כהן ואח' נ' לוי

1.לפניי בקשת רשות להתגונן.

2.ברקע הבקשה עסקינן בתביעה כספית, על סך 16,028 ₪, שהוגשה בסדר דין מקוצר. התביעה הוגשה נגד שלושת המבקשים בטענה לאי תשלום דמי שכירות וביצוע התחייבויות נוספות שנטלו על עצמם בהתאם להסכם השכירות שנכרת בין הצדדים להשכרת דירת המשיב המצויה ברחוב שלמה ארגוב 6/12 ירושלים (להלן : "הדירה"). כנטען בכתב התביעה, ביום 21.12.16 נכרת בין הצדדים הסכם לשכירות הדירה בדמי שכירות חודשיים בסך 5,000 ₪ לתקופת שכירות עד לתאריך 31.12.17. המבקש 3 ערב לקיום התחייבויותיהן של המבקשות 1 ו-2 בהסכם השכירות.

3.לטענת המשיב, בסמוך לאחר מועד כניסת המבקשות לדירה הגיעו תלונות למשיב מדיירים בבניין אודות רעש ומטרד, שנוצרים בעקבות נביחת כלב המבקשות, לטענתו כשפנה למבקשות נאמר לו כי הכלב בתקופת אילוף והעניין בטיפול. ביום 30.4.17 קיבלו המבקשות מכתב מנציגות הבית המשותף בנוגע למטרד והרעש שנגרם מהכלב. בעקבות התלונות פנה המשיב אל המבקשת וביקש ממנה להוציא את הכלב מהדירה, המשיב אף הדגיש, כי לא הייתה לו כל כוונה להשכיר את הנכס לדיירים עם כלב ובמקרה זה לאחר שהוסבר לו שמדובר בכלב קטן הסכים לכך ואולם, בפועל המבקשות החזיקו שני כלבים בדירה.

4.ביום 14.7.17 עזבו המבקשות את הדירה וזאת כ-5 חודשים לפני תום תקופת השכירות, זאת, בניגוד להסכם וללא מתן הודעה מוקדמת. כתוצאה מעזיבתן נותר המשיב עם נכס ריק ורק בחודש ספטמבר 2017, לאחר תקופה של למעלה מחודשיים הצליח המשיב להשכיר את הנכס בשנית. המשיב העמיד את סכום תביעתו בהתאם לפירוט כדלהלן : דמי שכירות לתקופת החודשים יוני – אוגוסט 2017 בסך 15,000 ₪, חוב לחברת חשמל 262.93 ₪, חוב לחברת הגז 185.35 ₪ והחלפת צילינדר 580 ₪ סה"כ 16,028 ₪.

5.בתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן, פרטה המבקשת את טענותיה והתייחסה, בין היתר, לנסיבות עזיבתה את הנכס וכן ליתר טענות המשיב. לטענת המבקשות, לאחר הכניסה לדירה קיבלו תלונה מהשכנה בגין נביחות הכלב, משכך שכרה מאלף כלבים בעלות של 3,900 ₪ על מנת לסייע בפתרון הבעיה. בחלוף כשבועיים בקירוב, קיבלה המבקשת מכתב דרישה מהמשיב בו היא מתבקשת לפנות את הדירה בהקדם האפשרי, לאחר דין ודברים עם המשיב סוכם, כי יתאפשר למבקשת לפנות את הדירה מייד כשתמצא דירה חלופית ואכן לאחר שהתקשרה בהסכם שכירות לדירה החלופית הודיעה המבקשת למשיב, כי תפנה את הדירה עד ליום 10 ביולי 2017 וכך היה. המבקשת פינתה את הדירה לאחר צביעת קירות הדירה כמוסכם ולאחר שמסרה למשיב המחאה בגין יתרת התקופה.

6.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי, כי יש ליתן למבקשים רשות להתגונן. כידוע, הפסיקה הכירה בחשיבות מתן הזכות להתגונן, משכך די לו לנתבע כי יעלה טענת הגנה אפשרית, היות ובשלב זה בית המשפט לא שוקל את מהימנות המצהיר. מצאתי אומנם, כי קיים קשיים בקבלת הגנת הנתבעת בעיקר טענתה באשר לנסיבות סיום הסכם השכירות במהלך תקופת השכירות ואולם, אין בכך לטעמי כדי לחסום את יומה. כמו כן, היקף הנזקים שנוי במחלוקת בין הצדדים ומשכך, הינם דרושים הוכחה בהליך סדור.

7.לענין זה ראו ע"א 544/81 קיהל נ' סוכנות מכוניות לים התיכון. וכן, "זכות זו, ביסודה, שקולה כזכות דיונית בעלת מימד חוקתי, בדומה, וכפועל נגזר, מזכות הפנייה לערכאות של התובע, אשר הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי"; לכן נקבע כי "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ([פורסם בנבו], 15.6.09), פסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה (להלן – עניין ששון))." ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו, 09.12.2009).

8.לאור האמור אני מורה כדלקמן:

8.1 ניתנת בזאת למבקשים רשות להתגונן.

8.2 נוכח סכום התביעה - המזכירות תסווג ההליך להליך המתנהל בהתאם לפרק טז1 (תקנות 214א-214טז) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 , שעניינן תובענות בסדר דין מהיר.

8.3 התצהיר התומך בהתנגדות ישמש כתב הגנה.

8.4 הצדדים יגישו תצהירי אימות וגילוי מסמכים עד ליום 3.10.18.

8.5 תצהירי עדות ראשית יוגשו במקביל עד ליום 26.12.18.

9. קובע מועד לישיבת הוכחות ליום 17.1.19 בשעה 14:00.

ב"כ הצדדים יהיו ערוכים לחקירות קצרות ולסיכומים בעל פה.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.