תא"ק 28046-11-14 מועצה אזורית מעלה יוסף נ' לוי

1.ביום 13/11/14 הגישה התובעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 230,093 ₪ בגין מיסים עירוניים הרובצים על נכס במושב שומרה תחת מס' משלם ******* הרשום על שם יורשי לוי מרים . כפי שעולה מדו"ח היתרות אשר צורף כנספח ב' לכתב התביעה החוב נשוא התביעה מורכב בחלקו הארי מחוב שנצבר לפני שנת 2005. עוד עולה כי החוב מורכב מארנונה, אגרת ביוב, יתרות היטל ביוב ועמלות בגין הליכי גבייה. בסעיף 6 לכתב התביעה מובהר כי ככל שברצון הנתבע לקבל העתק מלא של תדפיסי החוב, הוא מוזמן לפנות לתובעת. בסעיפים 8 – 10 לכתב התביעה מוסבר כי רן לוי, יורש המנוחה מרים לוי (להלן: "רן") נתבע גם בשל היותו יורש וגם בשל היותו המחזיק בפועל כאשר לתובעת קיים ספק ממי היא זכאית לפרוע את החוב. התובעת מסתמכת לעניין זה על תקנה 22(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.אין מחלוקת כי ביום 1/12/14 הומצא כתב התביעה לרן. כיוון שרן לא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד ניתן ביום 28/1/15 פסק דין בהעדר המחייב את העזבון באמצעות רן לשלם את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

3.ביום 12/5/15 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. באשר לסיבת המחדל, נטען כי לא הוגשו טענות ההגנה בשל הטעייה של התובעת. רן טוען כי מיד לאחר קבלת התביעה יצר קשר עם משרד ב"כ התובעת. בשיחת טלפון שניהל עם מי שהזדהתה בפניו כעו"ד יהודית (להלן: "יהודית") הבהיר רן כי אינו מחזיק בנכס נשוא התביעה ומעולם לא החזיק בו. עוד טען רן כי המחזיק בנכס מזה שנים רבות הינו שמעון ועקנין (להלן: "שמעון"). רן טוען כי עידכן את יהודית ששמעון הגיש נגדו תביעה בהמרצת פתיחה בבית המשפט השלום בחיפה במסגרת תיק מס' 23107-04-10 וטען כי הוא הבעלים של הנכס לאחר שרכש אותו מרן בשנת 1998. רן טוען כי יהודית אמרה לו שרשמה הערה במחשב על דבריו והתביעה נגדו תעוכב עד תום בירור תביעת שמעון כנגדו. רן טוען כי לאחרונה לאחר שנודע לו על פסק הדין של כב' השופט לבנוני בתביעתו של שמעון מיום 24/3/15 במסגרתו נדחתה התביעה ולאחר שנודע לו כי ניתן כנגדו פסק דין בהעדר בתיק זה, שאל את יהודית מדוע לא פעלה בהתאם לדבריה בשיחתה הקודמת. לטענת רן יהודית אמרה לו שאכן קיים רישום במחשב אודות שיחתם כאשר התבקש פסק דין כיוון שהיא החליטה כך. רן מצהיר כי לא הגיש כתב הגנה (צריך להיות בקשת רשות להתגונן – נ.ז.) בשל התחייבותה של יהודית או לכל היותר בשל טעות או אי הבנה.

4.לגופו של עניין טוען רן כי המחזיק בנכס משנת 1998 הינו שמעון. רן מסתמך לעניין זה על מסמכים שהגיש שמעון במסגרת התביעה שהתנהלה בפני כב' השופט לבנוני לפיהם הוא משלם לכתובת הנכס חשבונות מים, חשמל ומיסי אגודה. עוד נטען על בסיס מסמכים שצירף שמעון , כי שמעון מגדל ומשווק ביצים מהנכס. נטען כי לאור מסמכים אלו התובעת ידעה או לכל הפחות היה עליה לדעת כי שמעון הוא המחזיק בנכס והוא זה שצריך לשלם את המיסים העירוניים. בנוסף טוען רן כי אינו היורש על פי דין של המנוחה מרים, שהינה סבתו. בנוסף טוען רן טענת התיישנות לגבי חלק מסכום התביעה המתייחס לכל תקופה הקודמת לשבע שנים טרם מועד הגשת התביעה.

