תא"ק 56777-12-15 ברדה ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ

בפני בקשה למחיקת כותרת.

המשיבים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר, על סך קרוב ל-140 אלף ₪, ובה נטען כי כספי ביטוח המגיעים להם בקשר לאירוע טביעתה של סירה בכנרת מעוכבים שלא כדין על ידי המבקש.

על פי כתב התביעה ניתן פסק דין בתביעה לסעד הצהרתי (ה"פ 34103-10-14, שלום ת"א) ביחס לזכויות המשיבים בסירה וכפועל יוצא מכך בתגמולי הביטוח, ולמרות זאת מחזיק המבקש בכספי המשיבים.

המבקש טוען כי כתב התביעה אינו נתמך בחוזה או בהתחייבות בכתב, וכי טענות המשיבים הם לזכות מכח קיומו של פסק דין – ועל כן, אין התביעה עונה לדרישות התקנות באשר לאלו שניתן להגישן בסדר דין מקוצר. לעמדת המבקש, אין פסק הדין מלמד על התחייבותו בכתב למשיבים, כאמור.

עוד נטען כי מפסק הדין ההצהרתי ניתן ללמוד על זכותם של המשיבים באשר לסירה אולם בית המשפט השמיט, ולא בכדי, כל קביעה באשר לזכותם לתגמולי הביטוח.

בתגובה טענו המשיבים שטענות המבקש הינן התחכמות שאף נדחתה, למעשה, במסגרת בקשה שהוגשה על ידי המבקש להבהרת פסק הדין ההצהרתי. עוד נטען כי תמוהה הטענה שפסק דין אינו מהווה ראיה בכתב להתחייבות המבקש.

המבקש השיב לתגובה.

ראשית יצוין כי שאלת כשרותה של תביעה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר כאשר עילתה בהוראות פסק דין שנטען כי לא קוים הוכרעה, לכאורה, כבר ברעא 7420/95‏ ‎ ‎בתיה אריאל‎ ‎נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ''ד נ(4) 514, כאשר נקבע מפי כב' הש' טירקל: "חיוב הנובע מפסק-דין אף הוא בגדר חיוב במשמע, והחזקות, הקבועות בפרק ו' לחוק החוזים (חלק כללי) תחולנה עליו, אלא אם משתמע אחרת מפסק הדין" (המאמץ את דברי כב' הנשיא שמגר בר"ע 29/84 דונקלמן ואח' נ' אריאלי, פ"ד לח (2) 185).

משכך, על פניו דין הבקשה להורות על מחיקת הכותרת להדחות.

יחד עם זאת, נוכח העולה מן הבקשה למחיקת הכותרת, התגובה לה והתשובה לבקשה, ומבלי לקבוע מסמרות בטרם נשמעו הצדדים, דומה כי ממילא מלמדת המחלוקת בין הצדדים על הצורך במתן רשות להתגונן בפני התביעה – בשים לב להלכות המקלות הנוהגות בשאלה זו.

מוצע, לפיכך, כי ישקלו הצדדים להגיש הודעה משותפת בשאלה זו, ככל שיוכלו להגיע להסכמות דיוניות מתאימות, ותוך חסכון ניכר במשאביהם ובזמנם עד שתוכרע שאלת מתן הרשות להתגונן ככל שיידרש בית המשפט לדיון ולמתן החלטה בבקשה.

הודעת הצדדים תוגש עד ליום 22.6.16 ובהתאם להודעה שתימסר תינתנה הנחיות נוספות לצדדים.