תא"ק 11826-09-14 ס.א.ח יזום ועבודות הנדסה בע"מ נ' מ. מ. שעב

כנגד הנתבעת הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 144,454 ₪ בגין יתרת חובה עבור עבודות עפר ופיתוח שעשתה לבנית שביל הליכה בצד הכניסה לישוב שעב והשני טיילת בכניסה הראשית של היישוב שעב, כמפורט בכתב התביעה.

הנתבעת ביקשה להתיר לה להתגונן מפני התביעה בטענה כי בבדיקה שנערכה עלה שבשביל שנסלל קיימים סדקים וכי עובי האספלט במספר מקומות אינו כפי המתוכנן. בדיקה שנערכה על ידי מכון התקנים נתגלו ליקויים חמורים בעבודה וכי העבודה לא אושרה על ידי מהנדס העבודה מפני שמבנה הדרך לא בוצע בהתאם לתכנון.

בדיון שהתקיים בפני העיד המהנדס מטעם הנתבעת כי התובעת טרם סיימה את העבודה וכי החשבון הסופי נערך לשם סגירת הכמויות ואושר בכפוף לבדיקה סופית של מבנה השביל על כל חלקיו והעבודה שבוצעה. עוד העיד כי בבדיקה שנערכה על ידי מכון התקנים עלה שבחלק מהמקומות עובי האספלט לה היה כמתוכנן במפרט הטכני ובתקן.

בסיכומיו טען ב"כ התובעת כי הסכומים שצויינו בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת שצורפה לכתב התביעה אינם סופיים והם כפופים לבדיקת המהנדס כי העבודה לא בוצעה כמוסכם. מבדיקה עלה כי העבודה בוצעה שלא כראוי והוזמנה בדיקה של מכון התקנים שהעלתה קיומם של פגמים חמורים בעבודה המצריכים ביצוע העבודה מחדש.

ב"כ התובעת טען מנגד כי כרטסת החשבונות מטעם הנתבעת מהווה רשומה מוסדית וכי הימנעות הנתבעת מלהביא את הגזבר למתן עדות באשר לנכונות הסכומים שצוינו בכרטסת נזקפת לחובתה. כן טען כי המועצה ביצעה את הבדיקה ביחס לטיב העבודה שבוצעה בחלוף תקופת הבדק הקבועה בהסכם. וכי הבדיקה אינה נסמכת על המפרט הטכני של העבודה אלא על אמרות בע"פ שנאמרו למומחה בעת שסייר בשטח וכי אין לסמוך עליה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

נפסק כי: יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה. וכי בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן (ע"א 248/89 ‎החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ‎ ‎נ' ‏Warner Home Video (Ltd) U.K.‎, פורסם בנבו). עוד נפסק כי סדר הדין המקוצר רק מחמיר עם הנתבע, בכך שהוא נדרש לבסס את טענת הגנתו בתצהיר שעליו ייחקר נגדית, אך אם לאחר שנחקר לא הופרכה גרסתו על פניה, זכאי הוא שגרסתו תתקבל, לכאורה, כעילת הגנה, שאותה יהיה עליו להוכיח במשפט (ע"א 544/81‏ ‎מנחם קיהל בע"מ‎ ‎נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פורסם בנבו).

הנתבעת העלתה בפני הגנה ולפיה בעבודה שבוצעה נתגלו פגמים וכי היא לא הושלמה המועד ולא בוצעה בהתאם להוראות המפרט והתקן הישראלי. טענות אלה מתיישבות עם תנאי המכרז שנחתם בין הצדדים. סעיף 2 לפרק הוראות כלליות במכרז קובע כי העבודה תבוצע לפי התקנים הישראלים ובאיכות גבוהה. עוד עולה כי תקופת הבדק הינה לשנתיים (ראה מוסף לטופס חוזה במכרז) וכי תקופת ביצוע העבודה הינה 3 חודשים שתחילתם 14 יום ממועד מסירת צו התחלת העבודה. וכי כל יום איחור בביצוע העבודה מזכה הנתבעת ב- 0.1% % מערך העבודה כפיצוי (סעיף י"א למסמך ב' במכרז וכן סעיף 5 להסכם בין הצדדים).

זאת ועוד, טענת הנתבעת כי החשבון הסופי שאושר (מס' 4) שהוזכר בחקירה מתייחס לכמויות בלבד נתמכת בפרוטוקול הישיבה שהתקיימה ביום 16.2.2013 בו צויין במפורש כי החשבון הסופי (מס' 4) עניינו בכמויות הסופיות ולא בטיב העבודה שבוצעה שהוא במחלוקת עקב הסדקים שנתגלו באספלט, מנהל התובעת נכח בישיבה הנ"ל והסכים לכך. משהעלתה הנתבעת טענה כי היא זכאית לקזז מהסכומים המגיעים על פי הנטען לתובעת מהנתבעת עלות העבודה החלופית שיש לבצע בגין הליקויים שנתגלו וכן בגין האחוזים להם היא זכאית עבור האיחור הנטען בסיום העבודה לא ראיתי ליתן פסק דין חלקי בגין חשבון מס' 3, כפי בקשת התובעת.