע לנתבעים 9-3, הוא זה: בעוד שבסעיף 11 לכתב התביעה הקודמת נטען בכלליות "ועד הבית אינו קיים וכן הנתבעים מנגד הינם אנשים שאינם שומרי חוק ואינם מתנהגים באופן נורמטיבי ואלימים כלפי התובעת", הרי שבסעיפים 17 וכן 36-32 לכתב התביעה המתוקן בתביעה הנוכחית מפורטים כמה מעשים ונדליסטים פסולים שהתובעת טוענת ששכניה עשו לה (חיתוך צינורות השקיה, עקירת תיבת דואר ויצירת שבילי מעבר אסורים). אך פירוט מסוים נוסף זה אינו בעל נפקות, מאחר שפסה"ד שניתן בתביעה הקודמת כולל ובולע כל טענה רלוונטית שהייתה לתובעת כנגד הנתבעים, בין אם פורטה בפירוט רב ובין אם לאו.

         

        באשר לאחריות הנטענת של הנתבעים 9-2 בכל הנוגע לעצם גיזום/כריתת העצים מתקיים גם מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא. זאת מאחר שפסה"ד הנ"ל מיום 31.3.2019 קובע מפורשות שלנתבעים אלו אין ולא תיתכן כל אחריות בגין פעולות הגיזום/הכריתה שאותן נקטה הנתבעת 1, גם מאחר שלא נתבעים אלו הם שטיפלו פיסית בעצי התובעת, אלא הייתה זו הנתבעת 1. זאת ועוד, נקבע באותו פס"ד (שעמד כזכור גם בהליכי ערעור) כי עצם הגשת התביעה ע"י התובעת מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב מצדה, בשל האופן שבו התובעת עצמה התנהלה בנוגע לעצים וכן אל מול ההליכים המשפטיים השונים שהתנהלו נגדה.

         

        דין התביעה להידחות גם לגופה

         

        נוכח מסקנתי מעלה, אין צורך בבחינת מוצדקות התביעה לגופה, ולכן בנסיבות אומר בקיצור ולמעלה מן הצורך רק זאת:

         

        • התובעת לא הוכיחה את קיומו הנטען של עץ הלימון, וודאי שלא הוכיחה מעשה פסול כלשהו של מי מבין הנתבעים 9-2 ביחס לעץ זה (ולמעשה גם לא טענה למעשה פסול שכזה). בהקשר זה אציין אלה:

          • כתב האישום הנ"ל הוגש רק בגין עץ תותי היער.

          • התובעת סתרה עצמה, בכך שבכתבי התביעה בתיק שבנדון דיברה רק על פעולת גיזוז שבוצעה בעץ הלימון ע"י הנתבעת 1 בלבד, ואילו בסיכומיה, לפתע פתאום (וללא כל הסבר, פירוט וביסוס), טענה כי עץ הלימון נעקר מהשורש (משמע נעלם לחלוטין מהשטח) ע"י הדיירים עצמם. מדובר בסתירה בוטה ותמוהה, המהווה כמובן גם שינוי חזית אסור.

          • כל עדי ההגנה הכחישו קיומו של עץ הלימון, ולא מצאתי להעדיף את עדותה היחידה של התובעת על פני כל עדויות ההגנה הנ"ל. התובעת טוענת בסיכומיה לקנוניה ולעדויות מתואמות בין עדי ההגנה, אך לא שוכנעתי שכך. אציין, בצער, כי מצאתי שכל העדויות כולן, הן זו של התובעת והן אלו מטעם הנתבעים 9-3, הושפעו גם ממערכת היחסים העכורה מאוד השוררת בין הצדדים השכנים, ולא מצאתי שההשפעה הזו על עדויות ההגנה גדולה יותר מזו שעל עדות התובעת, כאשר נטל ההוכחה מוטל על התובעת.

        • התובעת לא הוכיחה בראיות מספיקות ומשכנעות את המעשים הוונדליסטיים הנטענים שבוצעו כביכול ע"י הנתבעים 3-9.

          • כל עדות ההגנה הרבות הכחישו שביצעו מעשים כאלה או לקחו בהם חלק. לא התרשמתי שעדות ההגנה הרבות (נשים מבוגרות ופשוטות, חלקן לא בקו הבריאות) ביצעו מהלך כה מתוחכם ומתוכן של קנוניה, כנטען ע"י התובעת, בהצגה עדות שקר בביהמ"ש.

          • מכל מקום, לא מצאתי להעדיף את עדות התובעת על פני כל עדויות ההגנה, ודאי מאחר שמדובר בעדות יחידה מטעם התובעת (שאינה נתמכת בראיות/עדויות נוספות), ובשים לב לאותה מערכת יחסים עכורה בין כל הצדדים והעדות, שהשפיעה במידה זו או אחרת על כולם.

          • בעניין ההשפעה הנ"ל, אציין כי התובעת (גם בסיכומיה) מדגישה את המוטיבציה האישית שלה, להוקיע את שכניה ושכנותיה על החרם הנטען הממושך שהטילו עליה ועל התנכלותיהם הנטענות אליה. מטבע הדברים, כשזו מערכת היחסים וכשאלו המוטיבציות, הדברים מחלחלים גם לטענות ולעדויות המועלות בהליך המשפטי.

        • הוכח היטב היעדר כל מעורבות רלוונטית של הנתבעת 2, וניכר כי היא שורבבה לתביעה ללא כל עילה וצורך אמתיים.

          • מצאתי את סיכומי הנתבעת 2 משכנעים ביותר, ואני מאמץ את הכתוב בהם. מנגד, לא מצאתי בסיכומי התובעת מענה לטענות המשכנעות מאוד שבסיכומי הנתבעת 2.

          • הוכח היטב כי הנתבעת 2 לא הייתה בעלת כל דירה רלוונטית במועדים הרלוונטיים לעילת התביעה הנטענת.

          • הוכח כי במועדים הרלוונטיים להתנהלותה הפסולה הנטענת של הנתבעת 5 (דיירת/שוכרת לשעבר של הנתבעת 2), הנתבעת 5 כבר הייתה בעלת הדירה הרלוונטית (שהושכרה לה בעבר ע"י עמידר).

          • התובעת נתפסה לטעות, בכך שהתייחסה למכתב ישן ובלתי רלוונטי מטעם הנתבעת 2, והוכח שהוא כלל אינו יכול להיות רלוונטי (מבחינת המועדים) למעשי הוונדילזם הנטענים ע"י התובעת.

             

            בנסיבות כולן, לא מצאתי להתייחס גם לשאלה, האם ובאיזו מידה נגרם נזק (כנטען ע"י התובעת) לעץ תותי היער, ובעניין זה ישנם סימני שאלה לא מעטים, שאיני סבור שראוי להרחיב עליהם את הדיבור.

             

            סיכום

             

            התביעה נדחית.

             

            התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

             

            התובעת תשלם לנתבעים 9-3 הוצאות ושכ"ט עו"ד כולל של 15,000 ₪.

             

            המזכירות תשלח את פסה"ד לצדדים ותסגור את התיק.

             

            ניתן היום, ט"ו אדר תשפ"ג, 08 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.