תא"ק 53664-11-16 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' סואעד

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 23/11/16 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 76,065 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונו של הנתבע אצל התובע המורכבת מיתרת חובה בחשבון העו"ש בסך של 31,778 ₪ ומיתרת חובה בשתי הלוואות שנקלעו לפיגור. לכתב התביעה צורפו כתב קיזוז מיוחד מיום 8/8/10, טופס מצב לקוח בהלוואות, מכתב התראה מיום 10/8/16 , אובליגו מתומצת, פירוט תנועות אחרונות בחשבון עו"ש, שתי בקשות להקצאת מסגרת אשראי, אישור בדבר גובה הריבית ותעודת מיזוג של בנק ערבי ישראלי לתוך בנק לאומי.

2.ביום 15/12/16 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן. נטען כי התובע העלים מכתב התביעה את העובדה כי החשבון נפתח בבנק ערבי ישראלי והועבר בעקבות מיזוג לבנק לאומי ללא הסכמתו. התובע לא צירף לכתב התביעה את מלוא הנספחים הנזכרים בה ובעיקר את הבקשות לקבלת הלוואות ואת דפי הבנק. התובע לא ציין כי הנתבע פנה אליו מס' פעמים על מנת לקבל פרטים על הניפוח הפתאומי והמפתיע של החוב ולא נענה בחיוב. פנייה של הנתבע באמצעות בא כוחו נענתה באופן חמקני ביותר על ידי המצאת חלק מהמסמכים שהתבקשו. התובע לא התייחס לכך שהנתבע הודיע על כוונתו להסדיר את החוב במידה וישתכנע באמינות החוב, למרות שלדעת הנתבע חובו לתובע הוא לא יותר מכמחצית מסכום התביעה. התובע פעל בכוונה מרושעת לנקוט בהליכים משפטיים כדי לזכות בהוצאות ושכר טרחת עורך דין לאחר שבמכתב ההתראה הודיע על כוונתו להגיש תביעה בלשכת ההוצאה לפועל. התובע העלים תוכנית חיסכון בה הצטבר סכום של כ – 20 אלף ₪. יש סתירה מהותית בין האמור בגוף כתב התביעה לבין האמור במצורפים. ההלוואה מס' 761000111 לא הוזכרה בסעיף 2.2 של כתב התביעה ובכל זאת מופיעה בנספח א/2 לכתב התביעה כיתרת אשראי בפיגור. ישנה אי התאמה בסכומים בין כתב התביעה לבין הנספחים. תמוה ביותר איך יתרת החובה בחשבון העו"ש הגיעה לסך של כ – 32 אלף ₪ כאשר מסגרת האשראי נכון ליום 4/12/14 היא 3,000 ₪. הנתבע חולק על שיעור ריבית הפיגורים. לא צורפו לתביעה אסמכתאות המשקפות את החזרי ההלוואות המוכחשות. הנתבע זכאי לקבל את מלוא המסמכים הקשורים לחשבון הבנק ומשלא הועברו אליו, יש לתת לו רשות להתגונן , ולחילופין להימנע מלפסוק הוצאות לטובת התובע אם התביעה תתקבל.

3.ביום 23/1/17, לאחר קבלת אורכה, הוגשה תגובת התובע לבקשת הרשות להתגונן. באשר לתוכנית החיסכון נטען כי לבקשת הנתבע, משך הבנק מתוכנית החיסכון 12 אלף ₪ והעביר אותם לחשבון העו"ש בחודש פברואר 2015. בעקבות המיזוג של בנק ערבי עם בנק לאומי, שונה מס' החשבון. ההלוואות הנזכרות בכתב התביעה הן הלוואות אקספרס , כפי שעולה מתצהירו של המנהל בדר יאסר המצורף לתגובה. כמו-כן צורפו דפי חשבון משנת 2013. התובע העביר לב"כ הנתבע את כל המסמכים הרלבנטיים ובכללם דפי החשבון כפי שעולה מאישור הפקס שצורף לתגובה. לפיכך מבוקש לדחות את הבקשה ולחילופין להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקת מלוא יתרת החוב בקופת בית המשפט.

4.ביום 14/2/17 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. התובע לא צירף מסמך בחתימת הנתבע המאשר כי הנתבע ביקש למשוך 12 אלף ₪ מתוכנית החיסכון. התובע לא מפרט מהו הסכום שנותר בתוכנית החיסכון לאחר המשיכה ומה עלה בגורלו. מי מטעמו של התובע ככל הנראה פעל בחשבון הנתבע ללא ידיעתו או הסכמתו. מי שהעניק לנתבע הלוואות באינטרנט, ביצע מעשה שלא ייעשה. גם בהלוואות כאלו אמורה להיות פנייה או בקשה להלוואה. בעיקר לאור מצב החשבון בו יש מסגרת אשראי בסך של 3,000 ₪ בלבד. תמוה שהבנק נתן הלוואות כאלו מבלי שהנתבע נוכח בבנק, ללא ערבים וללא בטחונות. עיון במס' החזרי ההלוואות שנרשמו בחשבון נכון ליום 26/11/14, מלמד כי היו חמש הלוואות. ביום 15/12/14 , לאחר שניתנה הלוואה נוספת , רואים החזרים של ארבע הלוואות במקום שש הלוואות. התובע התייחס רק לשתי ההלוואות המוכחשות על ידי הנתבע. פירוט התנועות שצורף לתגובה לא כולל פעולות בחשבון מיום 2/4/15 עד 30/3/16 למרות שב"כ הנתבע ביקש במפורש לקבל פירוט תנועות

ל – 24 חודשים אחרונים. התובע בחר להעניש את הנתבע בכך שהתעקש לקבל מסמכים, בכך שהגיש את התביעה לבית המשפט ולא ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שהתכוון לעשות כאמור במכתב ההתראה. הנתבע עומד על זכותו לחקור את מנהל הבנק וכן כל אדם שטיפל בהלוואות וחתם על משיכת כספים מהחשבון.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 23/1/17 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן בחלק מהטענות שהעלה בכפוף להפקדה מהטעמים שיפורטו להלן.

אין ממש בטענה לפיה יש למחוק את כותרת התביעה . לכתב התביעה צורפו המסמכים הנדרשים לשם הגשת תביעה בסדר דין מקוצר . כאשר מדובר בהלוואות אינטרנטיות אין מקום לעמוד על צירוף הסכמי ההלוואה , שכן הבנק טוען כי אלו אינם קיימים .

7.לאחר שהתברר כי אין מחלוקת שהנתבע קיבל מסמכים מב"כ התובע טרם הגשת בקשת רשות להתגונן, ניתן היה לצפות לפירוט טוב יותר וברור יותר של טענות ההגנה במסגרת התצהיר. חוסר הפירוט מצדיק בנסיבות העניין התניית מתן רשות להתגונן בהפקדה.