תא"ק
בית משפט השלום רחובות
|
27564-10-13
18/11/2014
|
בפני הרשם:
איתי רגב
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. מוחני שיווק בע"מ
2. דוד חמואל
|
משיבה:
חי חקלאות בנגב בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשה להתיר למבקשים להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה, ולפיה המבקשים – תאגיד לשיווק תוצרת חקלאית ובעל המניות והדירקטור בו – הפרו הסכם שיווק שנחתם עם המשיבה, ובשל כך עליהם לשלם לה סך כ-117 אלף ₪.
המבקשים טוענים כי המשיבה היתה זו שהפרה את ההסכם ובכך גרמה למבקשת 1 הפסדים כספיים רבים, העולים עשרות מונים על תביעתה שלה.
בדיון שהתקיים בפני ביום 12.11.14 סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם, כאשר ב"כ המבקשים הדגיש שדי להראות בשלב זה של הדיון הגנה לכאורית, בעוד שב"כ המשיבה גרס שטענות המבקשים הן טענות כלליות, שאין בהן דבר, ושלא ניתן להעניק על בסיסן רשות להתגונן.
המבקשים טענו, מחד, כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה לא תומכים באמור בו, והמשיבה טענה, מנגד, כי לתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן לא צורפו אסמכתאות לביסוס אותן טענות כלליות ולא מפורטות שנכללו בו.
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "
זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .
יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשים להוכיח את טענותיהם שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת להם הגנה לכאורית.