מכתב ממפקדת מצ"ח משנת 2003 - בעניין התחזותו של הנתבע לסגן אלוף, שעה שהוא השתחרר בדרגת רב"ט, במטרה להצביע על חוסר מהימנותו, ערמומיותו וחוסר תום הלב שלו, כאשר בעדותו טען הנתבע כי הוא שירת "ביחידות הסודיות ביותר של מדינת ישראל, בדרגת סא"ל ייצוג".
הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין מדובר אלא במקצה שיפורים ברור ובוטה, כתוצאה מזיהוי טקטיקה שגויה בה נקטו התובעים, לאחר שגילו, במהלך הכנת סיכומיהם, כי הם כשלו בהוכחת תביעתם. כל הראיות והמסמכים שהתובעים מבקשים להגיש היו בידיהם או בשליטתם קודם לכן, כל השאלות שהתובעים רוצים להעלות באותן ראיות נחשפו כבר בשלב הבקשה לביטול פסק הדין, לפני שנים, ואין שום טענה חדשה.
לטענת הנתבעים, רק בנסיבות יוצאות מן הכלל יתיר בית המשפט הבאת ראיות מפריכות ונסיבות אלה לא מתקיימות בענייננו, שכן אין מדובר בראיות שבאות להפריך טענות חדשות וראיות חדשות שהנתבעים הציגו ושלא היו ידועות לתובעים קודם לשמיעת העדים, אלא בטענות שהיו גלויות וחשופות מהיום הראשון, כאשר לא הועלו על ידי הנתבעים שום טענות חדשות במהלך עדויותיהם.
עוד טוענים הנתבעים כי אין מקום לאפשר הגשת ראיות נוספות לאחר סיום המשפט, כאשר התובעים היו יכולים להציגן במועד ולא טרחו להבהיר מדוע נמנעו מלעשות כן. יתרה מכך, לא יעלה על הדעת שיותר לתובעים להביא ראיות ועדים בשלב זה, כאשר עמדת וראיות ההגנה נחשפו בפני העדים הפוטנציאליים והם יודעים בדיוק מה מצופה מהם לומר וכאשר הדבר גם יחייב מתן זכות לנתבעים להביא ראיות לסתור מטעמם ולזמן שוב את התובע לחקירה נגדית.
באשר לבקשה לזימון עו"ד שוחטמן נטען עוד כי הוא מנוע מלהעיד נגד לקוחותיו בעניין בו הוא ייצג אותם.
התובעים, בתגובתם לתגובת הנתבעים, טוענים כי העובדה שהתובע העיד בעניין עו"ד שוחטמן בעדותו, מחייבת התרת הבאתו של עו"ד שוחטמן, כאשר הנתבע הסיר למעשה את החיסיון בעדותו. יש בעדותו של עו"ד שוחטמן כדי להראות כי הנתבעים אינם דוברי אמת וכי כל מעלליהם להתחמק מתשלום, גם במחיר של הכפשת שמו של עורך הדין וטענת שווא לרשלנות.
התובעים מכחישים את הטענה כי מדובר בשינוי טקטיקה וטוענים כי הבקשה הוגשה מתוך מגמה להגיע לחקר האמת.
דיון והכרעה
תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:
"158 סדר הטיעון באין הודיה בעובדות
(א)לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:
(1)התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע לרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;"
נקבע בפסיקה, כי אין לתובע זכות מוקנית להביא ראיות מפריכות בתום פרשת הנתבע והדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר לא יתיר לעשות כן אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, או במקרים יוצאי דופן בהם נדרש הדבר על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה (רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי. אס. טי סינרג'י בע"מ (17.3.13) פורסם בנבו); עניין שעל התובע להוכיחו מלכתחילה - לא יינתן היתר להביא לגביו ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, ובהן - כאשר התובע הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע (רע"א 1498/09 יעקב בן דוד אוחיון נ' יאיר גולדפינגר (10.3.2009) פורסם בנבו); תקנה 158(א) (1) לא נועדה לשיפור עמדות לאחר סיום שלב הראיות (רע"א 800/14 קרגל בע"מ נ' י.א. אריזות שיווק (1988) בע"מ (21.5.14) פורסם בנבו).
בענייננו - התובעים לא הראו כי מדובר באחד מאותם מקרים יוצאים מן הכלל ובנסיבות יוצאות דופן המצדיקות הבאת ראיות מפריכות ונוספות כפי שמבוקש.
באשר לבקשה לזימון עז כעד - העובדה שעז היה מעורב במשא ומתן בין הצדדים ובכלל זה טענת הנתבעים כי התנאי לקיום הסכם המכר הוסכם עמו, איננה טענה מפתיעה כלל ועיקר. הנתבעים טענו, ברחל בתך הקטנה וכבר בהזדמנות הראשונה - בבקשתם לביטול פסק הדין שניתן נגדם בהעדר הגנה, כי עז הוא שהשכיר להם את הנכס מלכתחילה וכי "כל המגעים במשך שנתיים ושבעה חודשים היו עם עז עפרוני" (סעיף 3 לתצהיר המשמש גם ככתב הגנה), כי "האחים עפרוני" הודיעו לנתבעים כי החליטו למכור את הבית (סעיף 8 לתצהיר), כי הסיכום בעל פה על התנאי בהסכם המכר - קבלת הפיצויים, נעשה עם עז, אשר אמר לתובעים שסעיף הפיצוי המוסכם הוא "פורמלי שלא נתייחס אליו" (סעיף 9 לתצהיר) וכי הבית נמסר לעז אשר אמר במפורש שלא יופעל סעיף הפיצוי בחוזה (סעיף 11 לתצהיר).
