תא"מ 59047-02-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בשבקין ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את עדי התובעים: התובע 2 ורעייתו, גב' דיאנה מגל ואת הנתבע 1, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 21.3.16, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים (ת/1)(נ/2), בתמונות הנזק לרכב התובעים (ת/2), בתמונות מקום התאונה לא ממועד התאונה (נ/1) וביתר הראיות, אני סבורה כי האחריות לגרם התאונה רובצת לפתחו של התובע 2 וכי דין התביעה להידחות.

לאחר ניתוח מכלול חומר הראיות, ראיתי לקבל את גרסת הנתבע 1 בנוגע לאופן קרות התאונה, ולהעדיף אותה על פני גרסת התובע 2. בהתאם לגרסה זו, עת נסע הנתבע 1 על אופנוע בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים, רכב צד שלישי אשר הוסע בנתיב הימני, עבר בין הנתיבים ונכנס לנתיב הנסיעה השמאלי, בו הוסע רכב התובעים. או אז, התובע 2 הסיט את רכבו אל הנתיב האמצעי תוך כדי בלימה וכתוצאה מכך התנגש האופנוע של הנתבע 1 בפינת הפגוש אחורי ימני של רכב התובעים.

ראשית,אני מבססת מסקנתי זו על ההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדויות, כפי שניתנו במהלך הדיון. אני נותנת אמון מלא בעדות הנתבע 1, שהייתה רציפה, סדורה, משכנעת, וקובעת כי הייתה מהימנה ככלל, ובפרט מהימנה יותר מזו של התובע 2, ככל שנדרש לצורך הכרעה על פי מאזן ההסתברויות.

שנית,גם לעניין תוכנן של הגרסאות, מצאתי את גרסתו של הנתבע 1 כהגיונית ומתקבלת יותר על הדעת. הנתבע 1 העיד, ועדותו לא נסתרה, כלל וכלל, כי בעת קרות התאונה הוא נסע בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים. לא ראיתי בנסיבות העניין לקבל את גרסת התובע 2 ולפיה אופנוע הנתבע 1 נסע מאחורי רכב התובע 2. אדגיש כי התובע 2 ציין בעדותו, שהוא לא ראה את האופנוע לפני התאונה ושיער כי הנתבע 1 נסע בין הנתיבים (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורות 7-12).

שלישית, התובע 2 העיד כי רכב צד שלישי יכול היה להיכנס לנתיב הנסיעה השמאלי בו הוסע רכבו וכן העיד כי בין רכבו לרכב שלפניו היה מרחק של כ – 60-70 מטרים (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורות 22-27). אני סבורה כי היה על התובע 2 להבחין ברכב צד שלישי, אשר סטה לנתיבו, ואם היה עושה כן, היה באפשרותו להאט את רכבו בנתיב השמאלי, מבלי לסטות לנתיב האמצעי ובכך יכול היה למנוע את התאונה.

רביעית, מוקד הנזק ברכב התובע 2 ואופיו, שפשוף צידי, בפינה ימנית אחורית בפגוש הרכב, מתיישב ומסתבר בצורה הגיונית יותר עם גרסתו של הנתבע 1. ברי, כי אם האופנוע של הנתבע 1, היה מאחורי רכב התובעים, מוקד הפגיעה ברכב התובע 2, היה בחלקו האחורי מרכזי של הפגוש.

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית התביעה. כל צד יישא בהוצאותיו. התובעת 1 תישא בשכר העדה מטעמה, כפי שנפסק בדיון.

נוכח סיום ההליך בפסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת את התובעים מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, י"ב אדר ב' תשע"ו, 22 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.