תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
57792-01-13
14/12/2014
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
- נגד - |
תובעת:
מדינת ישראל
|
נתבע:
משה דויטש
|
פסק דין |
אזרח ישראלי מקבל 2 צווים שלכאורה סותרים זה את זה, מחד, מקבל הוא צו למניעת שימוש מפריע במקרקעין ומאידך, צו של אלוף פיקוד האוסר עליו להיכנס לאותו שטח שלגביו ניתן צו מניעת השימוש המפריע. אותו אזרח לא נכנס לשטח, בעקבות צו איסור הכניסה של אלוף הפיקוד, וממילא הגידולים שגידל באותו שטח נשארו במקום. אין טענה שאותו אזרח עיבד את השטח לאחר שניתנו לו הצווים האמורים. כיוון שאותו אזרח לא עקר את הנטוע ולא הסיר את הגדרות שהניח במקרקעין ביצע זאת המינהל האזרחי בעצמו, ועתה הוא תובע מאותו אזרח את עלות הפינוי והעקירה, הכולל תשלום עבור שוטרים ולוחמי מג"ב שליוו את הקבלן המפנה, תשלום עבור שימוש בכלי רכב משטרתיים שהשתתפו בפינוי ותשלום עבור הקבלן שביצע את הפינוי והעקירה. האם הוא צריך לשאת בהוצאה.
ובעניינינו, נגד הנתבע, אזרח ישראלי המתגורר בסוסיה אזור דרום הר חברון, התנהלו הליכים הנוגעים לחלקת אדמה אותה טיפח ונטע בה כרם. משפחה פלשתינאית מקומית טענה שאותה אדמה שייכת לה והגישה עתירה לבג"צ. בעקבות אותה עתירה הוצא צו של מפקד כוחות צה"ל באיזור אשר הגדיר את שטח האדמה כ"שטח סגור" כאשר לנתבע ניתנה אפשרות להיכס כל יום בין השעות 9:00 ל- 10:00 לצורך ביצוע פעולות הכרחיות לשמירת הנטוע בלבד. במקביל ומיד בסמוך להוצאת צו זה המציא ראש המינהל האזרחי "דרישה" בהתאם לסעיף 2(א) לצו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה ושומרון) (מס' 1586) התשס"ז – 2007. בדרישה נדרש הנתבע להמציא תצהיר ומסמכים המפרטים מדוע אין לראות בשימוש שנעשה על ידו באותה חלקה משום שימוש מפריע במקרקעין פרטיים.
שימוש במקרקעין פרטיים מוגדר בצו הנ"ל כך:
"שימוש במקרקעין פרטיים" – לרבות תפיסת החזקה במקרקעין,
הצבת מיטלטלין, גידור, נטיעת עצים, עיבוד המקרקעין, הפרעה
לעיבוד על ידי אדם אחר, עבודות חפירה חישוף במקרקעין, רעיית
בעלי חיים, הכל בין במעשה חד פעמי ובין במעשה נמשך.
"שימוש מפריע במקרקעין פרטיים " – שימוש במקרקעין פרטיים
ללא זכות בדין".
נוהלו הליכים שונים בהם טען הנתבע לזכותו באותם מקרקעין וכל טענותיו נדחו. לאחר דחיית טענותיו הוצא צו נוסף המבטל את אישור הכניסה שניתן לצו כדי לבצע עבודות הכרחיות לשמירת הנטוע.
המצב איפוא לאחר מניעת האפשרות לביצוע עבודות הכרחיות היה כזה;
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת