צבאן בכור - תכשיטים בע"מ נ' חביב ואח'

בתיק זה הגישה התובעת (המשיבה), חברה העוסקת בייצור, ייבוא ושיווק תכשיטים, תביעה כספית בסדר דין מקוצר ע"ס 1,048,893 ₪ כנגד הנתבע 1 (המבקש), סוחר העוסק בתחום התכשיטים 1 וכנגד הנתבעת 2, חברה שהייתה בבעלותו ובניהולו של הנתבע 1.

עניינה של התביעה הוא יתרת חוב נטענת בגין רכישות תכשיטים מהתובעת בשווי סכום התביעה, אשר התבצעו לכאורה ע"י הנתבע 1 באמצעות הנתבעת 2, ושלטענת התובעת הנתבע 1 היה ערב לאותן רכישות בערבות אישית.

ביום 10.12.2018 הוגשה ע"י התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 2. בהמשך ובהתאם לבקשת בית המשפט, המציאה התובעת חוות דעת רואה חשבון המפרטת ומאשרת את גובה החוב כלפי התובעת, כמפורט בכתב תביעתה. לאחר שבית משפט נכבד זה בחן את כתב התביעה, את עילת התביעה ואת המסמכים התומכים בה, בהעדר הגנה מצד הנתבעת 2, ניתן ביום 13.3.2018 פסק דין כנגדה.

ביום 10.4.2018 נערך דיון בבקשת הרשות להגן של הנתבע 1. בדיון התברר כי המפעיל ובעל המניות היחידי בנתבעת 2 הינו הנתבע 1. עלה כי בין הנתבע 1 לבעלי התובעת קיימת היכרות אישית רבת שנים. עוד התברר, כי הנתבעת 2 היא חברה לא פעילה החל מחודש אוקטובר 2017, אך עם זאת לא הוגשה כנגדה בקשת פירוק ו/או הקפאת הליכים. במהלך הדיון היה ניסיון להבהיר את טענת ערבותו האישית של הנתבע 1 כלפי חובה של הנתבעת 2. בתום הדיון הוחלט כי, תוך שמירת זכויותיהם וטענותיהם בכל דבר ועניין, יגישו הצדדים סיכום טענותיהם בכתב לעניין הרשות להגן ולאחר מכן בית המשפט ייתן החלטתו בבקשה.

בסיכומים מטעמו, מציין המבקש כי, כפי שטען בבקשת הרשות להגן ובשונה ממה שהציגה המשיבה, הוא אינו ערב ולא נתן הסכמתו להיות ערב לעסקאות שביצעה הנתבעת 2 עם המשיבה. עוד טוען, כי כל העסקאות שהתבצעו עם המשיבה היו בינה לבין הנתבעת 2 וכל פעולותיו אל מול המשיבה נעשו במסגרת פעולותיו כמנהל הנתבעת 2. המבקש מדגיש כי לא מדובר בתביעה להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת 2, אלא בתביעה שמתנהלת בסדר דין מקוצר ולפיכך, השאלות שנשאל, במסגרת חקירת המשיבה בדיון שהתקיים, אינן נוגעות או רלבנטיות לתביעה דנא.

בנוסף, טוען שבכרטסת הנהלת החשבונות שהציגה התובעת וכן במרביתם המוחלט של החשבוניות שהפיקה המשיבה אצלה במערכת אין אזכור לשמו הפרטי של המבקש, אלא לשם הנתבעת 2, ומכאן שאין לפני בית המשפט אף ראשית ראיה למעורבות האישית הנטענת כלפיו. כמו כן טוען המבקש כי גם בדיון בו נחקר על תצהירו, לא הוצג כל מסמך המבסס את טענת המשיבה בדבר ערבותו האישית לחוב הנטען.

המבקש מזכיר שהמשיבה הטילה ורשמה עיקול על שני נכסים מסחריים שלו, אשר שווים עולה של שווי סכום התביעה ולטענתו בנסיבות העניין אין מקום להתלות את מתן הרשות להגן בהפקדת סכום כספי.

בסיכומי המשיבה נטען שהמבקש סומך את בקשתו לרשות להתגונן, תוך שהוא מסתתר מאחורי פרגוד החברה, הנתבעת 2, ומחזיק בטענתו, לפיה, איננו ערב אישית לסחורה בשווי רב שנמסרה לידיו. טענה נוספת שהועלתה ע"י המשיבה במסגרת הסיכומים מטעמה היא כי מטרת שלב הדיון בבקשת רשות להתגונן זה לגדר ולצמצם את המחלוקת בין הצדדים. לגרסתה, המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן עם טענות כלליות ובהתאם להלכה הפסוקה טענות שכאלה לא יכולות להוות בסיס מספיק למתן רשות להתגונן.