תא"מ 67171-06-16 בורוס נ' עירית עפולה

מבוא וטענות הצדדים בתמצית

1. בפניי תביעה בסדר דין מהיר להשבת סך של 42,736.90 ₪, וזאת בגין תשלום סכום אשר שולם על ידי התובע, תחת מחאה, של חובות אשר הצטברו לטענת הנתבעת מאז שנת 2002 ועד ליום 17.01.16, בגין דירה בשטח של כ-35 מ"ר אשר נמצאת בעיר עפולה (להלן- "הדירה"). דיון הוכחות וגמר התקיים ביום 28.9.17. בדיון העיד התובע בעצמו ומטעם הנתבעת העידה נציגה מטעמה. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה במועד הדיון.

2. לטענת התובע, הדירה נשוא החיובים הייתה בבעלות ובחזקת המנוח מר בורוס אליעזר ז"ל שהיה אחיו המבוגר והערירי של התובע (להלן- "אחיו של התובע"). ביום 08.11.09 קיבל התובע את הדירה מאחיו במכר ללא תמורה, כאשר אחיו התגורר בדירה עד ליום פטירתו ביום 23.11.11. לדברי התובע, הוא מעולם לא גר בדירה, לא השתמש בה ולא השכיר אותה וגם לאחר שהדירה נרשמה על שמו, אחיו עדיין המשיך להתגורר בדירה ולהחזיק בה. התובע לא זוכר שאי פעם נתקבל מהנתבעת מכתב התראה אודות חוב ארנונה או מים או ביוב. התובע היה ביחסים קרובים עם אחיו, סעד אותו, דאג לו והיה מביא לו את דברי הדואר ומקריא אותם למנוח ואולם התראה מהנתבעת לא התקבלה.

   באשר לזכויות במקרקעין הרי שהנתבעת הנפיקה לתובע אישור לפיו, עד לסוף שנת 2009 לא רובצים על הדירה חובות מאחיו, בעל הדירה. להפתעת התובע, ביום 03.05.15, כאשר פנה לנתבעת וביקש אישור להעברת זכויות לצורך מכר הדירה לרוכשים, סירבה הנתבעת להנפיק לו אישור בטענה כי על הדירה הצטבר חוב ארנונה, מים וביוב החל משנת 2002. עד לאותו מועד התובע לא ידע אודות החובות הנטענים. לאחר שפנה לעירייה מספר פעמים ולא התקבלה התייחסות נאלץ לשלם תחת מחאה את החובות שהיו רשומים תחת אחיו המנוח והנתבעת נאותה והנפיקה לו אישור לצורך העברת זכויות בטאבו.

   התובע טוען כי אינו חייב בשום חוב נטען. שכן החובות לא היו רשומים על שמו, נכון להיום התובע אינו רשום בספרי העירייה כבעלים או מחזיק ועל כן אין בסיס חוקי להתניית האישור להעברת זכויות. מכאן כי הנתבעת גבתה שלא כדין ועל כן עליה להשיב לו את מלוא הסכום ששילם. התובע טוען שהתובעת פעלה בחריגה מסמכות, בחוסר תום לב ואי סבירות קיצונית, מנעה ממנו קבלת הנחות המגיעות לנכס, התרשלה במעשיה, התעשרה שלא כדין והכל תוך שפעולותיה נעשות בשיהוי עצום וחוסר המעש כך שהתניית האישור לתשלום החובות נעשתה שלא כדין.

3. לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות על הסף נוכח עיקרון סופיות השומה ו/או שיהוי ו/או התיישנות ו/או העדר יריבות. עוד נטען כי התובע חסר תום לב שעה שהוא זה אשר התחמק באופן עקבי מתשלומי חובה בהם הוא או אחיו היו חבים. מדובר בחובות שצבר הנכס במהלך השנים 2002 - 2016, חובות בגין דמי ארנונה מים וביוב. חובות אשר שולמו רק לאחר שהתובע היה זקוק לאישור בדבר העדר חובות מטעם הנתבעת ובעת שרצה למכור את הנכס. לאחר ביצוע התשלום, תובע כעת השבה וזאת בחוסר תום לב. זאת ועוד, לשיטת הנתבעת, התובע אף מטעה את בית המשפט שעה שציין כי בשנת 2009 קיבל אישור על העדר חובות. ברם, אישור שכזה לא הועבר לתובע מעולם ולא בכדי הוא אינו מצורף לכתב התביעה. עוד נטען כי ננקטו הליכי גבייה לאורך השנים ולרבות עיקולים. למרות כל זאת אך התובע ו/או אחיו נמנעו מלשלם את החובות או להגיש השגה ו/או ערר כנגד דרישת התשלום. בעניין זהות המחזיק בנכס לאורך השנים, טוענת הנתבעת כי היא מעולם לא קיבלה הודעה בעניין זה וככל שהתובע הינו יורשו של אחיו הרי שממילא היה עליו להיות מעודכן בחובות הארנונה המים והביוב. אחיו של התובע שהיה רשום בספרי העירייה וכן התובע עצמו מעולם לא פנו לעירייה לשנות את הרישום בהתאם לסעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן-" הפקודה") אף לאחר שהרישום בטאבו עבר אליו לטענתו כבר בשנת 2009. עוד נטען כי טענת התובע לפיה אחיו הוא שהיה רשום בספרי העירייה ולא התובע אינו רלוונטית שכן החוב רובץ על הנכס ואינו פרסונלי. באשר לטענת התיישנות ביחס לשנות המס 2002 - 2009, טוענת הנתבעת כי היא נקטה הליכי גבייה כך שמירוץ ההתיישנות נעצר. עוד נטען כי במועד הגשת התביעה, התובע כבר שילם את מלוא החוב אשר רבץ על הנכס ולרבות לשנים אלו. מכאן כי התובע אינו יכול לטעון להתיישנות על שנים אלו, שעה שבעצם התשלום הודה בקיום החוב ולרבות לשנים אלו. עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התביעה עצמה אינה מגלה עילת השבה וממילא התובע לא הוכיח את יסודות ההשבה. מה גם שמדובר במחדל של התובע עצמו, הוא לא פנה לנתבעת "בזמן אמת" ולא טען כנגד השומה וההלכה הפסוקה קובעת כי לא ניתן לתקן רטרואקטיבית שומות ארנונה. שומת ארנונה שלא הושגה עליה השגה מהווה שומה מוחלטת וסופית כאשר הנתבעת פעלה ועודנה פועלת בהתאם לפקודת העיריות, התנהלה באופן סביר וחוקי ואין להשיב לתובע כספים בגין חיובים שהוצאו כדין.

   דיון

4. לשם הנוחיות ניתן לחלק את התקופות הרלוונטיות למחלוקת כדלקמן:

   • התקופה הראשונה: בין שנת 2002 עד 08.11.09, הבעלים הרשום והמחזיק בנכס היה אחיו מר אליעזר בורוס ז"ל.

   • התקופה השנייה: בין חודש נובמבר 2009 עד 23.11.11, התובע הינו הבעלים הרשום ואחיו ז"ל המחזיק בנכס.