תא"ק
בית משפט השלום עכו
|
42040-08-15
03/01/2016
|
בפני השופט:
1. ג'מיל נאסר 2. שופט בכיר
|
- נגד - |
תובע:
חוסאם דלה
|
נתבעים:
1. יוסף סמארה קונסטרקשן בע"מ 2. קאסם מריח 3. ויליאם סמארה
|
החלטה |
בפניי עתירת התובע למתן צו מניעה זמני המורה לנתבעים ו/או מי מטעמם להימנע מביצוע הסגת גבול ו/או כניסה לחלקת התובע ו/או ביצוע עבודות הריסה כלשהם ועבודות בנייה כלשהם, וזאת בנוגע למגרש 66/4 חלקה 66 בגוש 18765 בכפר יאסיף.
עם הגשת הבקשה לסעד זמני, ניתן צו מניעה במעמד צד אחד על ידי כב' השופט התורן. נקבע דיון במעמד הצדדים, כאשר לקראת מועד הדיון הנ"ל הגישו הנתבעים הודעה בכתב לפיה הם דוחים את מלוא טענות התובע, אך מתוך רצון לחסוך בזמן שיפוטי ובמשאבים הם אינם מתנגדים לצו המניעה נשוא הבקשה, וביקשו לבטל את הדיון.
ביום הקבוע לדיון התייצב התובע ובא כוחו וחזרו על הבקשה לצו זמני וכן עתרו לאפשר לתובע להרוס את הבנייה שנעשתה שלא כדין לאחר המצאת הצו הזמני לידי הנתבעים.
בית המשפט קבע כי הצו הזמני יישאר בתוקף בהסכמה, ואילו לעניין הבקשה לביזיון בית המשפט וכן הבקשה להרוס את הבנייה שנעשתה לאחר המצאת הצו – נקבע דיון במעמד הצדדים בפני שופט תורן.
בסופו של דבר, הונח תיק זה על שולחני לדיון והכרעה. במועד הדיון הראשון שהתקיים בפניי ולאחר שמיעה ממצה של טענות הצדדים, הוסכם כי אערוך ביקור בשטח בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם על מנת להתרשם מהנתונים בשטח וכן לנסות ולהביא את הצדדים לידי הסכמות.
במהלך הביקור בשטח ולאור התרשמותי הישירה מהנתונים, לרבות שמיעת טענות הצדדים וכן הפניית שאלות קונקרטיות לגבי טענותיהם, הצעתי מוצא של פשרה והצדדים ביקשו שהות לבחון אותו לגופו. בעקבות כך, הוגשו הודעות הדדיות לפיהן לא הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה, אך נוכח הזמן שחלף עד שהוגשו הודעות אלה, ראיתי לנכון לקבוע דיון נוסף במעמד הצדדים.
בהמשך לכך, התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים לעניין המחלוקת, כולל התייחסות למחלוקת העיקרית ולא רק לסעד הזמני. בישיבת יום 14/10/15 הוצעה פשרה פרטנית אשר נרשמה בפרוטוקול והצדדים ביקשו שהות להודיע עמדתם.
הצדדים ניהלו משא ומתן ישיר ביניהם על בסיס הצעת בית המשפט ואף הגיעו לשלב של ניסוח הסכם פשרה סופי בכל רכיבי המחלוקת, אך ההסכם לא נחתם בסופו של דבר.
לטעמי, ובשים לב למכלול הנתונים שעלו במהלך הדיונים, וכן לאור ההערות הפרטניות שנאמרו באוזני ב"כ הצדדים במועד הביקור בשטח, ראוי היה כי המחלוקת בכללותה תבוא לסיומה הטבעי, דהיינו הסכם פשרה סופי. הפשרה שהוצעה ביום 14/10/15 נראתה לצדדים סבירה ומידתית והם היו קרובים ממש לחתימה על הסכם פשרה סופי, אך הדבר לא הסתייע בסופו של דבר מחמת עמידה על דקויות שאינן מצדיקות את המשך המחלוקת.