תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
25182-02-14
02/12/2015
|
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונל (אמ.סי.אי.) בע"מ
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
משיבה:
א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ
|
| החלטה |
לפני בקשת התובעות ( להלן: "המבקשות" ) למחיקת כתב הגנה מתוקן מטעם הנתבעת (להלן: "המשיבה" ) שהוגש ביום 24.11.15 ולחייב את המשיבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק. לטענתן, כתב ההגנה המתוקן הוגש בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 11.11.15 לפיה בקשת המשיבה לקבלת ארכה להגשת כתב הגנה מתוקן נדחתה ( מפנות להחלטת בית משפט מיום 11.11.15 ). בנוסף טוענות המבקשות, כי כתב ההגנה כולל טענות שלא נטענו כלל בכתב ההגנה המקורי וכן צורפו נספחים חדשים שלא צורפו לכתב ההגנה המקורי. טוענות המבקשות שהן ביצעו תיקון חישובי בלבד בכתב התביעה המתוקן ואילו המשיבה תיקנה את כתב ההגנה באופן מהותי ולמעשה ביצעה מקצה שיפורים שמקנה לה יתרון דיוני מול המבקשות. המשיבה לא צירפה כל הסבר לאי הגשת הנספחים מלכתחילה.
המשיבה בתגובתה עותרת לדחיית הבקשה בטענה כי סברה כי כתב ההגנה המתוקן הוגש במועד. לטענתה, שינוי סכום התביעה ע"י המבקשות הצריך בדיקות נוספות, שהביאו להגשת כתב הגנה מתוקן וצירוף נספחים. המשיבה מפנה לבקשת הרשות להתגונן שהגישה בה הינה טוענת כי חסרות פוליסות נוספות שלא צורפו לכתב התביעה ומהן ניתן ללמוד פרטים נוספים. לטענתה, השארת כתב ההגנה המתוקן בתיק לא תגרום כל נזק למבקשות.
המבקשות בתשובתן טוענות כי הפוליסות הנוספות שחסרות אינן רלוונטיות לשיטתן לכתב התביעה וחוזרת על טענתה הכללית להרחבת חזית.
דיון:
למשיבה ניתנה זכות להגיש כתב הגנה מתוקן בעקבות תיקון כתב התביעה המקורי ושינוי סכום התביעה. המשיבה טוענת כי לא הגישה את כתב ההגנה המתוקן באיחור והייתה משוכנעת כי הגישה את כתב ההגנה במועד.
מעיון במסמכי התיק עולה כי כתב ההגנה המתוקן הוגש באיחור של מס' ימים, ולפני תחילת שלב ההוכחות, כך שמדובר בפגם בר תיקון, שאיננו מצדיק את מחיקת כתב ההגנה המתוקן.
באשר לטענה להרחבת חזית, הרי שבשים לב לכך שהטענה להרחבת חזית נטענת בעלמא, קרי מבלי לפרט את אופי הרחבת החזית הנטענת או את הטענה למקצה שיפורים, מבלי להפנות לקטעים הספציפיים בכתב ההגנה המתוקן מהם הסיקו כי מדובר בהרחבת חזית, כך בבקשה וכך בתשובה לתגובה, לא ברור למה מכוונות המבקשות, ולא ניתן להתייחס לטענתן הקונקרטית, בכלל וכאשר מדובר במסמך שהוגש לאחר תיקון סכום התביעה, תיקון שהוא בלב המחלוקת.
מעיון בכתבי הטענות, המקוריים והמתוקנים, עולה כי מדובר בהתייחסות לסכום התביעה ולפוליסות הביטוח, נשוא המחלוקת, לפי כתבי הטענות, כך שלא מדובר בסטייה מהפלוגתאות שנדונו בכתבי הטענות המקוריים והמתוקנים.
בהתאם לפסק דינה של כבוד השופטת אסתר חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145 לפיו "האיסור להרחבת חזית עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטוענות", לא מדובר בהרחבת חזית, שכן לא מדובר בחריגה מגדר המחלוקת.
לגבי הטענה כי כתב ההגנה המתוקן הוגש באיחור, שוב ללא התייחסות קונקרטית לאיחור, ולחילופין, בניגוד להחלטתי מיום 11.11.15, שוכנעתי לאחר שעיינתי במסמכי התיק כי בהתאם בהחלטתי מיום 7.10.15 היה על המשיבה להגיש כתב הגנה במועד מוקדם למועד בו הוגש.
בשים לב להלכה הקבועה בע"א 189/66 לפיה בית משפט יאפשר לבעל דין ששגה , לתקן את הפגם, ככל שלא יהיה בתיקון כדי לגרום עוול לצד שכנגד.
"הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית.
אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול."
אזי, בשים לב לנסיכות המפורטות בטיעוני הצדדים, קרי משך האיחור וכן כיוון ומדובר בפגם פרוצדוראלי בר תיקון, ובהתאם להלכה המפורטת לעיל , וכן מהטעם כי מחיקת כתב ההגנה תגרום לעוול שאיננו בר תיקון, אני דוחה את הבקשה, ללא צו להוצאות, בשלב זה.