זאת ועוד, גם בתצהיר עדותם הראשית של הנתבעים, צוינה במפורש מעורבותו של עז. כך לדוגמא, בסעיף 5 לתצהיר הנתבעים, שם נטען כך:
"בינינו ובין עז התפתחו יחסי ידידות עמוקים כאשר ביקר אצלנו ואנחנו אפילו ביקרנו והתאכסנו בביתו במושב עין יהב שבערבה והוא ביקר אותנו תכופות ואכל אצלנו והפך חבר קרוב. הקשר בעניין השכרת הדירה היה אך ורק עם עז עפרוני בעוד שלמשיבים ולנו לא היה שום קשר ו/או דיבור ו/או מו"מ מעולם בענייני השכרת הדירה. בפעם הראשונה שפגשנו אותם בנושא זה היה בחתימת חוזה הרכישה של הבית. וזה היה פורמאלי בלבד ולא ייחסנו כל חשיבות לדבר כאשר עז מבטיח ומתחייב כי הכל בטיפולו ואחריותו ובבעלותו והכול על פי ההסכמות בינו לביננו".
ובהמשך:
"6. ... מיידית פנינו לעז ואמרנו כי אנו מוכנים לרכוש את הבית ורוצים להיכנס למו"מ לרכישתו. הסברנו לו כי אין לנו כרגע את הכסף הנדרש והרכישה תתבצע באמצעות משכנתא ועל סמך כספי הפיצויים של מנהלת תנופה שלמיטב הבנתנו כבר אושרו ואמורים היו לעבור אלינו בתוך זמן קצר.
7. במהלך המו"מ הבהרנו לעז, ושוב נדגיש, שרק איתו ניהלנו כל מו"מ ודיבורים והסכמות בקשר לבית, כי יכולתנו לרכוש את הבית תלויה בכספים שטרם נמצאים בידינו... עז הסכים לתנאי ומדובר בהסכמה מפורשת ומוחלטת. מתוך אמון בעז לא דרשנו מסמך בכתב".
יתרה מכך - התובע עצמו טען בתצהירו:
"... אחי, עז עפרוני, שטיפל בענייני השכירות טיפל גם במשא ומתן לרכישת הנכס..." (סעיף 4 לתצהיר).
"יידעתי את אחי בעניין ומאחר והוא זה שטיפל בהסכם המכר הוא גם יצר קשר עם הנתבעים..." (סעיף 7 לתצהיר).
בנסיבות אלה, היותו של עז עד רלוונטי ומהותי, ודאי לא הייתה בבחינת הפתעה לתובעים ולא היה דבר בעדות הנתבעים שהיה בו כדי להוות טענה מפתיעה או בלתי צפויה, אשר מצדיקה זימונו של עז כעד הזמה.
בלא להידרש עתה לשאלת נטלי ההוכחה ונטלי הבאת הראיות בתביעה, הרי מאי נפקא מינה? ככל שמדובר בטענה שהנטל להוכיחה מוטל על כתפי הנתבעים, ואלה, לטענת התובעים, נמנעו מזימונו של עז כעד להוכחת אותה טענה, הרי שאין על התובעים להביא עוד ראיות הזמה ודי שיטענו כי הנתבעים נמנעו מזימונו של עד זה וכשלו בהרמת הנטל. מאידך גיסא - ככל שמדובר בעניין שעל התובעים הנטל להוכיחו, הרי שעל פי ההלכה הפסוקה שהובאה לעיל, לא תותר הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן, כאשר עולה על ידי הנתבע טענה מפתיעה ובלתי צפויה, מה שלא קרה במקרה שלפנינו.
העובדה שהנתבעים אינם מתכוונים לזמן את עז כעד מטעמם, גם היא לא הייתה מפתיעה. הנתבעים לא הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמו ולא ביקשו להזמינו כעד שלא באמצעות תצהיר, בקשה שהיה על הנתבעים להגיש כבר במועד בו הגישו את תצהיריהם (ראה החלטתי בעניין זה מיום 30.12.12).
העובדה שבחקירתו הנגדית של הנתבע, משנשאל מדוע לא הזמין את עז כעד, הוא העלה תמיהות מדוע התובעים הם שלא זימנו אותו ואמר כי הוא ישמח שעז יעיד (עמ' 26 שורות 25-32 לפרוטוקול), אין בה כדי להתיר זימונו של עז כעד הזמה, שעה שהנתבעים, בתגובתם לבקשה שהוגשה רק לאחר הדיון, מתנגדים במפורש לזימונו כעד ושעה שכאמור, לא מתקיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת.
באשר לבקשה לזימון עו"ד שוחטמן כעד - גם בעניין זה התובעים לא הראו כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זימונו כראיה מפריכה. התובעים מעלים תהיות באשר לבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבעים בהעדר הגנה - פסק דין שבוטל זה מכבר בהחלטה מנומקת, וכן טענות שכלל אינן רלוונטיות לתיק זה - האם עו"ד שוחטמן התרשל בטיפולו בנתבעים אם לאו. מכל מקום, גם אם התובעים מבקשים רק לערער את מהימנות הנתבעים באמצעות עד זה, הרי שבקשתם מבוססת על התצהיר שתמך בבקשת הנתבעים לביטול פסק הדין - תצהיר שהיה מונח בפני התובעים כבר בעת הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, לפני כשלוש שנים. משכך, אין מדובר כלל בעובדה או בטענה מפתיעה או בלתי צפויה של הנתבעים, אשר מצדיקה זימון עו"ד שוחטמן כעד הזמה, וזאת מעבר למניעות האתית שבזימונו של עד זה.
באשר לבקשה להגשת מסמכים נוספים-