תא"מ 7791-04-10 ורטהיימר נ' א.ל.מ.ש יזמות בע"מ ואח'

לפניי תביעה שהוגשה בטענה לחוב בגין אספקת ירקות.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:

1. עסקינן בהליך שראשיתו בתביעה שהוגשה כנגד הנתבעת 1. ביום 13/10/10 עתר התובע לתיקון כתב התביעה לצירוף הנתבעים 2 ו-3, בטענה ש"הנתבעת 1 איננה סולבנטית".

2. אליבא דתובע, הנתבעים 2 ו- 3 רכשו ממנו סחורה לחנויות שבבעלותם. לבקשת הנתבעים, הונפקו החשבוניות ע"ש הנתבעת 1. מאחר שהנתבעים לא שילמו בגין הסחורה שסופקה, הוגשה כנגדם התביעה. לחילופין, כך נטען, הנתבעת 1 נוהלה במימון דק, באופן המאפשר הרמת מסך ההתאגדות. לדברי התובע, הנתבעים 2 ו- 3 "השתמשו בכספים שהתקבלו אצל הנתבעת 1 לצרכיהם, שילמו את חובות החברה ע"פ העדפותיהם האישיות, ומתוך כוונה וידיעה כי לא ניתן יהיה להפרע מהנתבעת 1 ו/או מתוך הבנה כי זכותו של התובע תיפגע" (סעיף 3 לכתב התביעה המתוקן). התובע הוסיף וטען, כי העובדה שהסחורה סופקה לבתי עסק בשני מקומות שונים, מעידה על "ערבוב נכסי החברה עם הנתבעים ו/או חברה אחרת שבבעלותם" (סעיף 3 לכתב התביעה המתוקן).

   חובם של הנתבעים לתובע, בהתאם לכתב התביעה המתוקן, מסתכם בסך 22,663 ₪, כאשר לטענת התובע, לאמור יש להוסיף סך 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

    

3. הנתבעים דחו את טענות התובע. לגישתם, התובע סיפק ירקות לבתי קפה שבבעלותם. הנתבעים הדגישו, כי ההתקשרות היתה בין התובע לנתבעת 1 בלבד, כאשר הנתבעים 2 ו- 3 שימשו אך כאורגנים בנתבעת 1.

   בבדיקות שערכו הנתבעים התגלו פערים אדירים במשקל הירקות שסופקו בפועל, אל מול החיוב. לאור הפערים והחריגות שהתגלו, החליטה הנתבעת להפסיק את התקשרותה עם התובע. אשר לחיוב הנתבע נטען, כי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה לא הועברו לנתבעת 1, לא נחתמו על ידה או ע"י מי מטעמה, והמוצרים המפורטים בהן כלל לא סופקו.

    

   דיון והכרעה:

4. מושכלת יסוד היא שעל מנת לזכות בתביעתו, על התובע היה לעמוד בנטל השכנוע לגבי כלל יסודותיה העובדתיים של התביעה:

   "הכלל הראייתי הבסיסי הרווח במשפט האזרחי בשיטתנו המשפטית, כבשיטות משפט רבות אחרות, הוא כי נטל ההוכחה רובץ על התובע ומידת ההוכחה היא עודף הסתברות, בבחינת הכלל עתיק היומין "המוציא מחברו עליו הראיה". על-פי כלל זה, יזכה התובע בתביעתו אם ירים את נטל הוכחתה בשיעור העולה על 50%. שאז, תוטל החבות או האחריות במלואה על הנתבע. לא עמד בכך, יפסיד את כל תביעתו. כלל זה הוא לכאורה יעיל, הוגן, רציונלי, אחיד וישים לכל משפט אזרחי (ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים "כרמל", חיפה, פ"ד נג(4) 526 (1999))" (דנ"א 4693/05 בי"ח כרמל-חיפה ואח' נ' עדן מלול ואח', פורסם בנבו ביום 29/08/10).