תא"ק 7682-02-16 די סי סי - דוחובני כבלי תקשורת בע"מ נ' קפלושניק

1.התובעת הגישה תביעה בהליך של סדר דין מקוצר בגין ערבותו האישית של הנתבע לחובות חברת איט וורקס גלובל (להלן: החברה). חובות החברה כלפי התובעת נוצרו לכאורה בהקשר לאספקת טובין עבורה בפרוייקט וולדורף אסטוריה בירושלים.

לחברה עצמה ניתן צו פירוק (פר"ק 916-04-12).

בצד התביעה ניתן לבקשת התובעת צו עיקול זמני נגד הנתבע על נכס מקרקעין וזאת ברישום.

2.בהתנגדות טען הנתבע למעשה בית דין באופן שאותו חוב נדון במסגרת התנגדות שהגיש הנתבע לשיקים שהגישה התובעת לביצוע (5181-11-12). במקביל הוגשה בקשה למחיקת כותרת וכן העלה הנתבע טענה להעדר סמכות מקומית לבית משפט זה. כן טען הנתבע שלא היתה הצדקה להטלת העיקול.

בקשה למחיקת כותרת:

3.כדי שתובע יהיה זכאי לנהל תביעתו בדרך הדיונית של סדר דין מקוצר, על היתרונות הדיוניים הגלומים בהליך כזה לגביו עליו לעמוד באופן דווקני בתנאי הנדרשים (משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (כרך ב') 995-996 (מהדורה 15, 2007 (להלן: קשת).

אחד התנאים לצורך הגשת תביעה במסגרת הליך כזה הוא כי מדובר בתביעה "מכוח חוזה או התחייבות [...], ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב" (סע' 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

התובעת נסמכת על ערבות של הנתבע שנחתמה בכתב ערבות שצורף כנספח לכתב התביעה. סכום התביעה הקצוב הוא סכום החשבוניות הנטענות וזאת בגבול סכום הערבות. הראייה בכתב להתחייבותו לכאורה של הנתבע כלפי התובעת נלמדת מכתב הערבות עצמו. גובה החוב נלמד מתעודות המשלוח או החשבוניות. ויובהר, תביעה זו נסמכת על עילה חוזית בשונה מהעילה השטרית שנדונה בין הצדדים במסגרת תיק 5181-11-12. מבלי להביע עמדה באשר למשקל הראיות ולהשלכות קביעותיה של השופטת רוטקופף בתיק 5181-11-12 על תיק זה, הרי שלכאורה עומדת התביעה בתנאים הנדרשים לעניין אופן הגשתה. יודגש שלא ניתן להכריע במשקלן של הראיות, ובכלל זה בקשר שבין החשבוניות שהוצגו לפרוייקט וולדורף אסטוריה, בשלב מקדמי זה של ההליך.

הבקשה למחיקת כותרת נדחית.

בקשה לביטול עיקול:

4.משטרם הוכרעה טענת הנתבע למעשה בית דין ומבלי להביע עמדה באותה שאלה או בשאלה אם עניינה של התביעה אכן בחובות שנוצרו לגבי פרוייקט וולדורף אסטוריה בגינו ניתנה הערבות, הרי שלכאורה קיימת עילת תביעה.

לעניין רכיב ההכבדה, על-פי נספח י"ד נקט בנק המזרחי נגד הנתבע בהליכי מימוש משכנתה. מנסח טאבו לגבי נכס המקרקעין עולה שהוטלו עיקולים שונים בידי נושים שונים בהליכים לא מעטים. בנסיבות אלה ומאחר שדי בחשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, כשמדובר ברף נמוך של 'הכבדה' ביחס לסעדים זמניים שניתנים (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות 360 (תשס"ז); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר. ניתן ביום 29/1/07; רע"א 7561/13 אדיסיאן נ' סומך. ניתן ביום 12/2/14), הרי שיש בכך כדי לבסס את ה'הכבדה' הנדרשת למימוש פסק הדין, ככל שיינתן, המצדיקה בשלב זה הטלת העיקול.

עמידת הנתבע בתשלומים בהם התחייב בתיק האחר שבין הצדדים אין בה כדי לאיין את רכיב ההכבדה לאור הסכום הנמוך יחסית בו התחייב בתיק האחר ביחס לגובה סכום התביעה בתיק זה והן בהתחשב בריבוי הנושים לכאורה של הנתבע לאור מספר העיקולים שהוטלו על נכס המקרקעין מושא הבקשה.

גם מאזן הנוחות תומך בהותרת העיקול על כנו. מהעתק רישום הזכויות (נספח טו לבקשה להטלת עיקול) עולה שעל הנכס מושא העיקול עיקולים קודמים ואף הערה לטובת רשויות המס. בנסיבות אלה ממילא אין בהותרת העיקול על כנו כדי להכביד בשלב זה על הנתבע.