5.ביום 15/6/15 הוגשה תגובת התובעת לבקשה. נטען כי בפסק דינו של כב' השופט לבנוני שהעתקו צורף לתגובה , נקבע כי רן ואשתו חדווה מחזיקים כל אחד ממחצית הזכויות במשק נשוא התביעה במושב שומרה לאחר שהזכויות הועברו אליהם על ידי המנוחה מרים. לפיכך נטען כי אין ממש בטענתו המתממת של רן שאינו יורש שכן לכאורה רן קיבל את הזכויות בנכס מכוח העברת זכויות בחיים יחד עם אשתו חדווה. עוד מפנה ב"כ התובעת לסעיף 50 בפסק דינו של כב' השופט לבנוני בו נקבע לשיטתו כי שמעון ואשתו מיכל החזיקו במהלך השנים בלול בלבד וכן לסעיף 51 לפסק הדין בו נקבע לשיטתו של ב"כ התובעת כי שמעון ואשתו מיכל לא התגוררו בבית המגורים שבמשק. ב"כ התובעת טוען כי הנכס נשוא התביעה כולל בית מגורים ולול. נטען כי בתיק בפני כב' השופט לבנוני טען רן כי הוא ואשתו חדווה בעלי הזכויות בנכס כולו, כאשר לאחר שסבתו המנוח העבירה לו את הזכויות ולאחר פטירת אימו המנוחה, פנה אליו בן דודתו שמעון והציע להפעיל את הלול, לנצל את מכסת הביצים ולשלם לרן דמי שכירות.

6.עוד טוענת התובעת כי כעולה מהמרצת הפתיחה שצירף רן לבקשתו, המחזיקים בבית המגורים היו בשנים 1998 עד 2001 אחותו של הנתבע חגית לוי ובעלה יריב ומשנת 2007 ואילך, אחות אחרת של הנתבע הילה ניקסון ובעלה שי. עוד נטען כי כעולה מהמרצת הפתיחה, מגורי האחיות של רן ובעליהן בבית המגורים בנכס היו על דעת משפחתו של רן ובהסכמתה. ב"כ התובעת טוען כי כבעלי הזכויות בנכס לא טרחו רן ואשתו לעדכן את התובעת למי הושכר הלול ולמי ניתנה הרשאה לשכור או להחזיק בבית המגורים. נטען כי בניגוד לטענותיו של רן במסגרת הבקשה, עולה מעיון בתיק שהתנהל בפני כב' השופט לבנוני כי שמעון החזיק באותם שנים בלול בלבד ולא בבית המגורים.

7.במענה לטענת ההתיישנות, מצורף מסמך על בסיסו נטען כי במהלך השנים הרלבנטיות נשלחו התראות חוב וננקטו הליכי גבייה מינהליים שזכו להתעלמות מוחלטת. נטען על בסיס פסיקה כי הליכי גבייה מינהליים עוצרים את מירוץ ההתיישנות.

8.לאור האמור לעיל נטען כי טענות ההגנה של רן התבררו כהגנת בדים וסיכוייו בהליך העיקרי אינם גבוהים כלל וכלל. לכן מבוקש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין ולחילופין לבטל את פסק הדין בכפוף כך שרן יישאר כנתבע ביחד עם נתבעים נוספים שיצורפו בהסכמתו לאחר שהנתבע יפרט בתצהיר את מספרי ת.ז. שלהם וכתובותיהם העדכניות והתובעת לא תחויב בהוצאות בגין תיקון כתב התביעה.

9.תגובת התובעת הומצאה בפקס לב"כ הנתבע ביום 18/6/15 וקבלתה אושרה טלפונית. כיוון שלא הוגשה תשובה לתגובה עד עצם היום הזה, לאור האמור בהחלטתי מיום 3/7/15 התיק בשל למתן החלטה על בסיס האמור בבקשה ובתגובה.