תא"ק
בית משפט השלום נצרת
|
65385-03-15
06/03/2016
|
בפני השופט:
יוסף סוהיל – סגן נשיא
|
- נגד - |
התובעת:
חברת מבני תעשיה בע"מ
|
נתבעים:
1. אוטו נע סנטר (2006) בע"מ 2. בשארה ריזק 3. רולא ריזק 4. ראוף חורי 5. חדאד באסל 6. עזמי ריזק 7. פדיל ג'ראיסי בע"מ
|
החלטה |
1.בפני בקשת הנתבעים 3 5 ו-6 (להלן: "המבקשים") אשר הינם הערבים לחובות חברת אוטו נע סנטר בע"מ (להלן : "הנתבעת 1") לדחיית תביעת התובעת (להלן: "המשיבה") כנגדם על הסף.
רקע
2.בתאריך 12.8.2008 נחתם הסכם שכירות בין המשיבה לבין הנתבעת 1, לפיו, השכירה המשיבה לנתבעת 1 יחידה בבניין אשר מספרה 16.81.1-3 בשטח של 330 מ"ר. עקב ההפרות של הנתבעת 1 להסכם השכירות, בתאריך 12.9.2011 המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים 1-3 במסגרת תא"ק 27192-09-11, ותביעה לפינוי מושכר במסגרת תא"ח 3445-11-11. במסגרת תביעת הפינוי הושגה הסכמה דיונית מיום 8.1.2012 אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיה הנתבעת 1 תמשיך לעשות שימוש במושכר בכפוף לתשלום חובותיה בגין המושכר.
3.דא עקא, הנתבעת 1 הפרה את התחייבותיה בהתאם להסכמה הדיונית הנ"ל, ולכן, הגישה המשיבה את פסק הדין לביצוע, בלשכת ההוצאה לפועל. בעקבות כך, בחודש 12/13 הושג הסכם פשרה בשנית, לפיו, הנתבעת 1 התחייבה לשלם למשיבה יתרת סכום החוב אשר הופחת לצורכי הפשרה על סך 162,000 ₪, על הסכם פשרה זה חתמו המבקשים כערבים לחובות הנתבעת 1.
4.בתאריך 15.10.2015 הוגש מטעם המשיבה כתב תביעה מתוקן כנגד החייבים העיקריים וכנגד המבקשים, במסגרתו, צורפה חברת פדיל ג'ראיסי בע"מ כנתבעת ותוקן סכום כתב התביעה.
עיקרי טענות הצדדים
5.לטענת המבקשים, נוכח הודאת המשיבה בסעיף 19 לכתב תביעתה המתוקן, לפיה, החוב הנקוב בהסדר הפשרה עליו חתמו המבקשים לכאורה נפרע, ערבותם הנטענת בכתב התביעה פקעה. כן, המבקשים מלינים על דרך השגת כתב הערבות ועל נסיבות חתימתו על ידם.
6.מאידך, לטענת המשיבה, המבקשים פירשו סעיף 19 לכתב התביעה באופן מוטעה. בסעיף 19 לכתב התביעה נטען, כי החוב על-פי הסכם הפשרה משנת 2012 הוא זה אשר שולם ולא החוב הנקוב בהסדר הפשרה משנת 2013 עליו מבוססת תביעתה כנגדם.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת