התובעת 1 מנהלת מבנה ברחוב כנפי נשרים 68 בירושלים. התובעת 2 הינה נציגות הדיירים במבנה. התובעות הגישו תחילה תביעה כנגד הנתבעות 1-2 בטענה כי הן החזיקו והפעילו חניון במבנה, אך לא שילמו את דמי הניהול המחויבים מכך החל מחודש ינואר 2016. יצוין כי בין הצדדים התנהל הליך קודם בנוגע להיקף חובה של הנתבעת 1 בתשלום דמי אחזקה במבנה וניתן פסק דין הקובע את גובה דמי הניהול.
בכתב הגנתן טענו הנתבעות 1-2 באופן לקוני כי הנתבעת 1 מכרה את החניון והוא כבר אינו בבעלותה, וכי הנתבעת 2 הינה רק מפעילה של החניון. אציין כי בכתב ההגנה לא צוינו מועדי המכירה, למי נמכר החניון ואף לא צורף הסכם מכר.
בדיון שהתקיים בפני ביום 28.9.17 הוחלט כי הנתבעות 1-2 ימסרו את הסכם המכר של החניון לתובעות ולאחר מכן יודיעו התובעות האם הן מעוניינות להוסיף או למחוק נתבעים.
בעקבות מסירת הסכם המכר הוגש כתב תביעה מתוקן אשר הוסיף את הנתבעת 3, לה נמכר החניון. בכתב התביעה נטען כי לאחר שפנו התובעות לנתבעת 3 התברר כי בין הנתבעות קיימת מחלוקת באשר למועד בו קיבלה הנתבעת 3 את החזקה בחניון. עם זאת החלה הנתבעת 3 לשלם דמי ניהול החל מאמצע חודש ינואר 2017. בכתב התביעה המתוקן נטען, אם כן, כי מי מהנתבעות מחויבת בתשלום דמי הניהול עבור החודשים ינואר 2016 עד מחצית ינואר 2017 העומד על סך של 92,308 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.2016.
בכתב הגנתה טענה הנתבעת 3 כי לאחר רכישת החניון היא השכירה אותו לנתבעת 2 אשר התחייבה לשאת בכל תשלומי דמי הניהול בגין החניון. רק ביום 12.1.17 הוחזרה לה החזקה בחניון, וממועד זה היא אכן משלמת את דמי הניהול כסדרם.
בדיון מקדמי שהתקיים ביום 4.3.18 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: "מוסכם שהנתבעת 3 רכשה את הנכס ביום 30.12.13, והיא הזכאית להירשם כחוכרת של הנכס החל ממועד זה. אין מחלוקת לגבי סכום החוב, כמפורט בכתב התביעה המתוקן (סעיף 3.3). אין מחלוקת שהנתבעת 3 משלמת את התשלומים החל מ-12.1.2017. הנתבעות יגישו טיעונים בשאלה מי מהנתבעות צריכה לשלם את החוב, הבעלים או המחזיקה".
בעקבות הסכמה זו הגישו הנתבעות טיעונים.
הנתבעות 1-2 טוענות כי יש לחייב את הנתבעת 3 בתשלום מכוח היותה הבעלים של החניון ובהתאם לסעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן "חוק המקרקעין"). לטענתן, מערכת היחסים בין הנתבעות לבין עצמן עניינה להליכים אחרים.
הנתבעת 3 טוענת כי הנתבעת 1 עדיין רשומה במנהל מקרקעי ישראל כחוכרת החניון, וכי הנתבעת 2, שהינה חברה בשליטתה המלאה של הנתבעת 1, היתה בזמנים הרלוונטיים השוכרת של החניון והמחזיקה הבלעדית בו. הנתבעת 3 מוסיפה וטוענת כי היא אמנם רכשה את החניון ביום 30.12.13, אך עד היום טרם הועברו הזכויות על שמה בגלל חוב של הנתבעת 1 למיסוי המקרקעין. כמו כן נטען כי במועד חתימת הסכם המכר נחתם הסכם שכירות לפיו הושכר החניון לנתבעת 2 לתקופה של 10 שנים, ובמסגרתו נקבע כי הנתבעת 2 מתחייבת לשאת בדמי הניהול של החניון.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.