תא"ק 54159-01-13 בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' מייס אלרים אבו שקרה בע"מ ואח'

לפניי בקשת הנתבע מס' 2 (להלן: "המבקש") לביטול פסק הדין שניתן נגדו ונגד הנתבעת מס' 1, מייס אלרים אבו שקארה בע"מ, בהעדר הגנה ביום 10/4/13. פסק הדין תוקן בטעות סופר (בעניין מועד תחילת חישוב הריבית) ביום 6/8/13.

הבקשה הוגשה ביום 25/5/14, והמבקש טען כי נודע לו אודות ההליך רק ביום 29/4/14, עת מצא דו"ח עיקול מטלטלין ליד ביתו (דו"ח עיקול מטלטלין, נספח א' לבקשה). המבקש מכחיש קבלת כתב התביעה ופסק הדין, טוען כי הוא סובל ממחלה קשה, עבר כריתת טחול, והיה בביתו או בבית החולים בשנת 2013, ובין השאר יום לאחר מועד המסירה הנטענת של פסק הדין ביום 30/4/13 (אישור מסירה של פסק הדין מיום 30/4/14, נספח ב' לבקשה, סיכום ביקור בבי"ח הלל יפה מיום 19/5/14, אישורי מחלה לחודשים שלמים בשנת 2013, מכתב סיכום אשפוז מיום 1/5/14 ואישור זכאות לקצבת נכות 100% מהמל"ל, נספחים ה' עד ח' לבקשה), וכי היה מחוץ לארץ בין התאריכים 22/7/13 עד 7/8/13 (צילום דרכון, נספח ד' לבקשה) על כן טוען המבקש כי תצהירי מבצע המסירה שקריים, שכן לא יתכן שנמסרה לו האזהרה ביום 30/7/13, עת שהה מחוץ לארץ (אישור מסירה של האזהרה מיום 30/7/13, נספח ג' לבקשה). בכל המסירות נטען כי המבקש "סירב לחתום".

לגוף התביעה טוען המבקש כי לא חתם על כתב הערבות ככזה, אלא שהמסמך "הושחל" ע"י פקיד הבנק בעת החתימה על מסמכי פתיחת חשבון הנתבעת מס' 1, ולראייה לא קיבל כל התראה כערב לחובות החייבת העיקרית.

המשיב הגיש תגובה מפורטת, ובה נטען כי כתב התביעה נמסר למבקש, לאחר שזוהה ע"י השליח, ביום 29/2/13 (אישורי המסירה והתצהיר צורפו לבקשה לפסק דין, ולתגובה כנספח א'). עוד טוען המשיב כי בנוסף לכך נמסר למבקש צו העיקול הזמני ביום 14/3/13 (אישור המסירה, תצהיר המוסר וצו העיקול נספח ג' לתגובה). כן מציין המשיב כי פסק הדין נמסר למבקש ביום 30/4/13 (אישור המסירה והתצהיר שצורפו לבקשה לביטול פסק דין, צורפו לתגובה כנספח ד').

לגוף ההגנה טוען המשיב כי המבקש, בעל עניין ומנהל בנתבעת מס' 1, חתום על כתב הערבות, ואף ליד הכותרת המודגשת "כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום" (נספח ה' לתגובה).

עוד מצרף המשיב את המסמכים, שנמסרו למשיב בעת חתימת המבקש על כתב הערבות, טופס הודעה לערב בגין ערבות מתמדת לא מוגבלת בסכום וצילום תעודת הזהות שלו (נספח ו' לתגובה), החלטת דירקטוריון הנתבעת מס' 1 לפתיחת החשבון וזכויות חתימה מיום 5/8/03, טופס הצהרה על נהנים ובעלי שליטה ואישור עורך דין (נספח ז' לתגובה).

לבסוף טוען המשיב כי אין למבקש כל הגנה וכי חתם ביום 28/3/12 על הסדר, בו אישר את פרטי חוב הנתבעת מס' 1 בסך 230,000 ₪ וביקש כי תועמד לה הלוואה בסכום זה (נספח ח' לתגובה).

לאור כל האמור לעיל, טוען המשיב כי המדובר בהגנת בדים ובהעדר טעם למחדל, יש לדחותה.

המבקש הגיש תגובה לתגובה, אך גם בתצהיר הנוסף מיום 10/9/14 לא התייחס לקבלת כתב התביעה ביום 29/2/13 ולא למסירת העיקול הזמני ביום 14/3/13. המבקש חוזר על טענותיו בעניין מסירת פסק הדין ביום 30/4/13, בעניין זה טען כי היה בבית החולים ביום 1/5/13, חוזר על הטענה כי האזהרה נמסרה לו ביום 30/7/13, עת היה בחו"ל, אך אינו מעיז להצהיר כי לא קיבל את כתב התביעה ביום 29/2/13. יצויין כי אישור המסירה והתצהיר נמצאים בתיק מאז הגשת הבקשה לפסק דין ביום 10/4/13, המבקש הצהיר כי צילם את התיק, אך נמנע בעקביות מלהצהיר בעניין אישור מסירה זה. מכאן אני מסיקה כי אינו מכחיש את המסירה של כתב התביעה ולאחר מכן של העיקול הזמני, ואין צורך לקיים בעניין זה דיון.