תא"ק 16533-04-16 ויצמן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

לפניי בקשה למחיקת כותרת , תוך שהבקשה שהוגשה תשמש ככתב הגנה בתיק.

הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובע אשר התנגד לה וטען כי התביעה הוגשה בהתאם לתקנה 202 (3) לתקסד"א.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי כי דינה להתקבל;

תקנה 202(3) לתקסד"א קובעת, כי ניתן להגיש תביעה לסילוק יד במקרקעין במקרה כדלקמן:

"תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".

מעיון בכתב התביעה וכן בתגובה לבקשה לא מצאתי כי התובע הציג ראיות בכתב ואף לא לכאורה המקימות לו את הזכות להגשת התביעה בסדר דין מקוצר.

לכתב התביעה לא צורפה כל אסמכתא המעידה על בעלות התובע בקרקע נשוא התביעה, וכל שצורף הוא היתר בניה אשר אין בו בכדי להצביע על זכות כזאת או אחרת, וצילום מהסכם המכר אשר לכאורה נערך בין התובע לבין מר אוחיון שהינו לכאורה הבעלים הרשום של הקרקע נשוא התביעה , וצורף לשמאות שנערכה ע"י השמאי רמי איטח (ואשר לא צורפה במלואה לכתב התביעה ).

מעיון בריישא להסכם עולה כי מר אוחיון (להלן:"המוכר") הינו לכאורה הבעלים הרשום של הקרקע לאחר שנערך הסכם פירוק שיתוף בין שישה בעלים רשומים, ואולם, גם ראייה בדבר בעלותו של המוכר בקרקע לא צורפה לכתב התביעה או לנספחיה , ומכאן שאין בה בכדי ללמד על בעלות התובע בקרקע.

מכאן , מצאתי כי התובע לא עמד בדרישות החוק, ושעה שיש מקום לערוך בירור עובדתי עוד בטרם יידרש בית המשפט להכריע בתובענה לגופה, אין מקום לנהל את ההליך בסדר דין מקוצר.

למעלה מן הצורך אציין כי גם באם הייתה נדחית בקשת הנתבעת למחיקת כותרת, היתה האחרונה מגישה בקשת רשות להתגונן תוך העלאת טענות ההגנה האמורות בבקשתה, ואלה מקימות לה את הזכות לקבלת רשות להתגונן.