תא"ק
בית משפט השלום אשקלון
|
15665-08-16
14/11/2016
|
בפני השופטת:
אורית חדד
|
- נגד - |
מבקשים:
1. מרים שפורן 2. משה שפורן 3. נעם שפורן 4. כלנית הרשקוביץ שפורן
|
משיבה:
רחל פלטין
|
החלטה |
תובענה זו נפתחה ע"י המשיבה בעקבות מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, שכנים בעלי משקים סמוכים במושב תלמי יחיאל, בהתייחס לקו הגבול בינהם. במחלוקת זו כרוכה מחלוקת נוספת הנוגעת לבקשת המשיבה לכרות מספר עצים המצויים לשיטתה בשטחה שלה. זו פנתה לקבלת אישור הרשות המוסמכת לכך, פקיד היערות מטעם קק"ל ונענתה בסופו של דבר. המבקשים מצידם ביקשו למנוע שינוי במצב הקיים, כך עד להכרעה במחלוקת העיקרית ומשכך עתרו לסעד זמני מתאים.
בדיון שהתקיים ביום 22.9.16 השכילו הצדדים להגיע להסכמות דיוניות זמניות שעיקרן הותרת המצב הקיים בעינו והסדרת מעבר מטעם המשיבה לשטחים שבעיבודה, אולם נותרה תלויה ועומדת מחלוקת בנוגע לכריתתו של עץ ברוש הנטוי על צידו ולמבקשים, הטוענים כי זה ניטע ע"י משפחתם ומצוי בתחומם, ניתנה שהות על מנת לבחון ענין זה עם בר סמכא ולהודיע אם הם מתנגדים לכריתת העץ חרף קביעת פקיד היערות לפיה העץ במצבו מסוכן הינו ורשיון שניתן לפיכך לכריתתו.
ביום 26.10.16 הודיעו המבקשים כי בררו ומצאו כי עץ הברוש אינו מסוכן כנטען, קרי – כי אין סכנה להתמוטטותו המידית, וזאת תוך שהם נסמכים על חוות דעתו מיום 7.10.16 של מר עמוס רוזנטל, המציין כי הינו מומחה לגינון ולחקלאות ומוסמך פקיד היערות הארצי למתן חוות דעת וסקרי עצים.
בחוות דעתו מציין הלה כי בשטח הנדון מצויים עצי ברוש בני כשישים שנה ובין אלו - העץ הדרומי דנן הגדל בנטייה לכיוון דרום מזרח ונופו מעל המשק ממזרח. עץ זה ניטע ע"י הורי ה"מזמין" בשנות השישים. בסביבת העץ בציד והצפוני אין התרוממות קרקע ושורשים בולטים. אי לכך, מסיק מר רוזנטל כי סכנה מידית אין, אולם לצד זאת ממליץ הוא על טיפול תמיכה שייעשה ע"י בעל תעודת גוזם מומחה מטעם משרד החקלאות כמפורט בחוות הדעת.
המשיבה הגישה תגובתה ביום 6.11.16 ובזו הקדימה והדגישה כי הן פקיד היערות המרחבי והן זה הארצי קבעו מפורשות כי עץ הברוש מסוכן הינו ומשכך נתנו רשיון כריתה, אף לאחר ברורו של ערר שהוגש מטעם המבקשים. עסקינן בהחלטה מינהלית שניתנה ע"י בר סמכא מטעם הרשות המוסמכת לכך, כדת וכדין, ואין מקום להתערב בה לפיכך.
המשיבה מוסיפה כי חוות דעתו של מר רוזנטל אינה ערוכה כחוות דעת בהתאם לפקודת הראיות, לרבות בכל הנוגע לפירוט השכלתו ונסיונו של המומחה ומשכך אין ליחס לה משקל. מכל מקום, אין בחוות דעת זו כדי לשלול מסוכנות. אף אם הסכנה אינה מידית כלשון חוות הדעת, הרי שעל מנת למנוע אותה יש צורך בטיפול תמיכה אשר לא פורטו עלויותיה ומיקומה, אשר נראה כי הינו בשטח המשיבה.
המשיבה מפנה לכך שע"פ מפת המדידה שצרפה עץ הברוש, נטוע בשטחה שלה, במובחן מהנטען.
במצב דברים זה, נמצא כי המשיבה נגרעת פעמיים: לא רק שהברוש נטוע בשטחה שלה, התמיכה הנדרשת תגרע אף היא משטחה.
המשיבה מוסיפה ומפנה לבקשת המבקשים מיום 28.9.16 שם במסגרת בקשה להארכת מועד למסירת ההודעה הנדרשת, ציינו המבקשים כי קיבלו חוות דעת ראשונית (אף היא אינה ערוכה כדין) ממר יוסי מזרחי, אשר על סמך תמונות שהוצגו לו ציין כי חוץ מנטיית העץ, ניתן לראות אף נגיעות של מזיק, דבר המצריך טיפול וניתן להציל עץ זה. הלה מציין אמנם כי נטיית העץ אינה מסוכנת, אולם לדעתו, לעץ זה ממילא אין תוחלת חיים ארוכה.
המשיבה מתנגדת לפיכך לצו המניעה המבוקש, בפרט עת קריסת העץ הינה אך ענין של זמן, אולם מוסיפה כי ככל שבית המשפט ייעתר לו, יש לחייב את המבקשים בהפקדת ערבויות מתאימות כיאה לסעד זמני ע"פ התקנות ובהינתן הנזקים הפוטנציאליים מקריסה פתאומית.
דיון והכרעה
הצדדים למעשה הקדימו והגישו כתבי טענות עובר לדיון הנ"ל, אולם כפי שצוין בהחלטה מיום 22.9.16, ככל שיודיעו המבקשים כי הם עומדים על בקשתם לצו מניעה בהתייחס לברוש הנ"ל, תינתן למשיבה זכות תגובה שלאחריה יועלה התיק למתן החלטה.
משכך, ניתנת עתה החלטה זו.