תא"ק 11955-10-15 ד.ג.ש בודי פרטס בע"מ נ' ניו קאר שרותי רכב בע"מ ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק הדין, שניתן לאחר שנדחתה בקשת הרשות להתגונן, שהגישו המבקשים.

המבקש מס' 2 לא התייצב לדיון, שנקבע בבקשתו ביום 21/3/16, ונקבע בנוכחות בא כח המבקשים כי הדיון ידחה למועד אחר (12/4/16) בתנאי שהמבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הדיון בסך 850 ₪ עד ליום 31/3/16.

המבקשים לא שילמו הסכום, ולבקשת המשיבה נדחתה ביום 4/4/16 בקשת הרשות להתגונן, הדיון בוטל ונחתם פסק דין פורמלי.

המבקשים אינם מכחישים כי לא שילמו את ההוצאות במועד ותולים מחדל זה במצבו הרפואי של המבקש מס' 2, שנמשך מזה חודשים גם בתקופה שלאחר הדיון, דרך חג הפסחא של העדה הנוצרית וסוף השבוע, בהם הבנק היה סגור והוא לא יכול היה למשוך את קצבת הזקנה שלו. המבקשים טוענים כי ביום 4/4/16 עת משך המבקש מס' 2 את הסכום ומסר אותו לידי בנו, נודע לו כי ניתן פסק דין.

המבקשים מלינים על התנהלות ב"כ המשיבה וגם על "יד קשה" מצד בית המשפט, ומבקשים לאפשר להם להפקיד את ההוצאות כולל סכום נוסף של הוצאות, אם יחוייבו בו, כעת בקופת בית המשפט לאור חששם כי ב"כ המשיבה יסרב לקבל תשלום.

המבקשים חוזרים ומציינים את נימוקי ההגנה, שטרם נדונו, כטעם מצטבר לביטול פסק הדין משיקול דעת בית המשפט.

יוזכר כי התביעה הינה ליתרת חוב של המבקשת מס' 1 למשיבה בסך 254,453 ₪ בגין אספקת חלקי חילוף לרכב. התביעה נגד המבקש מס' 2 מבוססת על כתב ערבות לחובות המבקשת מס' 1. המבקשים טוענים בבקשת הרשות להתגונן כי המבקש מס' 2 לא חתם על כתב הערבות. המבקשת מס' 1 מודה בהתקשרות עם המשיבה, אך טוענת כי סכום החוב אינו נכון, חסרים זיכויים, וכי על הצדדים להתחשבן ביניהם. המבקשת מס' 1, באמצעות מר סימון ח'ליף, בנו של המבקש מס' 2, גם מציעה למשיבה להגיע להסדר.

הבקשה הוגשה ביום 14/4/16 ובו ביום ניתנה החלטתי לפיה ביצוע פסק הדין יעוכב בתנאי הפקדת הסך 1,700 ₪ בקופת בית המשפט. הסכום לא הופקד וביום 27/4/16 ביקש ב"כ המבקשים להשתחרר מיצוגם. הוא שוחרר מהיצוג ביום 1/5/16, וחוייב למסור למבקשים את הבקשה וההחלטה על שחרור מיצוג ואת ההחלטה מיום 14/4/16. לבקשה צורף מסמך בחתימת המבקש מס' 2 בדבר הסכמתו לשחרור מיצוג וקבלת ההחלטה מיום 14/4/16. באישור גם נכתב כי התיק יועבר לטיפול עו"ד אחר, אך מאז ועד היום לא הוגש דבר בתיק מטעם הנתבעים.

ב"כ המשיבה בתגובתו לבקשה טען כי למבקשים אין טעם למחדל, כי טענותיהם נטענות באופן סתמי וללא תימוכין, וכי אם היה קושי לשלם את הסכום במועד היה על המבקשים להגיש בקשה להארכת מועד, וכי היה על המבקש מס' 2 להעזר במי מבני משפחתו על מנת לעמוד בהחלטה מיום 21/3/16.