תא"מ 8512-03-16 פריינטה ואח' נ' אנקונינה ואח'

תביעה ותביעה שכנגד אלו עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 21.11.16 ברמת גן. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 3,380 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי וימי עמידה. התובע שכנגד טוען לנזקים בסך כולל של 1,068 ₪ בגין עלות תיקונים והפסד יום עבודה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה בשל אי שמירת מרחק של הנתבע, אשר פגע בו מאחור.

הנתבע טוען כי התאונה ארעה בשעה שרכב התובע נסע לאחור במטרה לתמרן ולעקוף פקק תנועה, ובשעה שעשה כן פגע ברכב הנתבע שעמד מאחוריו.

לצדו של כל אחד מהנהגים היה נוסע נוסף ברכב – אולם נוסעים אלו לא זומנו לעדות וגרסתם לא נשמעה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של הנתבע, אותה מצאתי מהימנה יותר, בין היתר בשל הסברו הדחוק של התובע לעובדה כי הן בטופס ההודעה והן בהודעה למשטרה ציין כי התאונה היתה ברחוב בן-גוריון ובדיון טען כי מדובר בטעות וכי התאונה התרחשה ברחוב אבא הלל (ועל אף שרחובות אלו נפגשים בצומת בה טען הנתבע כי התרחשה התאונה, לטענת התובע – שנתמכה בתמונה שהגיש – התאונה התרחשה במרחוק מאות מטרים, לכל הפחות, מאותו מקום).

באשר לתביעה שכנגד, אף שהעדפתי, כאמור, את גרסת הנתבע באשר לנסיבות קרות התאונה – לא מצאתי כי עלה בידי התובע שכנגד להוכיח נזקיו. התובע שכנגד לא צירף תמונות או חוות דעת התומכת בתביעתו והצעת המחיר שהוגשה התקבלה חודשים ארוכים לאחר התאונה, ובאופן המנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנתבע.

משכך, דין התביעה והתביעה שכנגד – להדחות שתיהן. בנסיבות, אין צו להוצאות.