תא"ק 59378-02-17 גבריאלי נ' הלוי

1.לפניי בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן.

2.עניין לנו בתביעה כספית בסך 70,304 ₪ בגין חוב דמי שכירות של הנתבע, שוכר דירת מגורים מן התובע, לתקופת החוזה שמיום 1.7.16 ועד יום 30.6.17, וכן חוב מסוים לוועד הבית. התביעה הוגשה לאחר שביום 29.1.17 ניתן במסגרת תא"ח 44292-10-16 (כבוד השופט א' נחלון) פסק דין לפינוי הנתבע מן הדירה עד יום 9.2.17. אין חולק כי הנתבע פונה מן הדירה ביום 3.4.17 במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו לביצוע פסק הדין.

3.בבקשת הרשות להתגונן הודה הנתבע כי נותר לו חוב בגין דמי השכירות לחודשים יולי 2016 - מרץ 2017 אז פינה את הדירה וממילא טען נגד זכות התובע לקבלת שכר דירה על החודשים בהם לא התגורר בדירה (התובע אישר בסיכומי טענותיו בדיון היום כי הדירה הושכרה שוב החל מיום 1.7.17). מלכתחילה ערך הנתבע את חישוב החוב על בסיס 4,000 ₪ לחודש ובקיזוז שיק הביטחון בסך 10,000 ₪ שאין חולק כי לא נפרע. אלא שבסיכומי טענותיו בדיון היום, ובהמשך להערות בית המשפט, הסכים כי את החוב יש לחשב על בסיס 4,100 ₪ לחודש כקבוע בחוזה בין הצדדים וכי אין לקזז את סכום שיק הביטחון. נותרה טענה ביחס לזכותו של התובע להפרשי הצמדה לדולר ארה"ב וכן ריבית חודשית דולרית בשיעור 5% לכל חודש כקבוע בחוזה, בשים לב לאופן שנקבע בחוזה לתשלום דמי השכירות בשלושה תשלומים מראש על כל שנת השכירות (ביום 29.6.16, ביום 29.7.16 וביום 29.9.16). אין בבקשת הנתבע התייחסות לחוב לוועד הבית בסך 2,464 ₪. כן נשמעו טענות מפי הנתבע ביחס לאופן ביצוע צו הפינוי, אך גם הנתבע הסכים כי אלה אין מקומן להתברר בגדרי הליך זה.

4.מכיוון שכאמור קיימים סכומים שאינם שנויים במחלוקת התובע ניתן בזה פסק דין חלקי המחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 39,364 ₪ (דמי שכירות: 4,100 ₪ X 9 חודשים + ועד בית: 2,464 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

5.טענות הנתבע ביחס לחוב דמי השכירות הנטען ליתרת שנת השכירות לאחר פינוי הדירה על ידו וכן ביחס להפרשי ההצמדה והריבית מקימות לו הגנה אפשרית. על כן ובהתאם להלכה המושרשת ניתנת לו רשות להתגונן ביחס לטענות אלה.

6.בד בבד עם החלטה זו ניתנת החלטה על הגשת ראיות.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ז, 19 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.